Search
רובוט רך ולביש עוזר לאדם עם פרקינסון ללכת בלי לקפוא

הליכה של צעדים נוספים ופעילות גופנית הקשורה לסיכון נמוך יותר למוות בניצולי סרטן לאחר גיל המעבר

בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם היסטוריה של סרטן, נקיטת צעדים יומיומיים יותר ועיסוק בפעילות גופנית בינונית עד קצה היו קשורות שניהם לסיכון מופחת משמעותית למוות ממחלות לב וכלי דם, על פי מחקר ראשוני שהוצג באפידמיולוגיה ומניעה של איגוד הלב האמריקני | סגנון חיים וקרדיומטבולי בריאות מדעית 2025. הפגישה תתקיים בניו אורלינס, 6-9, 2025 במרץ, והיא כוללת את המדע האחרון בנושא בריאות ובריאות ואוכלוסייה והשלכות על אורח החיים.

פעילות גופנית הינה מרכיב מרכזי בחייו של חיוניים של איגוד הלב האמריקני, רשימה של התנהגויות וגורמים בריאותיים התומכים בבריאות הלב וכלי הדם האופטימלית. העמותה ממליצה כיום למבוגרים לעסוק לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות בינונית (כמו הליכה או גינון) או 75 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות נמרצת (כמו ריצה או שחייה), או שילוב של שניהם.

ניצולי סרטן נמצאים בסיכון מוגבר למוות ממחלות לב וכלי דם, על פי הצהרה מדעית משנת 2019 מהאגודה. בהצהרה צוין גם כי אימוני אימונים הם חלק מהותי בשיקום והחלמת לב לאחר טיפול בסרטן, וכי טיפול בפעילות גופנית יכול לעזור להפחית רעילות קרדיווסקולרית במהלך הטיפול בסרטן.

עידוד ניצולי סרטן להיות פעילים יותר, לשבת פחות ולנקוט בצעדים רבים יותר בכל יום יכול להיות גישה ריאלית להארכת הישרדות ולהפחתת הסיכון לתמותת מחלות לב וכלי דם. המחקר שלנו עוזר לנו להבין טוב יותר את התנהגויות הפעילות הגופנית הפוטנציאלית של נשים לאחר גיל המעבר ביחס להישרדות סרטן. "

אריק הייד, Ph.D., MPH, סופר לימודי מוביל, אנליסט מחקר באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו

החוקרים בדקו נתוני פעילות גופנית משיתוף פעולה תאוצה לבריאות הנשים, מחקר המשלב שני מחקרים תצפיתיים הבוחנים את הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות בישיבה עם שכיחות סרטן ומוות. הם העריכו את האסוציאציות הפוטנציאליות של פעילות גופנית והתנהגות בישיבה עם מוות ממחלות לב וכלי דם או תמותה מכל הסיבות (מוות מכל סיבה שהיא).

המחקר עקב אחרי כשמונה שנים כמעט 2,500 נשים לאחר גיל המעבר בגילאי 63 עד 99 שנים. הניתוח כלל משתתפים שאובחנו עם סרטן שד או סרטן אחר לפחות שנה לפני שנרשמו למחקרים. המשתתפים לבשו מד תאוצה על הירך לפחות 10 שעות ביום למשך שבוע. המכשיר רשם פעילות גופנית יומית, כולל פעילות גופנית קלה, פעילות גופנית בינונית עד ערמומית, פעילות גופנית מוחלטת וספירות שלבים. זה גם רשם התנהגות בישיבה כולל זמן ישיבה מוחלט בשעות ערות.

לאחר התאמה לגיל, גזע/אתניות, גורמי אורח חיים וגורמי סיכון שונים למחלות לב וכלי דם, סוג סרטן ושנים מאז אבחנת הסרטן, מצא המחקר:

  • צעדים יומיומיים יותר ופעילות גופנית בינונית-למורה יותר היו קשורים לסיכון נמוך יותר בהדרגה לתמותה מכל הסיבות.
  • התועלת הגדולה ביותר נצפתה בקרב המשתתפים שרשמו 5,000-6,000 צעדים ביום, והסיכון שלהם לתמותה מכל הסיבות הופחת ב- 40%.
  • כל 2,500 צעדים נוספים ביום נקשרו באופן מצטבר להפחתה של 34% בסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם.
  • התועלת הגדולה ביותר מפעילות גופנית בינונית עד קצה נצפתה בקרב המשתתפים עם לפחות שעה ביום, מה שהפחית את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ב -40% וסכנת תמותה מחלות לב וכלי דם ב- 60%. עם זאת, ירידות משמעותיות בסיכון ניכרו גם בכמויות הרבה מתחת לשעה ביום, ציינו החוקרים.
  • כל 102 דקות של זמן ישיבה ביום היה קשור לסיכון מוגבר של 12% לתמותה מכל הסיבות ולסיכון גבוה של 30% למוות ממחלות לב וכלי דם.

