Search
ניתוח בריאטרי עשוי להפחית את ההיסטוריה הטבעית של ירידה קוגניטיבית אצל אנשים עם השמנת יתר

הוועדה העולמית מציעה מסגרת חדשה לאבחון וטיפול בהשמנת יתר

ועדה עולמית, שפורסמה ב The Lancet Diabetes & Endocrinology ומאושרת על ידי 75 ארגונים רפואיים ברחבי העולם, מציגה גישה חדשנית, בעלת ניואנסים לאבחון השמנת יתר, המבוססת על מדדים אחרים של עודף שומן בגוף בנוסף לאינדקס מסת הגוף (BMI), וסימנים ותסמינים אובייקטיביים של בריאות לקויה ברמת הפרט. .

ההצעה נועדה לתת מענה למגבלות בהגדרה ובאבחנה המסורתית של השמנת יתר שמעכבות את הפרקטיקה הקלינית ומדיניות הבריאות, וכתוצאה מכך אנשים הסובלים מהשמנת יתר אינם מקבלים את הטיפול הדרוש להם. על ידי מתן מסגרת קוהרנטית מבחינה רפואית לאבחון מחלות, הוועדה שואפת גם ליישב את המחלוקת המתמשכת סביב רעיון ההשמנה כמחלה, שעמד במרכזו של אחד הוויכוחים השנויים במחלוקת והמקוטבים ביותר ברפואה המודרנית.

יו"ר הוועדה, פרופסור פרנצ'סקו רובינו, קינגס קולג' בלונדון (בריטניה), אמר, "השאלה אם השמנת יתר היא מחלה היא פגומה מכיוון שהיא מניחה שהיא לא סבירה הכל או כלום תרחיש שבו השמנת יתר היא תמיד מחלה או אף פעם לא מחלה. עם זאת, הראיות מראות מציאות יותר ניואנסית. חלק מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר יכולים לשמור על תפקוד איברים תקין ועל בריאותם הכללית, אפילו לטווח ארוך, בעוד שאחרים מציגים סימנים ותסמינים של מחלה קשה כאן ועכשיו.

"התחשבות בהשמנה רק כגורם סיכון, ולעולם לא כמחלה, יכולה למנוע באופן לא הוגן גישה לטיפול רגיש בזמן בקרב אנשים שחווים בריאות לקויה עקב השמנת יתר בלבד. מצד שני, הגדרה גורפת של השמנת יתר כמחלה עלולה לגרום לאבחון יתר ושימוש בלתי מוצדק בתרופות ובפרוצדורות כירורגיות, עם פוטנציאל לפגיעה בפרט ועלויות מדהימות לחברה.

"המסגור מחדש שלנו מכיר במציאות הניואנסית של השמנת יתר ומאפשר טיפול מותאם אישית. זה כולל גישה בזמן לטיפולים מבוססי ראיות עבור אנשים עם השמנת יתר קלינית, בהתאם לאנשים הסובלים ממחלה כרונית, כמו גם אסטרטגיות ניהול הפחתת סיכונים עבור אלה עם השמנת יתר פרה-קלינית, שיש להם סיכון בריאותי מוגבר, אך לא מחלה מתמשכת. זה יאפשר הקצאה רציונלית של משאבי בריאות ותעדוף הוגן ומשמעותי מבחינה רפואית של אפשרויות הטיפול הזמינות".

עם הערכה של יותר ממיליארד אנשים בעולם שחיים כיום עם השמנת יתר, הצעת הנציבות מספקת הזדמנות למערכות בריאות ברחבי העולם לאמץ הגדרה אוניברסלית, רלוונטית קלינית של השמנת יתר ושיטה מדויקת יותר לאבחון שלה.

חבר הוועדה וראש קבוצת ההשמנה והרפואה המטבולית של אוניברסיטת מונאש במחלקה לכירורגיה של בית הספר לרפואה מתרגמת ב-Alfred Health, פרופסור-משנה Priya Sumithran אמרה שהשמנת יתר היא בעיה הולכת וגוברת באוסטרליה שדורשת טיפול.

"ההגדרה המוצעת והקריטריונים האבחוניים יסייעו לרופאים לספק טיפול מותאם אישית, בזמן והולם", אמר פרופסור חבר סומיטרן.

חברת הוועדה ויו"ר המחלקה לכירורגיה באוניברסיטת מונאש, בית הספר לרפואה מתרגמת ב-Alfred Health, אמרה פרופסור וונדי בראון. "עם הקריטריונים החדשים שמציעה הוועדה יש ​​לנו סוף סוף דרך משמעותית מבחינה רפואית לאבחון השמנת יתר, כלומר נוכל להתאים את תוכנית הטיפול בהתאם לצרכי המטופל".

