מאמר מערכת חדש פורסם ב הזדקנות-ארה"ב ב-13 באוקטובר 2025, שכותרתו "מרפאות אריכות ימים: בין הבטחה לסכנה".
במאמר מערכת זה, מרקו דמריה, העורך הראשי של הזדקנות-ארה"בממכון המחקר האירופי לביולוגיה של הזדקנות (ERIBA), המרכז הרפואי האוניברסיטאי חרונינגן (UMCG), אוניברסיטת חרונינגן (RUG), סוקר את העלייה המהירה של מרפאות אריכות ימים ברחבי העולם.
מרפאות לאריכות ימים קמו ברחבי העולם בתגובה לביקוש הגובר לשירותי בריאות מותאמים אישית ומונעים. מרכזים אלו, הממוקמים במדינות כמו ארצות הברית, שוויץ ואיחוד האמירויות הערביות, מציעים שירותי אבחון מתקדמים, לרבות בדיקות גנומיות, הדמיה מתקדמת ויצירת פרופילים מולטי-אומיקה. המטרה שלהם היא להאריך את תוחלת הבריאות – מספר השנים שאדם חי בבריאות טובה – באמצעות התערבויות באורח חיים מותאמות אישית, הדרכה תזונתית, ובמקרים מסוימים, טיפולים ניסיוניים.
"מרפאות לאריכות ימים מגלמים חזון חשוב: שירותי הבריאות מותאמים אישית, מונעים ומעורבים".
למרות שהרעיון של טיפול הזדקנות פרואקטיבי אטרקטיבי, מאמר המערכת מעלה חששות רציניים לגבי היסודות המדעיים והאתיים של מרפאות אלו. רבים פועלים מחוץ למערכות רפואיות קונבנציונליות וחסרים קשרים למדעי הגיאוגרפיה האקדמיים. ניתוק זה מאפשר להם לשווק התערבויות יקרות ללא אימות קליני מספיק. עלויות התוכנית יכולות לנוע בין 10,000 אירו למעל 100,000 אירו לשנה, מה שמגביל את הגישה לאנשים עשירים תוך השארת אוכלוסיות בעלות הסיכון הגבוה ביותר להזדקנות מוקדמת.
למרות האתגרים הללו, ד"ר דמריה מציין כי מרפאות לאריכות ימים עשויות לתרום באופן משמעותי לחדשנות. על ידי איסוף נתוני בריאות נרחבים וארוכי טווח מלקוחות, למרפאות אלו יש פוטנציאל לזהות סמנים ביולוגיים מוקדמים של הזדקנות ולזהות סימנים של מחלות הקשורות לגיל. בניגוד לניסויים קליניים מסורתיים, המוגבלים בהיקף ובמשך, מרפאות אריכות ימים עוקבות אחר מגוון רחב של נתוני בריאות לאורך זמן. בשילוב עם כלי בינה מלאכותית, מידע זה יכול לעזור לקדם את מדע ההזדקנות הבריאה.
עם זאת, נותרו מספר סיכונים. למרפאות רבות חסרים פרוטוקולים סטנדרטיים, והכלים שבהם הם משתמשים, כמו מחשבוני גיל ביולוגיים או טיפולים הורמונליים, חסרים לרוב דיוק או ערך קליני ברור. ללא הנחיות מתאימות, לקוחות עשויים לקבל עצות מבלבלות או שאינן נתמכות מדעית. זה יכול להפחית את אמון הציבור בתחום הרחב יותר של מחקר אריכות ימים.
כדי להבטיח שמרפאות אלו תורמות בצורה חיובית לחדשנות בריאותית, מאמר המערכת מתאר שלבים מרכזיים שונים: שיתוף פעולה רב יותר עם חוקרים אקדמיים, אימוץ פרוטוקולים סטנדרטיים, שקיפות מוגברת ועבודה לקראת בהירות רגולטורית. יש לשקול גישה רחבה יותר גם על ידי פיתוח מודלים ניתנים להרחבה ובמחיר סביר יותר, אולי באמצעות שותפויות עם מערכות בריאות ציבוריות.
בסופו של דבר, מרפאות לאריכות ימים מהוות גם הזדמנות גדולה וגם דאגה רצינית. אם הם משולבים בצורה אחראית עם מדע, מדיניות ובריאות הציבור, הם יכולים לתמוך במעבר לעבר טיפול רפואי מונע אישי. אולם ללא התאמה זו, הם מסתכנים בחיזוק אי השוויון ובהחלשת אמינות המדע מאחורי ההזדקנות.
