מחקר חדש בבריטניה מגלה כי בני נוער עם חרדה או דיכאון מושפעים רגשית יותר ממדיה חברתית, ומדגישים את הצורך הדחוף באסטרטגיות דיגיטליות רגישות לבריאות הנפש.
דוח רשום: שימוש במדיה חברתית בקרב מתבגרים עם ובלי מצבים בריאותיים נפשיים. קרדיט תמונה: Halfpoint / Shutterstock
בריאות הנפש המתבגרת קיבלה מכות בעשר השנים האחרונות. זה עולה בקנה אחד עם הגדלת השימוש במדיה החברתית בקרב מתבגרים. דוח רשום חדש בכתב העת התנהגות אנושית טבעית מזהה כיצד מתבגרים בריאים נפשית עוסקים אחרת במדיה החברתית, לעומת אנשים עם מצבים נפשיים.
מָבוֹא
בבריטניה מצבים בריאות הנפש עשויים להשפיע על רבע של ילדים בני 17-19, ואחד מכל שישה מתוך 7-16 ילדים. זוהי עלייה משכיחות 2017 של אחד מכל עשרה.
מתבגרים אלה יכלו לייצג כמעט מחצית מהאוכלוסייה חולי נפש, ומשפיעים על התפוקה החברתית והכלכלית העתידית. תופעה זו מלווה שימוש עולה במדיה החברתית בקרב מתבגרים. למעשה, כמעט לכל הצעירים בין 12 ל -17 שנים יש פרופיל מדיה חברתית משלהם.
זמן מסך מוגבר קשור לרוב לבריאות נפשית לקויה, במיוחד דיכאון, במיוחד אצל בנות. עם זאת, תפקידו הסיבתי נותר לא ידוע, ומחקרים רבים אינם מסכימים עם מסקנה זו. בדומה לאינטראקציות לא מקוונות, המדיה החברתית ממלאת תפקידים מגנים ומזיקים כאחד.
גישה ניואנסית יותר תעזור להעריך כיצד השימוש במדיה החברתית משפיע על בריאות הנפש בגיל ההתבגרות. זה עשוי להשפיע לרעה על צעירים עם מצבי בריאות הנפש יותר מאלו הבריאים נפשית. שוב, סוג המצב של בריאות הנפש, בין אם הפנמה או החצנה, עשוי להשפיע על השימוש במדיה החברתית באופן שונה.
על המחקר
המחקר הנוכחי בוחן וריאציות אלה תוך שימוש בנתונים רחבי האוכלוסייה מהמחקר הנפשי של ילדים וצעירים (MHCYP), שכלל נתוני סקר של יותר מ -3,000 מתבגרים באנגליה.
מלשינים מרובים שדיווחו על כל משתתף מתבגר. לאחר מכן העריכו אנשי דירוג קליניים את הדוחות כדי לתאר את בריאות הנפש של המשתתף.
ההערכה כללה הן את הזמן שבילוי במדיה החברתית והן את ההיבטים השונים של מעורבות. אלה כללו השוואה עצמית עם אלה שנראו ברשת, עוקבים אחר משוב מקוון כמו Likes, וההשפעה של משוב כזה על מצב הרוח. בנוסף, זה כלל שביעות רצון ממספר החברויות המקוונות והאותנטיות של הצגה עצמית מקוונת ושיתוף.
ממצאי לימוד
מבין 3,340 הצעירים במחקר, בגילאי 11-19 שנים, 16% היו בעלי מצבה נפשית אחת או יותר; מתוכם, 8% היו במצב הפנמה ו -3% היו בעלי מצב החצנה, כאשר השאר היה בעל תנאים או קומורבידיות אחרות.
עם מצבים הפנמה כמו דיכאון, האנשים חושבים על עצמם בצורה לא טובה, דאגה ונסיגה מאינטראקציות חברתיות. בתנאים מחצנים, אנשים פועלים באימפולסיביות, לא חושבים על מעשיהם ולוקחים סיכונים רבים יותר.