הגישות הנוכחיות לאבחון השמנת יתר אינן יעילות

קיים ויכוח מתמשך בין רופאים וקובעי מדיניות על הגישה האבחנתית הנוכחית להשמנה, הנוטה לסיווג שגוי של עודפי שומן בגוף ולאבחון שגוי של מחלה.

חלק מהבעיה נובע מהשמנת יתר המוגדרת כיום על ידי BMI, עם BMI של מעל 30 ק"ג/מ"ר2 נחשב כאינדיקטור להשמנה עבור אנשים ממוצא אירופאי. גזירות BMI שונות, ספציפיות למדינה, משמשות גם כדי להסביר את השונות האתנית של סיכון הקשור להשמנה.

למרות ש-BMI שימושי לזיהוי אנשים בסיכון מוגבר לבעיות בריאותיות, הנציבות מדגישה ש-BMI אינו מדד ישיר לשומן, אינו משקף את התפלגותו בגוף ואינו מספק מידע על בריאות ומחלות ברמת הפרט.

"הסתמכות על BMI בלבד לאבחון השמנת יתר היא בעייתית מכיוון שחלק מהאנשים נוטים לאגור שומן עודף במותניים או בתוך ומסביב לאיבריהם, כגון הכבד, הלב או השרירים, וזה קשור לסיכון בריאותי גבוה יותר בהשוואה ל כאשר עודף שומן מאוחסן ממש מתחת לעור בזרועות, ברגליים או באזורי גוף אחרים. אבל לאנשים עם עודף שומן בגוף לא תמיד יש BMI שמצביע על כך שהם חיים עם השמנת יתר, כלומר בעיות הבריאות שלהם יכולות להיעלם מעיניהם. בנוסף, לחלק מהאנשים יש BMI גבוה ושומן גוף גבוה, אך שומרים על תפקודי איברים וגוף תקינים, ללא סימנים או תסמינים של מחלה מתמשכת", אמר הנציב פרופסור רוברט אקל, הקמפוס הרפואי של אוניברסיטת קולורדו אנשוץ (ארה"ב).

מעבר לאינדקס מסת הגוף

בעוד שזיהוי BMI שימושי ככלי סקר לזיהוי אנשים שעלולים לחיות עם השמנת יתר, הכותבים ממליצים להתרחק מזיהוי השמנת יתר על סמך BMI בלבד. במקום זאת, הם ממליצים לאשר את מסת השומן העודפת (השמנה) ואת התפלגותה בגוף באחת מהשיטות הבאות:

  • לפחות מדידה אחת של גודל הגוף (היקף מותניים, יחס מותניים לירכיים או יחס מותניים לגובה) בנוסף ל-BMI
  • לפחות שתי מדידות של גודל הגוף (היקף מותניים, יחס מותניים לירכיים או יחס מותניים לגובה) ללא קשר ל-BMI
  • מדידת שומן ישירה בגוף (כגון על ידי סריקת צפיפות עצם או DEXA) ללא קשר ל-BMI
  • באנשים עם BMI גבוה מאוד (למשל מעל 40 ק"ג/מ"ר2) עודף שומן בגוף ניתן להניח באופן פרגמטי.

שתי קטגוריות חדשות של השמנת יתר: 'השמנה קלינית' ו'השמנה פרה-קלינית'

הוועדה מספקת גם מודל חדש לאבחון מחלות בהשמנת יתר המבוסס על מדדים אובייקטיביים של מחלה ברמת הפרט.

השמנת יתר קלינית מוגדר כמצב של השמנת יתר הקשור לסימנים ו/או תסמינים אובייקטיביים של תפקוד מופחת של איברים, או יכולת מופחתת משמעותית לבצע פעילויות יומיומיות סטנדרטיות, כגון רחצה, התלבשות, אכילה והשתלטות, ישירות עקב עודף שומן בגוף. . אנשים הסובלים מהשמנה קלינית צריכים להיחשב כסובלים ממחלה כרונית מתמשכת ולקבל ניהול וטיפולים מתאימים.

