חוקרי אוניברסיטת מקמאסטר זיהו מולקולות קטנות בדם שעשויות להשפיע על התפתחות הגיל הרך, המראות כיצד חשיפות תזונה, חוויות חיים מוקדמות ובריאות הבטן יכולים להשפיע על צמיחתו של הילד ואבני הדרך הקוגניטיביות של הילד.
צוות מקמאסטר שיתף פעולה עם מדענים ברזילאים כדי לבצע ניתוח מטבוליומי לא ממוקד של דגימות דם שנלקחו מיותר מ -5,000 ילדים בגילאי חצי שנה לחמש שנים כחלק מהסקר הלאומי הברזילאי של מחקר תזונה לילדים.
צוות מקמאסטר מצא כמה מטבוליטים-מולקולות קטנות שהם תוצרי לוואי של חילוף חומרים אנושי ותסיסה מיקרוביאלית, המכונה רעלים אורמיים-היו קשורים באופן הפוך לתוצאות ההתפתחותיות.
מטבוליטים ממלאים תפקידים חשובים בבריאות האדם במיוחד בשלבים מוקדמים של החיים. הממצאים שלנו חושפים את הקשרים המורכבים בין תזונה, בריאות הבטן וההתקדמות ההתפתחותית של הילד. על ידי זיהוי מטבוליטים ספציפיים הקשורים להתפתחותו הכוללת של הילד, אנו יכולים להשיג הבנה מעמיקה יותר כיצד גורמי סיכון שעלולים להיות ניתנים לשינוי עשויים לתמוך בצמיחה אופטימלית והתפתחות קוגניטיבית אצל ילדים. "
פיליפ בריטץ-מקביבין, פרופסור, המחלקה לכימיה וביולוגיה כימית
בריטץ-מקביבין וצוותו יישמו גישה תפוקה גבוהה לפרופיל מטבוליטים לא ממוקד, מה שהפך לימודים בקנה מידה גדול למהיר יותר ובמחיר סביר יותר. זה איפשר להם לגלות מטבוליטים בלתי צפויים הקשורים להתפתחות תינוקות ופעוטות.
תוצאות הניתוח שלהם פורסמו בחודש שעבר.
החוקרים התמקדו במטבוליטים בזרם הדם אשר היו בקורלציה לשלבים מוקדמים של התפתחות קוגניטיבית, תוך שימוש במדד הנקרא המנה ההתפתחותי (DQ). ארגון הבריאות העולמי משתמש במדד כדי לקבוע אם ילדים פוגשים אבני דרך המתאימות לגיל בהתפתחות חברתית וקוגניטיבית.
גישה זו הובילה לזיהוי של מספר מטבוליטים ביו -אקטיביים הקשורים לרוב למחלות כליות כרוניות, מה שמרמז כי אפילו עלייה צנועה בריכוזיהם עשויה לתרום לדלקת ולעיכובים התפתחותיים בגיל הרך.
"מה שמעניין הוא שרבים מהמטבוליטים הללו קשורים לציר המוח-מוח, מה שמרמז שמיקרוביומה מעי בריאה יכולה למלא תפקיד קריטי בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילד", אומר בריטץ-מקביבין.
"אמנם זה לא היה ניסוי קליני אקראי, ואנחנו לא יכולים להסיק ישירות את הסיבתיות, האסוציאציות שצפינו בהן בולטות. הם מציעים שרעלים אורמיים עשויים לתרום לדלקת נוירו, במיוחד בהתפתחות של הגיל הרך."
הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת, מה שמציע אפשרויות חדשות לזיהוי מוקדם והתערבות של ילדים בסיכון לעיכובים התפתחותיים. הם יכולים גם ליידע טוב יותר את המדיניות לבריאות הציבור ותוכניות פיתוח לגיל הרך, ולהדגיש את חשיבות התזונה האימהית, איכות הדיאטה ונהלי הנקה.
לדוגמה, מחסור ביוד, שנמצא במגמת עלייה בקנדה ומהווה גורם מוביל לפגיעה קוגניטיבית אצל ילדים ברחבי העולם, מדגיש את חשיבות התזונה האימהית. ילדים שנולדו לאמהות עם מחסור ביוד נמצאים בסיכון גבוה יותר לאתגרים התפתחותיים וקוגניטיביים, מה שהופך את התערבויות התזונה המוקדמות להיבט מכריע של תמיכה בצמיחה והתפתחות מוח של ילדים.
השלב הבא, על פי Britz-McKibbin, הוא הבנה כיצד ממצאים מבוססי אוכלוסייה יכולים לתרגם להמלצות בריאותיות אינדיבידואליות, המהווה תחום קריטי למחקר עתידי בתזונה מדויקת.
בעוד שהמחקר מדגיש את החשיבות של חשיפות תזונתיות וסביבתיות, בריטץ-מקביבין אומר שיש עוד מה ללמוד על המורכבות של אינטראקציות אלה, ואם הם חלים על אוכלוסיות אחרות.
"הקשר בין מיקרוביוטה מעי, חילוף חומרים והתפתחות מוחית הוא מורכב ביותר. לגיל הרך הוא תקופה קריטית של התפתחות קוגניטיבית, והבנת אינטראקציות אלה יכולה לסייע בהנחיית התערבויות תזונתיות ממוקדות לתמיכה בתוצאות בריאותיות טובות יותר לאורך החיים", הוא מסביר.
