היפונתרמיה, או ריכוז נתרן נמוך בדם, נתפסים בדרך כלל כמצב חסר סימפטום-עד לאחרונה. A research team led by Professor Yoshihisa Sugimura, including Dr. Haruki Fujisawa, Professor Atsushi Suzuki, Professor Tsuyoshi Miyakawa, and Professor Akihiro Mouri, from Fujita Health University, Japan, has demonstrated that chronic hyponatremia (CHN) can directly cause anxiety-like behaviors in mice by disrupting key מעבירים עצביים במוח. הממצאים שלהם, שפורסמו ברשת בכתב העת נוירוביולוגיה מולקולרית ב- 14 במאי 2025, חושף כי CHN משנה את האיתות המונומינרגי באמיגדלה, אזור מוח קריטי לעיבוד פחד ורגש.
"בעוד ש- CHN נקשר ללקויות קוגניטיביות, המחקר שלנו הוא מהראשון שמספק הוכחות לכך שהוא גם מוביל להתנהגויות דמויות חרדה מולדות באמצעות שינויים בכימיה המוחית," מסביר ד"ר פוג'סאווה.
היפונתרמיה נגרמת בדרך כלל על ידי מצבים כמו שחמת הכבד, אי ספיקת לב או תסמונת של אנטי -איורס לא הולמת (SIAD). במקרים כרוניים, המוח מסתגל לסביבת נתרן נמוכה על ידי התאמת תכולת התא שלו באמצעות מנגנון פיצוי המכונה ירידה רגולטורית נפח (VRD). אבל ההסתגלות הזו, למרות שהיא מגנה, מגיעה בעלות פיזיולוגית.
תהליך פיצוי זה כרוך באובדן של אוסמוליטים אורגניים ומבשרי מעביר עצבים המסייעים בייצוב נפח תאי המוח בתנאים נמוכים בנהר. עם הזמן זה עלול להוביל לשיבוש בייצור, לשחרור או במחזור של כימיקלים מפתח לוויסות מצב רוח.
כדי לחקור אם CHN עלול לגרום לביטויים נוירולוגיים, החוקרים פיתחו מודל עכבר באמצעות עירוי מתמשך של דסמופרסין (אנלוגי vasopressin) והזנת תזונה נוזלית לחיקוי SIAD. הם מצאו כי העכברים הציגו רמות נתרן סרום נמוכות משמעותית, שנשמרו לאורך תקופה ממושכת, בקנה אחד עם היפונתרמיה כרונית (CHN) והראו התנהגויות מוגברות של חרדה הן במעבר הקל/האפל והן במבחני התנהגות של בדיקות שדה פתוח במדעי המוח.
ניתוחים ביוכימיים נוספים חשפו כי רמות של סרוטונין ודופמין, שני מעבירים עצביים מרכזיים המווסתים את מצב הרוח הופחתו באופן משמעותי באמיגדלה של עכברים עם CHN. שינויים אלה לוו בירידה בסימן המולקולרי המווסת את האות החוץ תאי (ERK)-אות מולקולרי לוויסות רגשי.
"הנתונים שלנו מראים כי CHN משבש את איזון המונואמינים באמיגדלה, ובמיוחד סרוטונין ודופמין, אשר בתורו מווסת חרדה מולדת," אומר פרופ 'סוגימורה. כדי לבדוק אם ההשפעות הללו היו הפיכות, החוקרים תיקנו את רמות הנתרן של העכברים על ידי הפסקת עירוי דסמופרסין והחזרתם לתזונה מוצקה. כתוצאה מכך, התנהגויות דמויות חרדה שככו. רמות זרחן סרוטונין, דופמין ו- ERK באמיגדלה חזרו גם הם לשגרה. "זה מראה לא רק ש- CHN גורם לתסמינים דמויי חרדה, אלא גם שניתן להקל על תסמינים אלה עם תיקון נכון של חוסר האיזון בנתרן," אומר ד"ר פוג'סאווה.
בעוד שהמחקר התמקד בעכברים, הממצאים יכולים לחול על בני אדם. CHN שכיח למדי בקרב חולים קשישים ואלה עם מחלות כרוניות. זיהוי וטיפול בביטוייו הנוירולוגיים יכול לשפר את איכות חייהם. "הממצאים שלנו מוסיפים לראיות ההולכות וגוברות לכך שההיפונתרמיה כרונית אינה רק חריגה מטבולית, אלא מצב עם השלכות נוירולוגיות ופסיכולוגיות אמיתיות," פרופ 'סוגימורה סיכם. "זה מדגיש את חשיבות האבחון והטיפול המוקדם, לא רק כדי להגן על המוח אלא גם לשיפור הרווחה הנפשית."
