תמיד הייתי מישהו שנמנע מבתי חולים במידת האפשר. אני מאשים את האווירה הקרה (תרתי משמע) ואת התחושה המטרידה של להיות במקום שמרגיש סטרילי ומוזר. אז כשנתקלתי במותחן של נטפליקס "שבר", עם תפאורת בית החולים הקלסטרופובית והפרנויה שלו, הסתקרנתי מיד.
סם וורת'ינגטון מככב בתור אב שבתו נפצעה בתאונת חניה מטורפת. הוא ואשתו מבהילים אותה לבית חולים סמוך, שם דברים משתבשים עד מהרה נורא, נורא. מה שבאמת משך אותי היה השם שמאחורי המצלמה: בראד אנדרסון, הבמאי של אבני חן מטרידות כמו "סשן 9", "Vanishing on 7th Street" (חביב אישי לא מוערך מבחינה פלילית), וסדרת Apple TV "Invasion", שהתכוונתי לבדוק.
על מה "שבור"
הסיפור נפתח בנסיעה מתוחה במכונית. ריי (סם וורת'ינגטון) ואשתו ג'ואן (לילי ראב) נוסעים הביתה מארוחת חג ההודיה לא נוחה, מתקוטטים על נישואיהם – במיוחד, המזג של ריי – בזמן שבתם פרי (לוסי קאפרי) מכוונת אותם עם האוזניות שלה במושב האחורי.
צפה ב-On
הם עוצרים לעצירה מהירה, ובזמן שג'ואן ופרי מתכופפים לחדר האמבטיה, ריי מחכה ליד המכונית. כשהם מתקבצים מחדש, מראת הצעצועים של פרי נעלמה. ג'ואן הולכת לחפש אותו, בעוד ריי בודק את המכונית, גם לא שם לב שפרי נדדה. עד מהרה היא מתעמתת עם כלב משוטט מאיים, צועד לאחור לעבר בור בנייה עמוק.
ריי רואה אותה בדיוק בזמן להתערב, אבל כאוס בא בעקבותיו. הוא מזנק, הכלב נוהם, וגם הוא וגם בתו נופלים לבור. העולם מטשטש. כשהוא מגיע, אשתו נסערת, אבל פרי נושמת, בקושי. הם ממהרים לבית החולים הקרוב.
מכאן, המתח מתהדק כמו מלחציים. פקידת הקבלה מתייחסת למצב החירום שלהם כמו אי נוחות. הצוות שואל שאלות מוזרות ופולשניות על ביטוח ותרומת איברים. לבסוף, ג'ואן לוקחת את פרי לצילומי רנטגן בזמן שריי מחכה מאחור.
ומחכה….
כשהוא סוף סוף הולך לבדוק אותם, הצוות מתעקש שאין תיעוד של אישתו או בתו אי פעם. בזמן שריי מתחנן לעזרה, הפאניקה שלו מתגלגלת לפרנויה, והקהל נותר לתהות: האם בית החולים מסתיר משהו מרושע, או שריי מתפרק לנגד עינינו?
למה כדאי להזרים את 'Fractured' בנטפליקס
"שבור" הוא אחד מאותם מותחנים שגורמים לך לנחש שנית את כל מה שאתה רואה. האם ריי הוזה? אנחנו צופים בטיוח? או שהאמת היא משהו הרבה יותר אפל משניהם?
וורת'ינגטון מציג את אחת ההופעות הכי משכנעות שלו זה שנים – אדם נואש להגן על משפחתו, אבל רדוף על ידי עבר שהוא לא ממש יכול לברוח. הבלבול שלו מרגיש גולמי ואמיתי, מעגן את המציאות החלקלקה של הסרט.
מבחינה ויזואלית, הסרט מרשים. אנדרסון הופך את בית החולים למבוך של פלורסנטים מרצדים, מסדרונות עמומים ופנים מוצלות – כל פינה כבדה מפחד. אפילו חובבי מותחנים ותיקים עשויים לתפוס את הטוויסט לפני שהוא נוחת, אבל זה לא יקהה את השפעתו.
עד שהאמת תגיע, תרצו לחזור ולצפות שוב, רק כדי לראות את כל הקטעים שפספסתם. "שבר" הוא לא רק תעלומה פסיכולוגית – זה ירידה איטית לטירוף, והוא ישאיר אותך בספק מה אמיתי הרבה אחרי שהקרדיטים מתגלגלים.
