“החיפושית האדומה” הוא ספר ילדים חדש, המיועד גם למבוגרים, המביא את סיפור שמונה העליות אל הקרקע של גרעין אלון מורה, שהביאו בסופו של דבר להקמת היישוב אלון מורה, וכפועל יוצא להקמת כל ההתיישבות בשומרון.

את הספר כתבה וצילמה שוש אילן, תושבת קדומים ומוותיקות גרעין אלון מורה.¬ חרזה וערכה רחל מנור. (עריכה לשונית: ציפי לוי ¬איור: הדס בן פינחס ¬ עיצוב: סיגלית בן יוסף).

שמונה פעמים דהרה החיפושית האדומה הקטנה, מכוניתם של מנחם ז”ל ושוש אילן, בראש השיירות שיצאו שוב ושוב להתנחל בשומרון. מי הם חברי גרעין “אלון מורה”? מה שלח אותם אל הדרכים המאובקות על ההרים החשופים? מה השיגו במסירות נפשם ובאמונה בצדקת דרכם?

הספר מתאר בחרוזים את סיפורן ההיסטורי של העליות ההמוניות לקרקע אשר הובילו להקמת ההתנחלות הראשונה במחנה “קדום”, היא “קדומים”, ואחריה להקמת התנחלויות רבות ברחבי יהודה ושומרון. סיפורה של שוש אילן לנכדיה מקרב את הקורא הצעיר או המבוגר, לעולמם של אותם אנשים חדורי תחושת דבקות במטרה ואהבת ארץ ישראל. הקורא משתתף במסע המופלא שהחל בהולנד, המשיך בהפלגה בים התיכון, נשם בגעגוע את ניחוחותיהם של רחובות ירושלים, והגיע לשיאו בסיוריה של החיפושית האדומה בדרכי השומרון: בסבסטיה, מחנה חורון ובנבי צאלח. היא מספרת על הנופים ועל ההיסטוריה היהודית הנגלית לעין המבקר באתרים הארכיאולוגיים, בהר גריזים והר עיבל, אלון מורה ושילה. שוש מספרת על ייחודה של כל עלייה ועלייה, ואינה מסתירה את קשיי הדרך והאכזבות. נכדיה לומדים כי בחיים אין נכנעים למכשולים ואין מוותרים עד להשגת כל מטרה.

והכל אותנטי, הכל אמת לאמיתה: “נזכרתי בכל הדברים שהתרחשו באותם ימים והתרגשתי עד דמעות,” אומרים חבריה של שוש, ואילו לב הילדים נכבש על ידי הרפתקאותיה של החיפושית האדומה, חרוזי המילים הנעימים לאוזן, והאיורים מאירי העיניים.

הנוער לא יודע

מדוע החלטת לכתוב את הספר? אני שואל את שוש אילן. “את הרעיון וכתיבת הספר קיבלתי מטרמפיסטים שהייתי לוקחת איתי ברכב” מספרת שוש, “בני נוער, בנים מהישיבות ובנות מהאולפנה. הייתי מדברת איתם בדרך, ושואלת אותם שאלות לראות מה הם יודעים על ראשית ההתיישבות בשומרון. היו ביניהם בוגרי תקשורת ודרמה, שלא ידעו שום דבר על העליות. ואלו היו בני נוער שגרים ביישובים בשומרון. חלק מהם אמרו שהסבים שלהם היו ראשונים בהתיישבות. מעבר לעובדה הזו, שסביהם וסבתותיהם היו ראשונים בשומרון, הם לא ידעו דבר על ההיסטוריה של ההתיישבות, דבר שהדהים אותי לגמרי. “הרצון העז שלי לספר גם לנכדי על העליות כדי שהם לפחות ידעו את הכל ואת כל מה שסבא שלהם עשה. דרכם ודרך אהבתם הגדולה למכוניות, קיבלתי את הרעיון לספר את הסיפור דרך ה”חיפושית” שלנו, האדומה, שעמדה בראש כל העליות לשומרון, ועשתה הרבה סיורים מוקדמים לכל מיני מקומות כדי שהמטה והגרעין יחליטו איפה להתנחל. באיזה דרכים לנסוע ואיזה ציוד לקחת”.

מה המסקנה שלך מכל הפעילות הזו?

שוש אילןף “הדבר הכי משמעותי במאבק להקמת אלון-מורה, הוא שהיינו נחושים בדעתנו ולא נשברנו, ושצדקת הדרך שלנו ניצחה בסופו של דבר. את קיומה אפשר לראות היום במאות היישובים שקמו ביהודה ושומרון ואלפי היהודים שחיים בה.

המפקד הורה להכין דייסה לילדים

“אני זוכרת את הרגע בו קיבלנו את ההודעה שאנחנו יכולים לעבור למחנה הצבאי קדום, לא רחוק משכם. עייפים, רטובים ומלוכלכים מבוץ, העמסנו את הציוד ואת ספר התורה, והלכנו בשיירה ובריקודים לכיוון מחנה קדום. אנשי הצבא קיבלו אותנו ואיפשרו לנו להיכנס למחנה הצבאי, לנוח ולישון. היינו שתי משפחות עם 4 ילדים בחדר אחד, ובחדר השני היו כמה חברי מזכירות הגרעין עם הזוג שבות שישבו ודנו במשך הלילה בשאלות של התנהלות מול הממשלה. אותי ריגשה מאוד המחווה של מפקד המחנה, שבא לראות אותנו. היינו רטובים עד לשד עצמותינו, והילדים היו מכוסים ובשמיכות. ואז המפקד אמר: “אני הולך עכשיו למטבח להגיד לטבח שיכין דייסה לילדים. בבוקר ייתנו לכם דייסה חמה לילדים”.

את הספר ניתן לרכוש אצל שוש אילן בטלפון 050-7898266 אימייל: ilan32351@bezeqint.net. מחיר: 50 ₪.