Search
Study: Association between changes in habitual stepping activity and cognition in older adults. Image Credit: SibRapid / Shutterstock

הליכה עקבית משפרת את תפקוד המוח אצל מבוגרים

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דוחות מדעייםחוקרים חקרו כיצד שינויים בספירת הצעדים היומית והשונות משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי אצל מבוגרים במהלך התערבות של 10 שבועות בפעילות גופנית.

מחקר: קשר בין שינויים בפעילות הדריכה הרגילה וקוגניציה אצל מבוגרים. קרדיט תמונה: SibRapid / Shutterstock

רקע כללי

ההזדקנות מובילה לרוב לירידה קוגניטיבית, במיוחד בתפקודים ניהוליים ובקרה מעכבת, שהם אינדיקטורים מוקדמים למצבים כמו מחלת אלצהיימר. עיסוק בפעילות גופנית סדירה יכולה להפחית או אפילו להפוך את הירידה הללו אצל מבוגרים. ככל שהאוכלוסייה מתבגרת, זיהוי אסטרטגיות לשימור תפקוד קוגניטיבי הופך להיות חיוני. בעוד שפעילות גופנית מובנית במסגרות מבוקרות נקשרה לבריאות קוגניטיבית, ההשפעות של פעילות גופנית יומיומית רגילה על הקוגניציה נותרו לא נחקרות. יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את המנגנונים המקשרים בין דפוסי פעילות גופנית לשיפורים קוגניטיביים ולקבוע אסטרטגיות התערבות מותאמות אישית עבור אוכלוסיות מזדקנות מגוונות.

לגבי המחקר

במחקר הנוכחי, 43 מבוגרים גויסו, כאשר 37 השלימו עקב נתוני צעדים לא מלאים. המשתתפים היו מעל גיל 55, מסוגלים ללכת באופן עצמאי, בריאים מבחינה קוגניטיבית, וללא בעיות בריאותיות משמעותיות, אם כי חלקם קיבלו תרופות. הם עסקו בהתערבות של 10 שבועות המתמקדת בשיפור התפקוד הקוגניטיבי באמצעות פעילות אירובית והתנגדות קבוצתית, תוך יישור קו עם מודל סוציו-אקולוגי דינמי. המשתתפים התחייבו למינימום של 150 דקות של פעילות בינונית עד נמרצת מדי שבוע, עם עמידה מאומתת על ידי יומני פעילות.

הפעילות נוטרה עם מכשירי Fitbit, מה שדורש בלאי עקבי עבור ספירת צעדים מדויקת ונתוני שונות. תוקף ספירת הצעדים והשונות (באמצעות שונות אמיתית ממוצעת, ARV) הוערכו, תוך התמקדות בהבדלים היומיומיים ברמות הפעילות.

הערכות גופניות וקוגניטיביות לפני ואחרי ההתערבות כללו דופק, לחץ דם, מדד מסת הגוף, מבחן הליכה של שש דקות לכושר אירובי ומשימת Stroop ממוחשבת לתפקוד קוגניטיבי. משימת Stroop העריכה מהירות עיבוד, שליטה מעכבת וגמישות קוגניטיבית בשלבים שונים, עם דיוק וזמני תגובה גבוהים שנרשמו.

ניתוח נתונים, הקפדה על בדיקות נורמליות וסטטיסטיקות פרמטריות, ספירת צעדים ושונות בצורה לא ליניארית, הערכת שינויים במדדים פיזיים וקוגניטיביים באמצעות מבחני t זוגיים וניתוח שיתוף פעולה (ANCOVA), והתאמה לגורמים דמוגרפיים. ניתוחי רגרסיה חקרו את הקשר בין שינויים בפעילות וביצועים קוגניטיביים, עם מובהקות סטטיסטית שנקבעה ל-p <0.05.

תוצאות המחקר

במחקר זה, רוב המשתתפים היו נשים (33 מתוך 37), וכולם הפגינו בריאות קוגניטיבית עם ציוני Mini-Mental State Examination (MMSE) עולים על 24. בעקבות ההתערבות, נרשמה ירידה משמעותית במסת הגוף ובמדד מסת הגוף. נצפה לצד עלייה במרחק שעבר במהלך מבחן ההליכה של שש דקות (6MWT), מה שמצביע על שיפורים פיזיים (כולם, p < 0.001).

ניתוח נתוני הצעדים העלה שמספר הצעדים הכולל עלה ושונות הצעדים היומיומיים ירדה במהלך ההתערבות של 10 שבועות. שינויים אלו היו הבולטים ביותר בתחילת התקופה ובסופה, כאשר הנתונים המתאימים ביותר למודל מעוקב, מצביעים על קשר לא ליניארי הן בסך השלבים שננקטו והן בשונות של צעדים אלו מיום ליום. ההתערבות העלתה את רמות הפעילות הגופנית הכוללת, כפי שמעידה על ידי ספירת צעדים גבוהה יותר תוך קידום דפוסי פעילות עקביים יותר בקרב המשתתפים, כפי שהוכח על ידי שונות מופחתת בספירת הצעדים היומיומית.

תוצאות קוגניטיביות שנמדדו באמצעות משימת Stroop ממוחשבת לפני ואחרי ההתערבות חשפו שיפורים בולטים. באופן ספציפי, זמני התגובה במהלך תנאי השמות הפשוטים היו מהירים יותר לאחר ההתערבות, מה שמצביע על מהירות עיבוד משופרת. למרות שמצב העיכוב לא השתפר משמעותית, מצב המעבר, שבודק גמישות קוגניטיבית ונחשב למאתגר ביותר, הראה זמני השלמה מהירים יותר לאחר ההתערבות.

כאשר בחנו את הקשר בין שינויים בפעילות גופנית וביצועים קוגניטיביים, המחקר לא מצא קשר מובהק בין העלייה בספירת הצעדים הכוללת לבין שיפורים בזמן התגובה עבור כל אחד ממצבי המשימה של Stroop (שם, עיכוב והחלפה). עם זאת, נצפה קשר חיובי מובהק בין הפחתות בשונות הצעדים היומיומיים וזמני תגובה מהירים יותר במצב ההחלפה.

מסקנות

לסיכום, מחקר זה אישר כי ייצוב שונות הצעדים היומית, במקום הגדלת ספירת הצעדים הכוללת, הובילה לזמני תגובה מהירים יותר במשימת ה-Switching של מבחן Stroop, מה שמעיד על גמישות קוגניטיבית משופרת אצל מבוגרים. זה מציע לקדם פעילות גופנית יומיומית עקבית כאסטרטגיה פוטנציאלית לשיפור התפקוד המנהלי. משימת Stroop הראתה ששיפורי גמישות קוגניטיביים כאלה יכולים להוריד משמעותית את הסיכון להפרעות קוגניטיביות. הממצאים מאתגרים את הנחיות הפעילות הגופנית הנוכחיות בכך שהם מציעים כי עקביות יומיומית, לצד מספר רב של צעדים, עשויה לתמוך טוב יותר בבריאות קוגניטיבית אצל מבוגרים. התערבות זו בפעילות גופנית מותאמת אישית הגדילה את ספירת הצעדים הממוצעת, הפחתת השונות וגמישות קוגניטיבית מוגברת, מה שמצביע על הפוטנציאל שלה כמודל לעידוד פעילות יומיומית עקבית בקרב מבוגרים.

דילוג לתוכן