המדיה החברתית מעצבת מחדש את תזונת הילדים ואת דימוי הגוף עם השלכות מדאיגות

מפרסומות מזון ועד לחצים בדימוי גוף, סקירה גלובלית חושפת כיצד מדיה חברתית מניעה הרגלי תזונה לא בריאים אצל ילדים בני חמש.

סקירה: השפעה שלילית של מדיה חברתית על דיאטות ילדים: סקירה שיטתית. קרדיט תמונה: Jelena Stanojkovic / Shutterstock

מדענים מאוניברסיטת צפון טקסס, ארה"ב, ערכו סקירה שיטתית של ספרות קיימת כדי להבין את השפעת המדיה החברתית על הרגלי התזונה של ילדים.
המחקר פורסם בכתב העת אֶנצִיקלוֹפֶּדִיָה.

רֶקַע

המדיה החברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של היום. השיעור ההולך וגובר של השימוש במדיה חברתית עורר דאגות, במיוחד עבור ילדים, מכיוון שהוא יכול להשפיע על היבטים שונים של רווחתם, כולל הרגלי תזונה ובריאות תזונתית.

חשיפה מתמשכת למידע על תזונה, מתכונים בריאים ומגמות בריאות באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית יכולה להשפיע על העדפות האוכל, התנהגות האכילה וההיבטים הקשורים לילד.
תעשיות מזון ומשקאות שונות משתמשות בפלטפורמות מדיה חברתית כדי למקד למשתמשים צעירים פרסומות של מוצרי מזון לא בריאים, שעלולים להשפיע לרעה על העדפות המזון שלהם. באופן דומה, מדיה חברתית יכולה ליצור לחץ חברתי על ילדים על ידי חשיפתם לסרטונים ותמונות של משפיענים וחברים הצורכים מזון לא בריא.

חשיפה לדימוי גוף אידיאלים באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית עלולה ליצור סטנדרטים לא מציאותיים של הגוף ולהחריף את חוסר שביעות הרצון של הגוף. אי מימוש יעדים כאלה עלול להפוך אותם לאחר מכן לפגיעים יותר לפיתוח חוסר שביעות רצון בגוף ואימוץ התנהגויות אכילה לא בריאות.

סקירה שיטתית זו נועדה לנתח את העדויות האחרונות על ההשפעות השליליות של מדיה חברתית על תזונת ילדים על פני אוכלוסיות והקשרים מגוונים.

לימודי עיצוב

המחברים חיפשו במאגרי מידע אלקטרוניים שונים כדי לזהות מחקרים תצפיתיים וניסיוניים שפורסמו בין 2020 ל-2024. הם חקרו את הקשר בין שימוש במדיה חברתית לתוצאות תזונתיות בילדים בגילאי 5 עד 18.

סך של 25 מחקרים נכללו בניתוח. נותחו ארבעה נושאים מרכזיים: חשיפה לפרסומות של מזון לא בריא, לחץ חברתי המקדם צריכת מזון לא בריאה, תפיסות דימוי גוף מעוותות המובילות לאכילה לא בריאה וירידה באיכות הארוחה עקב הסחות דעת ברשתות החברתיות.

תצפיות חשובות

מחקרים שהתמקדו בחשיפה לתוכן הראו קשרים חיוביים בין שימוש במדיה חברתית לבין צריכה של מזונות לא בריאים, כולל משקאות ממותקים, מזון מהיר וחטיפים עתירי קלוריות.

לגבי שיווק משפיעני מדיה חברתית, עדויות הצביעו על כך שחשיפה לשיווק משפיענים של מזונות לא בריאים עלולה להוביל לפגיעות מוגברת להשוואות בין עמיתים, תפיסת דימוי גוף לקויה וצריכה מוגברת של מזונות מפורסם. לילדים שנחשפו לפרסומות מזון ברשתות החברתיות הייתה העדפה חזקה יותר למאכלים לא בריאים.

