מרבית ההורים מסכימים כי לדבר עם ילדיהם על גיל ההתבגרות הוא חשוב-אך מתי ואיך להתחיל את השיחה הוא לרוב פחות ברור, כך עולה סקר לאומי חדש.
בין האתגרים הנפוצים ביותר עבור ההורים: בחירת הגיל הנכון להתחיל לדבר על שינויים בגוף והאם להסביר מין, על פי האוניברסיטה של אוניברסיטת מישיגן CS CS Mott Mott Shoute Shoute Shoute's Ordy Shoute לבריאות ילדים.
ההורים מפוצלים באופן שווה במחשבה שעדיף להתחיל לדבר על גיל ההתבגרות לפני 10 שנים, בגיל 10 או כשילדים מבוגרים.
קל להניח שילד צעיר מדי לשיחות על גיל ההתבגרות, אך הורים רבים מופתעים למצוא את העין שלהם כבר מראים סימני גיל ההתבגרות או שואלים שאלות בלתי צפויות לגבי שינויים בגוף. "
שרה קלארק, מ.פ.
"התחלת השיחה בשלב מוקדם נותנת להורים סיכוי לעצב את המסר בצורה מתאימה לגיל ולעזור לילדים לדעת למה לצפות, כך שהם לא מבולבלים או חרדים. אם ההורים לא פותחים את הדלת לשיחות האלה, ילדים עשויים לקבל את המידע שלהם במקום אחר, כמו מחברי הכיתה, המדיה החברתית או מה שהם רואים בטלוויזיה."
הורים שסקרו חלקו מגוון של גישות, דאגות ופערים בהכנת הטווינים שלהם לשלב התפתחות מרכזי זה.
כמחצית מההורים מתארים את גישתם לדבר עם ילדם על גיל ההתבגרות כפרואקטיבי ואילו שניים מכל חמישה אומרים שהם מדברים על זה רק כשנשאלים. 5% נוספים נמנעים לחלוטין מהשיחה.
אחד מכל חמישה הורים גם דאג לחוש נבוך ואילו אחד מכל שישה חשש לומר את הדבר הלא נכון בכל מה שקשור לנושא. בקרב הורים לילדים 10-12 שנים, רבע אומרים כי ילדם לא רוצה לדבר על גיל ההתבגרות, ובקרב הורים לילדים 7-9 שנים, כמעט שליש מאמינים שילדם צעיר מכדי להבין.
חלק מההיסוס בנוגע לנושא זה עשוי לנבוע מההתנסויות של ההורים, מציין קלארק.
בעוד שכמעט מחצית מההורים דיברו על חוויות גיל ההתבגרות שלהם עם ילדיהם, פחות משליש אומרים שהם קיבלו הוראת גיל ההתבגרות מספקת מהוריהם שלהם. יותר משליש אומרים שהוריהם לא לימדו אותם על גיל ההתבגרות בכלל.
"בין אם הם מבינים זאת ובין אם לא הורים עשויים להביא חוויות משלהם לגישת ההורות שלהם", אמר קלארק. "הורים רבים אמרו כי לא היו להם דיון מועט או לא על גיל ההתבגרות כשהיו צעירים. אם התייחסו לגיל ההתבגרות כאל נושא מסורבל או מביך שגדל, זה יכול להקשות לדעת כיצד להתחיל."
אתגר נפוץ נוסף המשותף להורים היה האם, מתי וכמה לדבר על סקס ורבייה.
"שיחות מוקדמות צריכות להתמקד בהודעת לילדים שהם יחוו שינויים גופניים ורגשיים, ולהרגיע אותם שהשינויים הללו הם תקינים. דיונים על מין יכולים להתרחש לאורך זמן", אמר קלארק.
הורים יכולים גם לחפש משאבים כיצד לדבר עם ילדים, כמו ספרי הורות, ממליץ קלארק. בדיקות שנתיות עשויות להיות גם הזדמנות טובה עבור הורים וילדים כאחד ללמוד על שינויים הקשורים לגיל ההתבגרות ולשאול את הרופא שאלות.
הורים עשויים גם לרצות ללמוד על חינוך לבריאות המוצע דרך בית הספר של ילדם ולבנות על מידע זה.
הכרה בסימני גיל ההתבגרות
כמחצית מההורים בטוחים מאוד שהם יכולים לזהות סימני גיל ההתבגרות אצל ילדם, כאשר 60% מההורים לילדים 10-12 שנים ו -17% מההורים לילדים 7-9 שנים הבחינו בסימני גיל ההתבגרות. פחות משליש מההורים לא היו בטוחים מה שינויים לחפש.
הורים רבים מדווחים גם כי ילדם שאל על גופם שלהם, על גופם של הוריהם או על נושאים אחרים הקשורים לגיל ההתבגרות.
חשוב, אומר קלארק, שההורים יחפשו רגעים ניתנים ללמידה, כמו כאשר ילד מעלה שאלה, ולהשתמש בהם כהזדמנויות להתחיל או להמשיך בשיחה.
דיונים תומכים מתמשכים הם גם המפתח כאשר ילדים צומחים ומתקלים בשלבים חדשים של גיל ההתבגרות, היא מוסיפה.
"גיל ההתבגרות לא נוגע רק לשינויים גופניים – זה גם זמן של שיבוש רגשי, שיכול להפוך את התקשורת הפתוחה למאתגרת", אמר קלארק. "טווינים רבים מרגישים נבוכים או לא נוחים לדבר עם הוריהם על שינויים אלה."
"כדי לעזור להקל על אי הנוחות, הורים מסוימים עשויים להעניק לילדם ספר או סרטון מתאים לגיל על גיל ההתבגרות ולאפשר לילד לחקור את הנושא באופן פרטי. לעתים קרובות, מה שמוביל לדיון נוסף עם ההורים."
