Search
מחקר מגלה קשר דו-כיווני בין מחלה אוטואימונית ודיכאון סביב הלידה

ההשפעות המתמשכות על בריאות הנפש של COVID-19 החמור

מחקר חדש שבדק נתונים בריאותיים של 18 מיליון אנשים מגלה שכיחות גבוהה יותר של מחלות נפש עד שנה בעקבות COVID-19 חמור באנשים לא מחוסנים. נראה כי החיסון מפחית את ההשפעות השליליות של COVID-19 על מחלות נפש. המחקר בהובלת אוניברסיטת בריסטול, שפורסם ב JAMA פסיכיאטריה ב-21 באוגוסט 2024, חקרו קשרים של COVID-19 עם מחלות נפש לפי הזמן מאז האבחנה ומצב החיסון.

COVID-19 קשור למחלות נפש הן במחקרים בבתי חולים והן במחקרים מבוססי אוכלוסייה. עם זאת, עד כה, היו עדויות מוגבלות לגבי הקשר של COVID-19 עם מחלות נפש כאשר אנשים קיבלו חיסון COVID-19.

צוות חוצה מוסדות, הכולל חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בריסטול, מכללת אוניברסיטת לונדון (UCL), אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קיימברידג' ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת סוונסי, ביקש לענות על כך על ידי ניתוח הרשומות הרפואיות של 18,648,606 מבוגרים בגילאי 18 ו-110 שנה ורשום אצל רופא משפחה באנגליה.

מבין 18,648,606 המבוגרים בקבוצה שנחקרה במהלך התקופה לפני שהחיסון היה זמין, הגיל הממוצע היה 49 שנים, 50.2% היו נשים (9,363,710) ול-1,012,335 מבוגרים הייתה אבחנה מאושרת של COVID-19 (מתועדת בנתוני בדיקות, על ידי רופא משפחה) , בבית החולים או בתיעוד המוות שלהם).

המחברים בחנו גם קבוצה מחוסנת הכוללת 14,035,286 מבוגרים, מתוכם 866,469 היו בעלי אבחנה מאושרת של COVID-19, עם גיל ממוצע של 53 שנים ו-52.1 אחוז נשים (7,308,556), וקבוצה לא מחוסנת כולל 3,242,4,92 מיליון מבוגרים, כולל 3,215,72 מ'. אבחנה מאושרת של COVID-19, עם גיל ממוצע של 35 שנים ו-42.1 אחוז נשים (1,363,401).

באמצעות נתונים אלה, החוקרים השוו את שכיחות מחלות הנפש באנשים לפני ואחרי אבחון COVID-19, בכל קבוצה. מחלות נפש שנכללו במחקר זה כללו דיכאון, מחלת נפש חמורה, חרדה כללית, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעות אכילה, התמכרות, פגיעה עצמית והתאבדות.

הצוות מצא כי השכיחות של רוב המצבים הללו הייתה גבוהה יותר בשבוע עד ארבעה שבועות לאחר אבחון COVID-19, בהשוואה לשכיחות לפני או בלי COVID-19. עלייה זו בשכיחות של מחלות נפש, נראתה בעיקר לאחר COVID-19 חמור שהוביל לאשפוז ונשאר גבוה יותר עד שנה לאחר COVID-19 חמור באנשים לא מחוסנים.

העלייה בשכיחות של מחלות נפש הייתה בעיקר לאחר COVID-19 חמור שהוביל לאשפוז, עם עלייה קטנה לאחר COVID-19 שלא הובילה לאשפוז. לדוגמה, שכיחות הדיכאון לאחר COVID-19 לא מאושפזת הייתה גבוהה עד פי 1.22 מזו שלפני או בלי COVID-19, בעוד שכיחות הדיכאון לאחר אשפוז COVID-19 הייתה גבוהה עד פי 16.3 מזו שלפני או בלי. COVID 19. בקבוצת המחוסנים, שכיחות הדיכאון לאחר COVID-19 שלא מאושפזת הייתה דומה לזו שלפני או בלי COVID-19.

הממצאים מוסיפים לגוף הולך וגדל של עדויות המדגישות את הסיכון הגבוה יותר למחלות נפש בעקבות אבחון COVID-19, ואת היתרונות של חיסון בהפחתת סיכון זה, עם קשרים חזקים יותר שנמצאו ביחס למחלת COVID-19 חמורה יותר, ולטווח ארוך יותר. אסוציאציות הנוגעות בעיקר למחלות נפש חדשות.

לממצאים שלנו יש השלכות חשובות על מתן שירותי בריאות הציבור ושירותי בריאות הנפש, שכן מחלות נפש קשות קשורות לצורכי בריאות אינטנסיביים יותר ולטווח ארוך יותר בריאות והשפעות שליליות אחרות".

ד"ר ונקסיה ווקר, מחברת מחקר ועמיתת מחקר בכירה, אוניברסיטת בריסטול

ד"ר ווקר הוסיף, "התוצאות שלנו מדגישות את חשיבות החיסון נגד COVID-19 באוכלוסייה הכללית ובמיוחד בקרב אלו עם מחלות נפש, שעלולים להיות בסיכון גבוה יותר לזיהום SARS-CoV-2 וגם לתוצאות שליליות בעקבות COVID-19."

ג'ונתן סטרן, פרופסור לסטטיסטיקה רפואית ואפידמיולוגיה בבית הספר לרפואה בבריסטול של האוניברסיטה: PHS, מנהל מרכז המחקר הביו-רפואי של NIHR בריסטול, ואחד ממחברי המחקר, הוסיף: "כבר זיהינו קשרים של COVID-19 עם מחלות לב וכלי דם, סוכרת וכעת מחלות נפש אנו ממשיכים לחקור את ההשלכות של COVID-19 עם פרויקטים מתמשכים בוחנים קשרים של COVID-19 עם מצבים כליות, אוטואימוניים ונוירודגנרטיביים.

דילוג לתוכן