לגבי התנהגויות אכילה, עדויות הצביעו על כך שילדים המשתתפים במגמות דיאטה מבוססות מדיה חברתית ואתגרי מזון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה וחוסר תזונה.

לגבי זמן מסך, מחקרים מצאו ששימוש גבוה יותר במדיה החברתית קשור לדילוג מוגבר על ארוחות, התנהגות חטיפים לא בריאה, אכילה רגשית מוגברת, התמכרות לאוכל, חוסר פעילות גופנית ואינדקס מסת גוף גבוה יותר (BMI).

לגבי תפיסת דימוי גוף, מחקרים מצאו שחשיפה תכופה לדימוי גוף אידיאלים עלולה להוביל לחוסר שביעות רצון בגוף ולהתנהגויות אכילה מגבילות. ילדים אשר מרבים לפרסם תכנים הקשורים למזון ברשתות החברתיות, גילו רמות גבוהות יותר של הגבלות תזונתיות וחששות במשקל.

לגבי מדיה חברתית כמקור מידע, עדויות מצביעות על כך שחשיפה למידע מוטעה הקשור לתזונה יכולה להוביל לידע תזונתי לקוי בקרב ילדים, אשר בתורו יכול להשפיע על הבחירות שלהם לגבי מוצרי מזון לא בריאים. התפשטות המידע השגוי הוא תחום קריטי הדורש התערבות מיידית.

משמעות המחקר

סקירה שיטתית זו כוללת מחקרים ממספר מדינות ברחבי יבשות ובכך מספקת פרספקטיבה גלובלית על השפעת השימוש במדיה חברתית על הרגלי תזונה בקרב ילדים ובני נוער.

עם זאת, הממצאים חושפים גם פערים מרכזיים, כמו הכללה מוגבלת של מחקרים מאזורים כמו אמריקה הלטינית, אפריקה וחלקים מאסיה, מה שהופך את זה למאתגר להכליל תוצאות ברחבי העולם.

רוב המחקרים שנכללו בסקירה פורסמו במהלך מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19), מה שעלול להוביל להטיה פוטנציאלית לפיה נעילות עשויות להגדיל את זמן המסך הכולל ואת השימוש במדיה חברתית בקרב ילדים ובני נוער.

ניתוח המחקר חושף את ההשפעה העקבית והרווחת של המדיה החברתית על דפוסי אכילה לא בריאים על פני אוכלוסיות והקשרים שונים. מחקרים רבים דיווחו על השפעה חזקה של שיווק משפיעני מדיה חברתית ופרסומות מזון על בחירות מזון לא בריאות.

יש לציין כי השימוש ברשתות חברתיות נמצא כמשפיע על התנהגויות תזונתיות של ילדים בני 5 עד 8 שנים. בקרב מתבגרים נמצא כי המדיה החברתית תורמת לתפיסת דימוי גוף לקויה ולהתפתחות הפרעות אכילה.

בהתחשב בתצפיות אלה, הכותבים מציעים שקובעי מדיניות ציבוריים צריכים ליישם בדחיפות תקנות קפדניות על שיווק מזון המכוונות לילדים באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית.

עוד הם מדגישים את החשיבות של טיפול בפערים במודעות ובמעורבות ההורים על ידי קידום משאבים שיעזרו להורים לתווך את החשיפה המקוונת של ילדיהם. הם גם מדגישים את הצורך לתת עדיפות לחינוך לאוריינות מדיה בבתי ספר כדי לעזור לילדים לנתח ולהבין באופן ביקורתי תוכן מקוון.

מחקרים עתידיים צריכים לחקור את ההשפעות ארוכות הטווח של מדיה חברתית וגורמי הגנה כדי להנחות מדיניות ליצירת סביבות דיגיטליות בריאות יותר לילדים.

בנוסף, יש צורך במחקר כיצד ניתן למנף ביעילות את המדיה החברתית לקידום התנהגויות תזונתיות בריאות יותר, ולהפוך אותה לכלי לשינוי חיובי.