מחקר חדש שנערך על יותר מ -13 מיליון אנשים באנגליה לא מצא שום הוכחות המצביעות על כך שזיהום COVID-19 קל עלול לגרום נזק לכליות לטווח הארוך. עם זאת, חולים המאושפזים עם זיהומים קוביד -19 חמורים נמצאים בסיכון גבוה לפגיעה בכליות לטווח הארוך, כך עולה מהניתוח.
במהלך מגיפת ה- COVID-19, זיהומים קשים הדורשים אשפוז מלווים לרוב בירידה בתפקוד הכליות. בעוד שמחקרי מחקרים ממשיכים לתמוך באגודה זו, עד כה לא נותר ברור אם זיהומים קוביים -19 מתונים, שאינם דורשים טיפול בבית חולים, עשויים להשפיע גם על תפקוד הכליות לטווח הארוך.
המחקר החדש, בהובלת חוקרים בבית הספר לונדון לרפואה היגיינה ורפואה טרופית (LSHTM) כחלק משיתוף הפעולה OpenSafely עם אוניברסיטת אוקספורד, ניתח נתוני בריאות אלקטרוניים מיותר מ -13 מיליון רופאים רופאים ואחריות באנגליה בין 1 בפברואר 2020 ל 31 בדצמבר 2022.
הפלטפורמה OpenSafely משמשת כשער בין רישומי חולים אלקטרוניים למחקר רפואי חשוב. הפלטפורמה, שפותחה על פני מגיפת ה- Covid-19, מאפשרת לאנונימיות של מידע מרשומות רופאים, לקבץ מקורות נתונים אחרים כמו רשומות בית חולים, ומשמשת במחקרים מדעיים, מבלי לחוקרים גישה ישירה לרישומים או למידע שניתן לזהות.
מבין הנתונים שניתחו במחקר, למעלה מ -3.5 מיליון אנשים נרשמו כבעלי זיהום COVID-19 ו -10 מיליון אנשים לא היו בעלי תיעוד של זיהום. מהדגימה לא הצליחו לדיאליזה, טיפול ששימש לסינון דם כאשר הכליות של המטופל אינן מסוגלות לעשות זאת, או לחיות עם השתלת כליה.
הממצאים מתפרסמים ב אירופה הבריאותית האזורית Lancet.
לאורך תקופת המחקר, אנשים שנזקקו לאשפוז עבור COVID-19 היו בעלי סיכון גדול יותר פי שבע לאי ספיקת כליות מאשר אנשים ללא COVID-19. הסיכונים הללו היו הגבוהים ביותר בקרב אלה שדרשו טיפול נמרץ ובאלה שנרשמו כפציעה בכליות חריפה במהלך מחלתם. בקרב אנשים עם COVID-19 שלא היה מספיק חמור כדי לדרוש אשפוז, לא היה סיכון מוגבר לאי ספיקת כליות.
ד"ר וייאסאן מהלינגיבאם, עמית מחקר ב- LSHTM ורופא כליה מומחה ב- BARTS Health NHS Trust, ומחבר המחקר הראשי, אמר: "המחקר שלנו הוא הגדול מסוגו לבחון את ההשפעות הארוכות של קובידיות עם חולים עם חולים עם חולים עם חולים עם חולים. פציעה בכליות.
"זה מרגיע שלא מצאנו עדויות המצביעות על כך שזיהום קובי-19 קל גורם נזק לטווח הארוך לתפקוד הכליות. אך איננו יכולים להתעלם מכך שאלו שחווים מחלה קשה עם COVID-19 ובסופו של דבר בבית החולים, יש סיכון גבוה לכישלון בכליות או להחמיר את תפקוד הכליות.
"העבודה שלנו בונה על מחקרים קודמים שהציעו כי סיבוכים בכליות עשויים להוות בעיה גדולה יותר לאחר COVID-19 מאשר סוגים אחרים של זיהום. עם זאת, איננו יכולים לומר אם המנגנון העיקרי שמאחורי זה הוא נגיף ה- COVID-19 שתוקף את הכליה ישירות או אם זה תוצאה של התגובה הדלקתית של הגוף לזיהום שער."
המחקר מצא גם כי הסיכון המוגבר לפגיעה בכליות בקרב חולים המאושפזים עם זיהומים ב- COVID-19 היה שונה בין אתניות והיה הגבוה ביותר עבור קבוצות אתניות שחורות.
התוצאות שלנו מראות כי קיום זיהום קוביד -19 קל אינו מגביר את הסיכון שלך להשיג נזק לכליות לטווח הארוך, וזה מרגיע במיוחד עבור חולים שכבר חיים עם מחלת כליות. עם זאת, עדיין היו מספר לא מבוטל של אנשים שאשפזו בבית חולים בזיהומים של COVID-19, שהמשיכו אז לפתח אי ספיקת כליות וחשוב שננסה לקבוע כיצד נוכל למזער זאת בעתיד.
ממצאינו מוסיפים כולם לקריאות הולכות וגוברות למחקרים נוספים על אי שוויון בריאותי ומה יכול להניע אותם, כמו גישה מעוכבת לטיפול, רגישות שונה לזיהומים וקובעים מבניים וחברתיים רחבים יותר לבריאות. "
ד"ר לורי טומלינסון, פרופסור לאפידמיולוגיה קלינית ב- LSHTM ומחבר המחקר הבכיר של המחקר
המחברים אומרים כי על ספקי הבריאות לתעדף התערבויות אשר ממזערות את הסיכוי לקבוצות בסיכון הזקוקות לאשפוז. זה כולל הבטחת חיסונים שניתן לגשת אליהם על ידי חולים הפגיעים ביותר למחלה קשה. לדבריהם, יש לעקוב אחר כך כי מטופלים שהשתחררו מבית החולים לאחר שטופלו בזיהום COVID-19.
המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לחקר בריאות וטיפול.
