ייתכן שמדענים חשפו את שורש הגורם לפסוריאזיס, מחלת עור כרונית ולעיתים מתישה הפוגעת ב-2-3% מאוכלוסיית העולם. המצב מאופיין בכתמים אדומים וקשקשים המשפיעים על איכות חייו של המטופל ולעיתים עלולים להיות מסכני חיים.
מחקר חדש מצביע על כך שהורמון הפצידין עשוי לעורר את הופעת המצב. זה מציין את הפעם הראשונה שהפסידין נחשב לגורם סיבתי פוטנציאלי. ביונקים, ההפצידין אחראי על ויסות רמות הברזל בגוף.
צוות המחקר הבינלאומי שעומד מאחורי תגלית זו – הכולל את ד"ר צ'ארה פורזנד מהמחלקה למדעי החיים, המרכז לחדשנות טיפולית והמרכז לביו-הנדסה וטכנולוגיות ביו-רפואיות באוניברסיטת באת' בבריטניה – מקווה שהממצא שלהם יוביל לפיתוח של תרופות חדשות המסוגלות לחסום את פעולת ההורמון.
מי שסביר ביותר להפיק תועלת מטיפול כזה הם חולי פסוריאזיס פוסטולרי (PP) – צורה חמורה במיוחד ועמידה לטיפול של המחלה שעלולה להשפיע על הציפורניים והמפרקים של החולה וגם על העור.
פסוריאזיס היא מחלה דרמטולוגית משנה חיים. מטופלים מתמודדים עם סבל שעלול להיות מעוות ולאורך כל החיים שמשפיע עמוקות על חייהם, וגורם להם הן לאי נוחות פיזית והן למצוקה רגשית. המצב יכול גם להוביל למצבים בריאותיים חמורים אחרים. טיפול חדש המכוון לחוסר איזון הורמוני ברזל בעור נותן תקווה. גישה חדשנית זו יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים של מיליונים, ולהחזיר את הביטחון והרווחה שלהם".
ד"ר חרה פורזנד, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת באת'
אנחנו צריכים ברזל עור – אבל לא יותר מדי
ברזל הוא מתכת קורט חיונית, לא רק להובלת חמצן דרך מערכת הדם של הגוף אלא גם לשמירה על עור בריא: הוא מעורב בתפקודים תאיים חיוניים רבים, כולל ריפוי פצעים, ייצור קולגן ותפקוד חיסוני. עם זאת, עומס ברזל בעור עלול להזיק, להגביר את ההשפעות המזיקות של אור שמש UV ולגרום למחלות כרוניות היפר-פרוליפרטיביות (שבהן תאים גדלים ומתרבים יותר מהרגיל), כולל פסוריאזיס.
מחקרים שנעשו 50 שנה אחורה דיווחו על ריכוזי ברזל גבוהים בתאי העור של חולי פסוריאטה, אולם הגורם לעודף זה ומשמעותו למצב נותרו לא ברורים עד כה.
המחקר החדש – פורסם בכתב העת האקדמי בעל ההשפעה הגבוהה תקשורת טבע – הוא הראשון שציין את הפצידין כקישור הסביר.
הפצידין אחראי על שליטה בכמות הברזל שנספג מהמזון ומשתחרר מאוחר יותר לגוף. באנשים בריאים, הוא מיוצר אך ורק בכבד, אולם המחקר החדש מצא שאצל אנשים עם פסוריאזיס, ההורמון נוצר גם בעור.
חשיפה להפצידין מעוררת עומס ברזל
במחקר החדש, עכברים (שיש להם קווי דמיון גנטיים ופיזיולוגיים רבים לבני אדם) פיתחו סוג מכרסם של פסוריאזיס לאחר שנחשפו לרמות גבוהות של הפצידין המיוצר על ידי העור.
שפע היתר הזה של ההורמון גרם לתאי העור של החיות לשמור הרבה יותר ברזל מהנדרש. בתורו, עודף ברזל זה גרם הן להתרבות יתר של תאי העור והן לריכוז גבוה באופן חריג של נויטרופילים מעוררי דלקת (סוג של תאים במערכת החיסון) בשכבת העור העליונה ביותר.
