מחקר חדש חושף כיצד גיל מוח מתקדם, אפילו אצל מבוגרים בריאים מבחינה קוגניטיבית, מסמן על סיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר ולירידה קוגניטיבית, ומציע תובנות לגבי גילוי מוקדם ואסטרטגיות מניעה אפשריות.
לִלמוֹד: הקשר בין הטרוגניות של גיל המוח MRI, קוגניציה, גנטיקה ונוירופתולוגיה של מחלת אלצהיימר. קרדיט תמונה: sasirin pamai/Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה ב EBiomedicineצוות חוקרים חקר כיצד הזדקנות המוח משתנה בקרב מבוגרים ללא כל ליקוי קוגניטיבי וחקר את הקשר בין הזדקנות המוח, גורמים גנטיים, ירידה קוגניטיבית וסיכון למחלת אלצהיימר.
רֶקַע
הזדקנות המוח היא מושג המשמש כדי להבין כיצד מוחות בודדים משתנים עם הגיל בהשוואה לשינויים הממוצעים בקבוצת הגיל. ניתן לקבוע זאת באמצעות טכניקות הדמיה עצבית.
ניתן להעריך את בריאות המוח באמצעות ההבדל בין גיל המוח החזוי של אדם לגילו האמיתי. מוח שנראה מבוגר מגילו הכרונולוגי יכול להצביע על בעיות בריאותיות בסיסיות.
למרות שגיל המוח מחושב בדרך כלל באמצעות טכניקות הדמיה שונות, מגוון רחב של תהליכים מורכבים המשתנים בין אנשים תורמים להזדקנות המוח. שינויים מבניים ותפקודיים, כגון אובדן החומר האפור ושינויים בפעילות העצבית, מתרחשים כחלק טבעי מההזדקנות.
עם זאת, גיל מוח מתקדם במהלך אמצע החיים נקשר גם לסיכון מוגבר לפתח דמנציה בשנים מאוחרות יותר.
יתר על כן, נמצא כי מחלות נוירודגנרטיביות כגון מחלת אלצהיימר גורמות לסטיות ממסלולי הזדקנות המוח הטבעיים.
למרות העדויות ההולכות וגוברות על הזדקנות המוח ובריאות נוירולוגית, יש מחסור במחקר על האם גיל מוח מתקדם אצל מבוגרים ללא ליקויים קוגניטיביים אחרים מגביר את הסיכון למצבים נוירודגנרטיביים כמו מחלת אלצהיימר.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי התמקד במבוגרים מבוגרים ללא פגיעה קוגניטיבית. הוא חקר האם אלה עם גיל מוח מתקדם הראו סימנים מוקדמים כלשהם למחלת אלצהיימר או שינויים מוחיים אחרים הנראים בדרך כלל בדמנציה.
החוקרים השתמשו בסריקות מבניות ותפקודיות של המוח כדי ליצור שני מדדי גיל מוחי עבור כל משתתף, אשר שימשו לאחר מכן לקבץ את המשתתפים לשלוש קטגוריות – מתקדמים, עמידים או מעורבים.
מטרת המחקר הייתה להבין כיצד קבוצות אלו נבדלות בתפקוד קוגניטיבי ובריאות המוח. החוקרים שיערו שהאנשים בקבוצה המתקדמת יראו מידה רבה יותר של ניוון נוירו-עצבי וירידה קוגניטיבית.
החוקרים השתמשו בשני מערכי נתונים לצורך המחקר. הסט הראשון כלל קרוב ל-3,500 משתתפים בין הגילאים 40 ל-85 שנים, על פני ארבעה מחקרים שונים, כולל הביובנק של בריטניה.
נתונים מבניים ותפקודיים של המוח, יחד עם נתונים גנטיים וקוגניטיביים, נאספו באמצעות הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית במצב מנוחה (fMRI). בנוסף, תמונות ה-MRI עברו עיבוד, וחולצו מהן אזורי עניין שונים.
מערך הנתונים השני כלל 867 אנשים והחוקרים השתמשו בו כדי להשוות בין קבוצות גיל המוח. מודל רגרסיה וקטור, המכונה SPARE-BA המנבא את גיל המוח באמצעות MRI מבני ותפקודי שימש להערכת גיל המוח, וציוני SPARE-BA שימשו לקטגוריות המשתתפים.
השוואות של נתוני תמונה כללו עצימות יתר של החומר הלבן, עומס עמילואיד וסמני מוח אחרים. בנוסף, החוקרים ערכו מבחנים קוגניטיביים בתחילת הדרך ובמהלך המעקבים.
יתר על כן, נתונים גנטיים הכוללים פולימורפיזמים נוקלאוטידים בודדים הקשורים למחלת אלצהיימר נותחו עבור קשרים עם קבוצות הגיל במוח.
תוצאות
התוצאות הראו שאנשים עם גיל מוח מתקדם הראו סימנים גדולים יותר של ניוון עצבי ותפקוד קוגניטיבי ירוד יותר מאשר אנשים שסווגו כבעלי מוח גמיש יותר.
הממצאים העיקריים הצביעו על כך שחסרים מבניים ותפקודיים שנראו בתמונות המוח היו אינדיקטורים חזקים יותר לתוצאות גרועות בטווח הארוך.
יתר על כן, נוכחות של נגעי חומר לבן וניוון מוחי מוגבר היו סמנים משמעותיים להזדקנות מוח מתקדמת. אנשים עם גיל מוח מתקדם הראו הצטמקות מוחית מוגברת, הפחתה בצפיפות הנויריטים ונטל עמילואיד גבוה יותר – כל אלו היו קשורים לסיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר.
בנוסף, המחקר זיהה גם דפוסים קוגניטיביים וגנטיים ברורים בין שלוש הקבוצות בהתבסס על גיל המוח. הקבוצה הגמישה הראתה תפקוד קוגניטיבי טוב יותר ונשאה וריאנט גנטי הקשור להגנה מפני מחלת אלצהיימר.
האנשים בקבוצה המתקדמת הראו אינדיקטורים תפקודיים ומבניים להזדקנות המוח, כגון ניוון, דיפוזיה מוגברת של מים חופשיים במוח וסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית.
המבחנים הקוגניטיביים גם גילו כי הקבוצות עם ליקויים תפקודיים, שסווגו כ-AFRS (גיל מוח תפקודי מתקדם וגיל מוח מבני חוסן), חוו את הירידה החדה ביותר בביצועים קוגניטיביים, כולל ירידה משמעותית בציוני המבחנים הקוגניטיביים.
מצד שני, אנשים עם הפרעות מבניות יותר בגיל המוח הראו יציבות קוגניטיבית גדולה יותר בהשוואה.
מסקנות
לסיכום, המחקר הדגיש את המורכבות של הזדקנות המוח. הוא הראה כי גיל מוח מתקדם המאופיין בהפרעות תפקודיות ומבניות כאחד קשור לסיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר.
יתר על כן, החוקרים מאמינים כי זיהוי הגורמים הגנטיים המגנים בקרב אנשים המראים עמידות בפני הזדקנות מוח לא תקינה עשויה להציע מסלולים חדשים להתערבויות טיפוליות נגד מחלות ניווניות עצביות.