בשנתיים שלוש האחרונות מרצ רעננה קובלים על אירועים שונים בעלי אופי דתי שמתקיימים ברחובה של עיר כגון התפילה בנוסח קרליבך בשבת סוכות והתפילה החגיגית לרגל יום העצמאות. שני אירועים אלה מתקיימים תחת כיפת השמיים ברחבת בית יד לבנים ברעננה ומושכים קהל משתתפים רב של למעלה מאלף איש כשמחציתם נשים, וכן, כמו בכל תפילה יהודית מזה אלפי שנים, מוקמת מחיצה בין הנשים לגברים.

אני מודה ומתוודה כי אני הוא זה שיזם את התפילות הציבוריות ברחובה של עיר בעת היותי סגן ראש העיר רעננה. במחצית הראשונה של הקדנציה הקודמת כיהנתי כסגן ראש העיר מטעם הרשימה הדתית לצד רונית וינטרוב סגנית ראש העיר מטעם מרצ ופעלנו בשותפות מלאה. את התפילות ברחבת יד לבנים יזמתי בזמן שסיעת מרצ היתה שותפה לקואליציה ולא השמיעה אפילו מילה אחת של ביקורת בסגנון “הדרת נשים”. הם החלו להשמיע טענות אלה רק לאחר שפרשו מהקואליציה וחיפשו נושאים לניגוח. אולי צריך להזכיר לסיעת מרצ שהם חזרו לקואליציה בה שותפה גם הרשימה הדתית ובאחריות שתי הסיעות להרגיע את ה”שטח” ולא להתנגח בנושאים אזוטריים.

לגופו של עניין, אינני מבין את הטענה על “הדרת נשים”. למחיצות בתפילה אין שום קשר ל “הדרת נשים” שהרי אם לא הייתה מחיצה – כל מאות הנשים שהשתתפו באירוע לא היו באות! הרי הדרישה למחיצה מגיעה מציבור הנשים! איך אפשר להאשים ב’הדרה’ כאשר מקיימים בדיוק את דרישת ציבור הנשים?? אני חייב להדגיש שכשתכננו את האירוע בזמנו, יחד עם אושרה קורן חברת מועצת העיר דאז וסגנית יו”ר המועצה הדתית דהיום, הקפדנו שהמחיצה תהיה לאורך כך שהנשים תשבנה לצד הגברים ויהיו מעורבות לכל אורך התפילה וזאת במקום מצב שבו הנשים יושבות מאחור והגברים מקדימה. מבחינתי נשים הן חלק מכל חוויה דתית וכך גם נהגתי בתפילות הציבוריות ברחבת יד לבנים.

חשוב להדגיש כי אם יש נשים שמעוניינות להשתתף בקבלת שבת ללא מחיצות – הרי עיריית רעננה מארגנת אירוע כזה מדי מספר שבועות בשיתוף קהילת בית שמואלי. האם אי פעם מישהו מהציבור הדתי ברעננה או נציגיו בעירייה פעל כנגד אירוע תפילה מעורב שממומן על ידי העירייה ושמתקיים ב”מרחב הציבורי”? מדוע מי שטוען שדרכו היא “נגד כפייה, בעד חופש”, כופה על הציבור הדתי את סולם הערכים שלו? מדוע מי שטוען שדרכו היא “איש באמונתו יחיה” דורש בעצם שכולנו נחיה רק לפי אמונתו שלו?

הציבור הדתי מבקש להתפלל לפי דרכו, מדוע יש מי שחושב שזכותו לכפות עלינו דרך חיים אחרת? מדוע יש מי שחושב שצריך לחנך מחדש את עשרות אלפי הנשים תושבות רעננה – מסורתיות, דתיות וחרדיות שדורשות להתפלל אך ורק עם מחיצה? אני מציע שנציגי הציבור שדורשים את הסרת המחיצות יפנימו את העובדה שגם נשים דתיות יודעות לחשוב לבד, להחליט לבד. אני מציע שנציגי מרצ יכבדו את החלטת הנשים הדתיות להתפלל אך ורק כשיש מחיצה ולא ינסו להילחם בנשים הללו – זה מנוגד לכל ערכי הדמוקרטיה.