"הפחתת סיכונים אפילו ניכרה כאשר המשתתפים הלכו פחות מ -5,000 צעדים ביום, מחצית מהסף של 10,000 צעדים ליום", אמר הייד. "צעדים יומיומיים הם אמצעי חשוב מכיוון שהם מובנים בקלות על ידי הציבור, יכולים להיות בכל רמת עוצמה ונרשמים במכשירים לבישים כמו שעונים חכמים שנלכדים יותר ויותר על ידי כולם."

קית 'דיאז, Ph.D., פרופסור חבר לפירנצה אירווינג לרפואה התנהגותית במרכז הרפואי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, פיזיולוג תרגיל מוסמך וחבר בוועדת המדע לפעילות גופנית של האגודה, ציין כי ממצאי המחקר מוסיפים להבנה כיצד לנהל את הבריאות ואת קידום אורך החיים לאחר אבחון סרטן.

"בעוד שפעילות גופנית מובנית נותרה הדרך היעילה והיעילה ביותר לשיפור בריאותך, ממצאים אלה מדגישים כי הליכה-בכל עוצמת עוצמה. הדרך לאורח חיים פעיל נגישה יותר ממה שאנחנו מניחים לעתים קרובות, והיתרונות העומדים לרשות כולם, כולל אנשים שמנווטים את החיים לאחר סרטן", אמר דיאז, שלא היה מעורב במחקר.

"עוד מפתח מפתח ממחקר זה הוא ההשפעה של זמן בישיבה. מבוגרים רבים מבלים כיום את רוב יומם בישיבתם, לא עוסקים בפעילות גופנית, ולניצולי סרטן, סוגיה זו ככל הנראה בולטת עוד יותר בגלל האגרה הגופנית של טיפול בסרטן והתאוששות. ממצאים אלה מוסיפים לגוף ההולך וגדל של עדות לכך כי ישיבה ממושכת היא סכנת בריאות משמעותית שאנו צריכים להיות מעניקים, במיוחד" אבחון סרטן. "

פרטי לימוד, רקע ועיצוב:

  • הניתוח כלל 2,479 נשים עם היסטוריה של סרטן, עם גיל ממוצע של 74 שנים. 52% ממשתתפי המחקר סבלו ממסרטן השד; 8.5%, סרטן רירית הרחם; 7.1%, מלנומה ממאירה; 6.6%, סרטן המעי הגס; 3.0%, סרטן ריאות; 2.1%, סרטן שלפוחית ​​השתן; 2.1%, סרטן פי הטבעת; 2.1%, סרטן השחלות; 1.7%, סרטן כליות; 0.9%, סרטן ראש וצוואר; 0.7%, מיאלומה; ו -13% חלו בסרטן שסווג כ"אחר ".
  • הנתונים היו משיתוף פעולה תאוצה לבריאות הנשים, קונסורציום של שני מחקרים (יוזמת בריאות הנשים ומחקר הבריאות לנשים) שנערך בין 2011 ל -2015. תקופת המעקב להערכת תוצאות הבריאות נערכה בסוף 2022.
  • מדדי פעילות גופנית של תאוצה יומית כללו פעילות גופנית קלה, פעילות גופנית בינונית עד הוגנת, פעילות גופנית מוחלטת ושלבים.
  • דוגמאות לפעילות גופנית קלה כללו עבודות בית או הליכה איטית, ופעילות גופנית בינונית עד ערבית כללה הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, משחק טניס ועבודות חצר כבדות.

למחקר היו מספר מגבלות, כולל היעדר נתונים לגבי שלב סרטן באבחון וטיפול, ופעילות גופנית נמדדה רק פעם אחת לאחר אבחון סרטן. "במחקרים עתידיים, יש למדוד פעילות גופנית במספר נקודות זמן קריטיות, כמו לפני אבחון סרטן, במהלך הטיפול ואחרי הטיפול, כדי להבהיר כיצד שינויים אלה בהתנהגות עשויים להתייחס להישרדות", אמר הייד.

דילוג לתוכן