מחקר גלובלי גורף מגלה כי הודו, סין וארה"ב יהוו שליש ממקרי המוות והמוגבלות של סוכרת עד שנת 2050, אלא אם כן ננקטת פעולה דחופה כדי לבלום את העלייה העולה של סוכרת סוג 2.
מחקר: סוכרת השוואתית מגמות בנטל הגלובליות, סיניות, ארה"ב והודיות בהן באמצעות מסד נתונים GBD 2021. קרדיט תמונה: LightsPring / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דוחות מדעייםהחוקרים העריכו את המגמות בסוכרת Mellitus (DM) ברחבי העולם ובהודו, סין ובארצות הברית (ארה"ב).
DM היא מחלה כרונית המאופיינת בחוסר היכולת לסנתז או להגיב כראוי לאינסולין, מה שמוביל לרמות גלוקוז בדם מוגברות באופן חריג. באופן גלובלי, כשני מיליון מקרי מוות התרחשו כתוצאה מ- DM בשנת 2019. יתר על כן, גלוקוז בדם מוגבר כרוני עלול לגרום למיקרואנגיופתיה ולמחלות מקרו -וסקולריות, מה שעלול להוביל לסיבוכים כמו עיוורון, מחלות לב, שבץ מוחי ומחלות כליות.
DM וסיבוכים קשורים מהווים נטל פסיכולוגי וכלכלי משמעותי על המשפחות והקהילה. שכיחות הסוכרת גדלה במהירות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שההוצאות הבריאותיות הכוללות שלהן נמוכות פי 300 מזו של מדינות בעלות הכנסה גבוהה. פערים אלה בולטים במיוחד באזורים עם התפתחות סוציו-אקונומית נמוכה יותר (למשל, הודו) בהשוואה למדינות בעלות הכנסה גבוהה כמו ארה"ב. אי שוויון זה מדגיש את הצורך בחקירות השוואתיות חוצה מדינות.
פרטי לימוד מפתח
המחקר הנוכחי העריך את המגמות בנטל DM ברחבי העולם ובשלוש המדינות המאוכלסות ביותר, הודו, סין וארה"ב, משנת 1990 עד 2021. החוקרים השיגו נתוני שכיחות ותמותה עבור סוג 1 (T1DM) ו- DM מסוג 2 (T2DM) מהנטל העולמי של מחלות, פציעה וגורמי סיכון (GBD) 2021. מודל רגרסיה של ג'וינט שימש לזיהוי נקודות ניפוי במגמות.
יתר על כן, הצוות חישב את השינוי באחוזים השנתיים בשיעורי השכיחות בין נקודות ניפוי. יתרה מזאת, הם חישבו את שיעורי (ASRs) סטנדרטיים בגיל (ASR) של שנות חיים מותאמות מוגבלות (DALYS) ומקרי מוות באמצעות ניתוח אינטראקציה בין תקופת גיל. בנוסף, נטל המחלות התפרק לגורמים שונים, כמו שינוי אפידמיולוגי, גודל האוכלוסייה וגיל האוכלוסייה.
ניתוח אי שוויון בריאותי בוצע כדי לבחון את הבדלי המצב הבריאותי בין אוכלוסיות ולחקור את הקשר בין גורמים כמו גיל, מין, מצב סוציו -אקונומי ומיקום והשפעתם. ראוי לציין כי הניתוח העלה כי הנטל של T2DM באזורים גבוהים של מדד סוציו-דמוגרפי (SDI) כמו הציפיות של ארה"ב, עם DALYs גבוה יותר מהחזוי ביחס ל- SDI הלאומי. נטל הסוכרת לשנים 2022-50 ניבא באמצעות מודל קוהורט של תקופת גיל (BAPC).
ממצאים
באופן גלובלי, ל- DM הייתה השפעה משמעותית בשנת 2021, עם וריאציות משמעותיות בתחלואה ותמותה בין מדינות. להודו היה נטל התמותה הגבוה ביותר, עם יותר מ -331,300 מקרי מוות, ואחריהם סין וארה"ב, עם 178,475 ו- 74,017 מקרי מוות, בהתאמה. שיעור התמותה בהודו היה כפול מזה של ארה"ב וכמעט פי 3.5 יותר מסין, כאשר הותאם לגיל האוכלוסייה (ASR). בעקביות, חלוקת דאליס עקבה אחר מגמה דומה, כאשר הודו הובילה ב -13.6 מיליון דאליס, ואחריה סין (11.71 מיליון DALYS) וארה"ב (5.04 מיליון DALYS).
