שיעור בריאות הציבור מהשכול מתועד היטב בספרות הרפואית, כאשר אנשים שכולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתוצאות שליליות רבות, כולל אתגרים בבריאות הנפש, ירידה באיכות החיים, הזנחת שירותי בריאות, סרטן, מחלות לב, התאבדות ומוות. כעת, במאמר שפורסם ב בריאות הציבור של לאנסטחוקרים משמיעים קריאה ברורה להשקעה רבה יותר, הן ברמה הקהילתית והן ברמה המוסדית, בביסוס תמיכה בסבל הקשור לאבל.
המחברים הדגישו כי תמותה מוגברת ברחבי העולם הנגרמת על ידי מגיפת COVID-19, התאבדות, מנת יתר של סמים, רצח, סכסוך מזוין וטרור האיצו את הדחיפות למסגרות ברמה הלאומית והעולמית לחיזוק מתן טיפולי שכול בר קיימא ונגיש. למרבה הצער, ההשקעה הלאומית והגלובלית הנוכחית בשירותי תמיכה בשכול אינה מספקת למרבה הצער כדי להתמודד עם משבר בריאות הציבור הגובר הזה, אמרו חוקרים ממרכז הסרטן המקיף של סילבסטר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי מילר וארגונים משתפים פעולה.
הם הציעו מודל לטיפול מעברי הכולל ביסוס מוצק של שירותי תמיכה בשכול בתוך ארגוני בריאות כדי להבטיח המשכיות של טיפול ממוקד במשפחה תוך חיזוק תמיכה מבוססת קהילה באמצעות פיתוח של "קהילות חומלות" וכוח עבודה מיודע באבל. המודל מדגיש את האחריות של מערכת הבריאות לבנות גשרים לקהילה שיכולים לעזור לאבלים להרגיש עצורים בזמן שהם עוברים.
המרכז לקידום הטיפול בשכול בסילבסטר דוגל בדיוק במודל זה של טיפול מעברי. וונדי ג. ליכטנטל, PhD, FT, FAPOS, שהיא המנהלת המייסדת של המרכז החדש ופרופסור חבר למדעי בריאות הציבור בבית הספר מילר, ציינה, "אנו זקוקים לשינוי פרדיגמה באופן שבו אנשי מקצוע בתחום הבריאות, מוסדות ומערכות רואים שכול סילבסטר מוביל את הדרך בהשקעה בהקמת המרכז הזה, שהוא הראשון להתמקד בהבאת מודל טיפולי השכול המעבר לחיים".
מה שמייחד את המרכז הוא שורשיו במדעי השכול, קידום גישות טיפול המבוססות גם על מחקר וגם מעורבות בקהילה.
המחברים התמקדו בטיפול פליאטיבי, השואף לספק גישה הוליסטית לצמצום הסבל של חולים קשים ובני משפחותיהם, כתחום אחד שבו יש צורך קריטי בשיפורים. הם התייחסו לדוחות פורצי דרך של ועדות Lancet על הערך של גישה גלובלית לטיפול פליאטיבי והקלה על כאבים שהדגישו את "הצורך שאין להכחישו בתשתית משופרת לטיפול בשכול". אחד מאותם דיווחים הכיר בכך שהתעלמו מהשכול וקרא לתעדוף מחדש את הגורמים החברתיים של מוות, מוות ואבל.
טיפול פליאטיבי צריך להגיע לשיאו עם טיפול בשכול, הן בתיאוריה והן בפועל. עם זאת, טיפול בשכול הוא לעתים קרובות חסר משאבים ועמוס בחוסר שוויון גישה".
Wendy G. Lichtenthal, PhD, FT, FAPOS, מחברת מקבילה
מודל טיפולי שכול מעברי
אז איך מערכות בריאות וקהילות נותנות עדיפות לשירותי שכול כדי להבטיח שאף אדם שכול לא יעבור ללא תמיכה נדרשת? מודל טיפולי השכול המעבר מציע מפת דרכים.
"עלינו למקם מחדש את הטיפול בשכול ממחשבה שלאחר מכן לעדיפות בבריאות הציבור. טיפולי שכול מעברי נחוץ כדי לגשר על הפער בהצעות בין ארגוני בריאות ושירותי שכול בקהילה", אמר ליכטנטל. "המודל שלנו קורא למערכות הבריאות לחזק את האיכות והזמינות של ההצעות שלהן, אך גם מכיר בכך שהמשאבים לטיפול בשכול בתוך מוסד רפואי נתון הם סופיים, תוך שימת דגש על הצורך לעזור לבנות את היכולת של קהילות לתמוך באבלים."
המפתח למודל, היא הוסיפה, הוא חיזוק התמיכה מבוססת הקהילה באמצעות פיתוח של "קהילות חמלה" ו"שיפור המיומנויות" של שירותים מקצועיים כדי לסייע לאלה עם צרכי תמיכה בשכול משמעותיים יותר.
הדגם מכיל את העמודים הבאים:
- טיפול מונע בשכול – צוותי בריאות עוסקים בפרקטיקות מודעת לשכול, וקהילות חמלה מודעים לצרכים הרגשיים והמעשיים של משפחות חולים גוססים.
- בעלות על טיפול בשכול – המוסדות מספקים חינוך לשכול לצוות, מיון סיכונים למשפחות, הסברה וייעוץ או תמיכה באבל. קהילות מקימות מרכזי שכול ו"אלופים" למתן טיפול בשכול במקומות עבודה, בתי ספר, מקומות תפילה או מתקני טיפול.
- הקצאת משאבים לטיפול בשכול – כוח אדם מסור מציע הסברה אוניברסלית, ובעלי עניין שכולים מספקים מידע לזיהוי מחסומי קהילה ומשאבים נחוצים.
- העלאת מיומנויות של נותני תמיכה – חינוך לשכול משולב בתכניות הכשרה לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, ומוסדות מציעים מומחי אבל ייעודיים. קהילות הכשירו מומחי שכול נגישים המספקים תמיכה ומשכילים כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר באנשים שכולים, ולהגביר את אוריינות האבל שלהם.
- טיפול מבוסס ראיות – טיפול בשכול מבוסס על ראיות וכולל הערכות אבל יעילות, התערבויות ותוכניות הכשרה. קהילות חומלות נשארות מודעות לצרכי טיפול בשכול.
ליכטנטל אמר כי המרכז החדש ישאף לממש את עמודי התווך הללו ומטרתו לשמש מודל גלובלי עבור ארגוני בריאות אחרים. היא מקווה שהמלצות העיתון "יטפחו כוח עבודה מודע לשכול ומיודע באבל, כמו גם קהילות יודעות צער, חמלה ומערכות בריאות שמתעדפות את השכול כחלק חיוני משירותי הבריאות האתיים".
"מאמר זה קורא למוסדות הבריאות להיענות לחובתם לטפל במשפחה מעבר למותם של החולים. על ידי השקעה בהקמת המרכז לקידום הטיפול בשכול, סילבסטר עונה לקריאה זו", אמר ליכטנטל.