בריאים נפשית לעומת מתבגרים מופרעים
בהשוואה למתבגרים בריאים, אנשים עם סוגיית בריאות הנפש בילו יותר זמן במדיה החברתית והיו פחות מרוצים ממספר החברויות המקוונות. אמנם נצפו כמה הבדלים מובהקים סטטיסטית, אך לא היו הבדלים משמעותיים באופן תיאורטי בהשוואה חברתית מקוונת, בקרה על זמן שהוקדש לרשת, ההשפעה של משוב מקוון על מצב הרוח, מעקב אחר משוב מקוון או גילוי עצמי כנה כאשר משווים בין מתבגרים עם כל מצב בריאותי הנפש לאלה שבלי.
הבדלים בין צעירים הפנמה ובריאים
בהשוואה לצעירים בריאים נפשית, מתבגרים עם הפרעות בהפנמה בילו זמן רב יותר במדיה החברתית, דיווחו על פחות שליטה על הזמן המקוון, וסביר יותר שהם היו משווים את עצמם בצורה לא טובה עם אחרים במדיה החברתית. משוב מקוון השפיע על מצב הרוח שלהם בצורה קשה יותר. עם זאת, לא היה הבדל משמעותי כיצד הם פיקחו על משוב מקוון.
מתבגרים אלה היו גם פחות שמחים על מספר החברים המקוונים שהיו להם ופחות סבירים לחלוק את חייהם בכנות בהשוואה לצעירים בריאים. עם זאת, לא היו הבדלים משמעותיים בהצגה עצמית אותנטית.
החצנה לעומת צעירים בריאים
צעירים עם הפרעות החצנה בילו יותר זמן במדיה החברתית, בהשוואה לצעירים בריאים. הייתה להם שליטה דומה על זמן מקוון ושביעות רצון מחברויות מקוונות. מצב הרוח שלהם הושפע יותר מפידבק מקוון, בהשוואה למתבגרים בריאים.
הפנמה לעומת הפרעות החצנה
צעירים עם תנאים הפנמה היו מועדים יותר להשוואה חברתית בהשוואה לאלו עם תנאים מחצנים. הם בילו יותר זמן ברשת ולא היו מרוצים ממספר החברים המקוונים שהיו להם.
סוג ההפרעה לא השפיע באופן משמעותי על מרבית הממדים האחרים של המדיה החברתית בשימוש באופן דיפרנציאלי, אם כי הממצאים מחוסר שליטה על זמן שהוקדש לאינטרנט היו לא חד משמעיים בהשוואה בין שתי הקבוצות הללו.
מסקנות
הדו"ח מדגים את ההשפעה המוגברת והדיפרנציאלית של המדיה החברתית על צעירים עם מצבי בריאות הנפש. ההבדל המשמעותי ביותר היה שצעירים עם מצבי בריאות הנפש בילו יותר זמן במדיה החברתית. עם זאת, האופי המדווח העצמי של נתונים אלה דורש אימות נוסף.
אנשים שיוצרים קשרים חברתיים לא מקוונים נוטים פחות לסבול נזק גופני ורגשי. נראה כי הדבר נמשך ברשת, שכן צעירים עם בריאות נפשית לקויה היו פחות מרוצים ממספר החברים המקוונים שהיו להם.
ממצאים אלה מצביעים על הרלוונטיות של טכניקות התנהגותיות לילדים עם הפרעות הפנמה, מלמדות אותן להפחית את ההשוואה החברתית ולווסת את ההשפעה של משוב ברשת המדיה החברתית המקוונת על מצב הרוח שלהם.
"זה מדגיש היבטים של שימוש במדיה החברתית שעשויים להוות סיכון מוגבר לקבוצה זו שכבר פגיעה ומספק חלון למחקר עתידי כדי להבטיח שהעולם הדיגיטלי בטוח לכל הילדים ללא קשר למצב בריאות הנפש."