בהודו היו גם ה- ASR הגבוה ביותר של מקרי מוות ודאליס לכל 100,000 פרטים (31.1 מקרי מוות ו -1,102 דאליס), ואחריהם ארה"ב עם 12.64 מקרי מוות ו- 959 דאלי וסין עם 8.98 מקרי מוות ו -585 דאליס. בשנת 1990, T1DM ו- T2DM היוו 5.9% ו- 94.1% מקרי המוות ו- 9.4% ו- 90.6% מהדאלי, בהתאמה. עם זאת, בשנת 2021, מקרי המוות ו- DALY עקב T2DM עלו ל 97.1% ו -95.4%, ואלה כתוצאה מ- T1DM צמצמו ל -2.9% ו -4.6%, בהתאמה.
מגמות דומות נצפו בשלוש המדינות. ה- ASR של מקרי המוות כתוצאה מ- T1DM הראה מגמה יורדת ברחבי העולם, עם הירידה המשמעותית ביותר משנת 2003 עד 2011. סין ראתה את הירידה התלולה ביותר במקרי המוות של T1DM (ממוצע שנתי של -2.62%), המיוחס לשיפור הגישה לבריאות ורפואה מסורתית (TCM). באופן דומה, ה- ASR של DALYS עקב T1DM הראה דפוס דומה, והפחתת הגבוה ביותר בין 2004 ל -2012. לעומת זאת, ה- ASR העולמי של מקרי המוות T2DM עלה עד 2003 וירד מעט לאחר מכן, וה- ASR של DALYS T2DM גדל.
בארה"ב, T1DM DALYs עלו באופן פרדוקסאלי ב- 0.17% בשנה (לא משמעותית) למרות ירידת שיעורי התמותה (-0.39%), מה שמשקף את הגדלת הסיבוכים. נטל ה- T1DM היה גבוה יותר בקרב גברים מאשר אצל נקבות ובאוכלוסיות צעירות יותר, במיוחד בקבוצת הגיל 40-44, ואילו נטל ה- T2DM גדל עם הגיל, והגיע לשיא בקבוצת הגיל 65-69, והיה מעט נמוך יותר אצל נקבות מאשר אצל גברים; שלוש המדינות עקבו אחר המגמות העולמיות. הייתה עלייה משמעותית של 919,068 מקרי מוות ברחבי העולם בגלל DM בין 1990 ל -2019, כאשר גידול האוכלוסייה (53.6%) והזדקנות (36.51%) היו הנהגים העיקריים. שינויים אפידמיולוגיים (למשל, עליית שיעורי השמנת יתר) היוו את 9.89% שנותרו מקרי המוות.
תחזיות עתידיות
מודל ה- BAPC הציע ירידה מתקדמת בנטל T1DM ברחבי העולם ובשלוש המדינות, כאשר ה- ASR של DALYS ומקרי מוות חזו בהתמדה ובהדרגה. נטל ה- T1DM של סין צפוי להמשיך ליפול בחדות בגלל התערבויות מדיניות מתמשכות. לעומת זאת, נטל ה- T2DM הגלובלי הוערך להמשיך לגדול, עם עלייה ב- ASRs של DALYS ומקרי מוות. עד שנת 2050 ניבאו מקרי מוות גלובליים כתוצאה מ- T1DM ו- T2DM להיות 51,837 (עלייה של 6.7% לעומת 2021) ו -3.67 מיליון (עלייה של 128.6%), בהתאמה. בארצות הברית, DALYs T2DM צפויים לעלות למרות ירידה בתמותה, מונע על ידי סיבוכים כמו מחלות לב וכלי דם ואי ספיקת כליות, הקשורים להיפרגליקמיה ממושכת.
מסקנות
לסיכום, T1DM הציג מגמה בירידה במקרי מוות גלובליים ודאלי, בעוד T2DM הראתה מגמה הולכת וגוברת. הודו חוותה את מקרי המוות והדאלי הגבוהים ביותר, ואחריה סין. הודו, סין וארה"ב חלקו כשליש מנטל הסוכרת העולמי, והדגישו את הצורך בתשומת לב רבה יותר ממוסדות הבריאות העולמיים למדינות אלה.
גידול האוכלוסייה והזדקנות היו הגורמים העיקריים שהניעו את הנטל של סוכרת. ראוי לציין כי תחזיות מצביעות על עלייה מתמשכת בנטל T2DM עד שנת 2050. המחקר מדגיש כי אסטרטגיות מותאמות הן קריטיות: הודו דורשת שדרוגי תשתיות בריאות דחופות, סין חייבת לקיים את הצלחות ניהול ה- T1DM שלה, וארה"ב צריכה לציין לעליית סיבוכי T2DM הקשורים להשמנה. בסך הכל, תוצאות אלה מצדיקות את הצורך להגביר את המודעות הציבורית לסוכרת, להתייחס לפערים סוציו -אקונומיים, לשפר את ההון העצמי בהתפלגות משאבי הבריאות וליישם אמצעי מניעה, סינון מוקדם והתערבויות באורח החיים כדי להפחית את הנטל של DM.