שתי התוצאות הללו – ייצור יתר של תאי עור ושפע של נויטרופילים – הן תכונות עיקריות של פסוריאזיס אנושי.
פסוריאזיס מופיעה במשפחות אם כי מומחים מאמינים שגורמים 'סביבתיים' כמו משקל, זיהומים ועישון הם גם טריגרים.
מחלה ללא תרופה
נכון לעכשיו אין תרופה לפסוריאזיס, אם כי טיפולים הכוללים קרמים מקומיים, טיפול באור ותרופות דרך הפה יכולים לעזור לשמור על הסימפטומים בשליטה עבור חולים עם צורות מסוימות של המצב. הטיפולים האחרונים התמקדו במיקוד המסלולים החיסונים התורמים להתפתחות פסוריאזיס.
ד"ר פורזנד מאמין שלתרופה המיועדת להפצידין יש פוטנציאל לשפר באופן דרמטי את אפשרויות הטיפול עבור כל חולי הפסוריאזיס.
היא אמרה: "הנתונים שלנו מראים מאוד שהפצידין יהיה מטרה טובה לטיפול בפסוריאזיס בעור. תרופה שיכולה לשלוט בהורמון זה יכולה לשמש לטיפול בהתלקחויות ולשמור על חולים בהפוגה כדי למנוע הישנות.
"כמו כן, על ידי התאמת הברזל העודף בעור פסוריאטי עם chelators מותאמים אישית של ברזל (חומרים הנקשרים לעודפי ברזל בגוף ומסייעים בהסרתו), נשאף לעצור את ההתפשטות הבלתי מבוקרת של תאי עור פסוריאטיים. התפשטות יתר זו מהווה מוקד מרכזי. מהמחקר של המעבדה שלנו על טיפול בפסוריאזיס, שנערך בשיתוף פעולה עם מדענים לאומיים ובינלאומיים מרשת Skin@Bath, כולל אלו ממחקר זה."
ד"ר וויליאם טילט, מרצה בכיר באוניברסיטת באת' וראומטולוג יועץ המתמחה באבחון וטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית, אמר: "המחקר הזה של ד"ר פורזנד ועמיתיו הוא צעד מרגש קדימה עבור אנשים החיים עם פסוריאזיס ועבור המטופלים הקליניים. צוותים המטפלים בהם.
"אנחנו לא יודעים בדיוק למה אנשים מפתחים פסוריאזיס אבל הזיהוי של הפצידין כגורם חשוב בהתפתחות המחלה פותח דלתות לא רק לטיפולים חדשים פוטנציאליים אלא גם לאפשרות למנוע את התפתחות המחלה אצל אנשים בסיכון גבוה. תרופות קיימות – הנקראות ביולוגיות – יכולות להיות יעילות ביותר, אך הן יקרות ומוקצנות בבריטניה יתר על כן, תרופות אלו לא עובדות על כולם והן יכולות להפסיק לעבוד לאחר זמן מה, כך שגישה חדשה לטיפול תתקבל בברכה. "
הוא הוסיף: "עם זאת, פיתוח תרופות ידוע לשמצה זמן רב ויקר, כך שטיפול חדש לא יהיה זמין באופן מיידי וחשוב לחולים לנהל את הציפיות".
ד"ר פנלופה פראטסו, יועצת רופאת עור ודוברת ארגון הצדקה הבריטי, British Skin Foundation, אמרה: "הממצאים של מחקר זה שופכים אור חדש על הפתופיזיולוגיה של פסוריאזיס, כאשר שפע יתר של הפצידין בעור פסוריאטי נחשב לגורם נוסף. תוצאות אלו מופיעות. מבטיח לחולים, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי להבהיר עוד יותר את תפקידו של הפצידין ואת הפוטנציאל שלו כיעד טיפול פרוספקטיבי בפסוריאזיס."