  • הוועדה קובעת 18 קריטריונים לאבחון להשמנה קלינית במבוגרים (ראה נספח איור 1) ו-13 קריטריונים ספציפיים לילדים ומתבגרים (ראה נספח איור 2), כולל:
  • קוצר נשימה הנגרמת כתוצאה מהשפעות השמנת יתר על הריאות
  • אי ספיקת לב הנגרמת מהשמנת יתר
  • כאבי ברכיים או ירכיים, עם נוקשות מפרקים וטווח תנועה מופחת כהשפעה ישירה של עודף שומן בגוף על המפרקים
  • שינויים מסוימים בעצמות ובמפרקים אצל ילדים ובני נוער המגבילים את התנועה
  • סימנים ותסמינים אחרים הנגרמים כתוצאה מתפקוד לקוי של איברים אחרים כולל כליות, דרכי אוויר עליונות, איברים מטבוליים, מערכת העצבים, מערכת השתן והרבייה ומערכת הלימפה בגפיים התחתונות

השמנת יתר פרה-קלינית היא מצב של השמנת יתר עם תפקוד איברים תקין. אנשים החיים עם השמנת יתר פרה-קלינית, לפיכך, אינם סובלים ממחלה מתמשכת, אם כי יש להם סיכון משתנה אך בדרך כלל מוגבר לפתח השמנת יתר קלינית ועוד מספר מחלות לא מדבקות (NCDs) בעתיד, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן ומחלות נפש, בין היתר. ככאלה, יש לתמוך בהם כדי להפחית את הסיכון למחלה אפשרית.

אנשים החיים עם השמנת יתר זקוקים לטיפול מותאם אישית

הניסוח מחדש של הוועדה להשמנה נועד להבטיח שכל האנשים החיים עם השמנת יתר יקבלו ייעוץ בריאותי מתאים וטיפול מבוסס ראיות בעת הצורך, עם אסטרטגיות שונות להשמנה קלינית והשמנה פרה-קלינית.

אנשים הסובלים מהשמנת יתר קלינית צריכים לקבל בזמן, טיפול מבוסס ראיות, במטרה להחזיר או לשפר באופן מלא את תפקודי הגוף המופחתים על ידי עודף שומן בגוף, ולא רק לרדת במשקל. סוג הטיפול והניהול בהשמנת יתר קלינית – אורח חיים, תרופות, ניתוחים וכדומה – צריכים להיות מיודעים לפי הסיכון האישי: הערכות התועלת ולקבוע על ידי דיון פעיל עם המטופל.

מבטחי בריאות ברחבי העולם דורשים לעתים קרובות ראיות למצבים אחרים הקשורים להשמנה (למשל סוכרת מסוג 2) כדי לספק כיסוי לטיפולים בהשמנת יתר. כמחלה כרונית מובהקת עצמה, השמנת יתר קלינית אינה צריכה לחייב נוכחות של מחלה אחרת כדי להצדיק כיסוי.

אנשים החיים עם השמנת יתר פרה-קלינית נמצאים בסיכון למחלות עתידיות אך אין להם סיבוכים בריאותיים מתמשכים עקב עודף שומן בגוף. בהתאם לכך, הגישה לטיפול בהם צריכה לכוון להפחתת סיכונים. בהתאם לרמת הסיכון האישית, הדבר עשוי לדרוש רק ייעוץ וניטור בריאותי לאורך זמן, או טיפול פעיל במידת הצורך כדי להפחית רמות סיכון גבוהות באופן משמעותי.

גישה ניואנסית זו להשמנה תאפשר גישות מבוססות ראיות ומותאמות אישית למניעה, ניהול וטיפול במבוגרים וילדים החיים עם השמנת יתר, תאפשר להם לקבל טיפול מתאים יותר, פרופורציונלי לצרכיהם. זה גם יחסוך משאבי בריאות על ידי הפחתת שיעור אבחון היתר וטיפול מיותר".

פרופסור לואיז באור, נציבת אוניברסיטת סידני (אוסטרליה)

הוועדה כללה 56 מומחים מובילים בעולם במגוון רחב של התמחויות רפואיות, כולל אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, כירורגיה, ביולוגיה, תזונה ובריאות הציבור, המייצגים מדינות רבות ומערכות בריאות מגוונות. הוועדה כללה גם אנשים החיים עם השמנת יתר ושקלה במיוחד את ההשפעה הפוטנציאלית של ההגדרות החדשות של השמנת יתר על סטיגמה חברתית נרחבת.

"מחקרים מראים שהאופן שבו בדרך כלל מדברים על השמנת יתר מוסיף לסטיגמת המשקל, ומקשה על המניעה, הניהול והטיפול. הגישה המוצעת על ידי ועדה זו יכולה לסייע בבירור תפיסות שגויות ולהפחית סטיגמה. אנו גם קוראים להכשרה טובה יותר לעובדי שירותי בריאות ו קובעי מדיניות להתמודד עם הנושא הזה", אומר ג'ו נדגלובסקי, עו"ד מטופלים ונציב, קואליציית השמנת יתר (ארה"ב).

דילוג לתוכן