בערב משותף של עיריית רעננה, בית מדרש “ראשית” ואינטרנט רימון, בהנחייתו של הרב אביחי קצין ובהשתתפותו של הרב יובל שרלו התכנסו הורים ובני נוער לשמוע על האתגר הקרוי “החופש הגדול”, גבולות וכמובן האינטרנט.

יונה פרסבורגר, מומחה בעיניני הסכנות הטמונות באינטרנט ודרכי ההתמודדות פתח את הערב בהצגת גישה שהאינטרנט הינו כלי נהדר, אך העובדה שאין גבולות, אין פיקוח וכמות האינפורמציה המועברת בו כל כך רבה מהווה “בריון” חדש – כפי שכינה אותו הרב שרלו.

יונה הדגיש את הסכנות בחשיפה של נוער, מבוגרים ואפילו ילדים לאתרים רוויי אלימות ופורנוגרפיה, כאשר חיפוש תמים של ילד לשיעורי בית על חיות, יוביל לאתרים לא ראוים. ואם בוגרים מסוגלים לסנן אינפורמציה, ולהתעלם ממראות קשים, הרי שילד שנפשו עדינה ואינה מחוסנת הנזק הנגרם לשנים רבות הוא כבד ביותר.

אך לא רק אתרים זדוניים מהווים בעיה. אנו ניצבים בפני סוג חדש של תרבות שעות פנאי שהינה לא פשוטה. המחשב יוצר עולם וירטואלי שאינו מחובר בהכרח למציאות, ילדים מוותרים על קשר Face to face כשאת מקומו תופס ה Facebook, שמוש בשפה שטחית ולא מעמיקה כתוצאה מ”צ’אטים”, יצירת קשרים לא ראויים עם אנשים שלא מכירים ואף התמכרות כתוצאה משיעמום, צריך להמשיך???

אז מה עושים? – מתגוננים. ראשית ע”י שימוש בשירות “אינטרנט בטוח” שמספקים חברות כגון אינארנט רימון אשר מסנן אתרים לא ראויים. אבל לא רק – הגבלת שעות מחשב לילד, מיקום המחשב במקום מרכזי בחיי הבית כך שתמיד יש תנועה ליד המחשב והנער נמצא כמה שפחות לבדו מאחורי דלת סגורה… כמו גם התגוננות חינוכית פעילה וכאן נכנס הרב שרלו לתמונה.

עלינו ההורים מוטלת האחריות הגדולה ליצור אלטרנטיבות חינוכיות- נכון צריך ליהיות מודעים ל”סכנות של החופש” אבל עוד יותר לאפשרויות ההעצמה הטמונות בימים אלו. הגדרה נוספת מבית מדרשו של הרב שרלו לימי החופש היא “ימי הבחירה החופשית”. צריך לבנות לכל ילד וילד – על פי צרכיו ויכולתו אפשרויות ראויות של בחירה חופשית: עבודה, תנועת נוער, התנדבות, עיסוק תורני ועוד. יותר מכל חשוב השיח המקדים בין ההורים לילד- לשבת ולדבר חשוב תמיד, אך בימים של חופש שיחות אלו חשובות יותר. אסור לנו לחשוב במושגים של מבוגרים בימים אלו – צריך לזכור שנוער זה נוער זה נוער!!! וללכת איתם יד ביד- תוך מתן אפשרויות, ומרחב פעולה. מותר להם, להנות ומותר להם לישון ויש לאפשר להם העצמה אישת בתחום שקרוב לליבם ומתאים להם אך כל זה לא על חשבון מחוייבותיהם לחברה, למשפחה, לחיי הדת. זה לא פשוט ולכל נער/ה יש פיתרון אחר אך אם נשכיל ליהיות מודעים לסכנות שיש בחופש אבל עוד יותר לאפשרויות צמיחה שיש בו נצליח להתעצם ממנו ולא רק לעבור אותו בשלום.