הפרעת שימוש באופיואידים (OUD) היא בעיה הולכת וגוברת בבריאות הציבור בקרב אנשים בהריון והורים בארה"ב בין השנים 1999 ל-2014, מספר הנשים ההרות עם OUD גדל ביותר מפי ארבעה. מגמה זו חופפת גם לעלייה בתמותה של מינון יתר של אמהות הקשורות להריון.
חוקרים מאוניברסיטת תומס ג'פרסון, בראשות Meghan Gannon, PhD, MSPH, חקרו כיצד ניתן לשלב תומכים מבוססי קהילה, כמו דולות, בטיפול רפואי לאמהות המשתמשות באופיואידים. באמצעות ניתוח רשת חברתית, המחקר שלהם פורסם ב מְיַלְדוּת בדק את מערכות התמיכה ורמת החוסן בקרב 34 משתתפים.
התוצאות מצביעות על כך שתמיכה חברתית פוחתת בקרב אנשים עם OUD מזמן ההריון ועד לאחר הלידה, ושמחצית ממשתתפי המחקר דיווחו על תמיכה חברתית לא מספקת במהלך אותה תקופה. עם זאת, משתתפים עם ציון גמישות גבוה יותר, נטו יותר לתפוס דולות כתמיכה במהלך טיפול סביב הלידה.
הירידה הזו בתמיכה החברתית מהריון ועד לאחר לידה היא ממצא שחשוב לטפל בו, לאור הסיכון המוגבר להישנות בשנה שלאחר הלידה".
ד"ר מגהן גאנון, PhD, MSPH, אוניברסיטת תומס ג'פרסון
ברגע שהתינוק נולד, הורים עם OUD יכולים לחוות חרדה בגלל מעורבות ברווחת הילד ואובדן המשמורת על ילדם, מסביר ד"ר גנון. סטיגמה סביב שימוש בחומרים אימהיים וההתאוששות יכולה גם היא להרתיע בפנייה לקבלת טיפול רפואי. "לכן, הגדלת התמיכה החברתית דרך מקורות לא מסורתיים עשויה לעזור לאנשים עם OUD לקבל גישה מוגברת לטיפול רפואי, וליצור סביבה שבה הם מרגישים בטוחים."
בעתיד, ד"ר גנון מקווה להוות חלוצה של מודל דולה להחלמת עמיתים – שבו ניתן יהיה להכשיר את המתאוששים לספק תמיכה בדולה לאמהות טריות עם OUD. ד"ר גנון אומר שגישה זו יכולה יום אחד לטפח קשר אותנטי, כך שאם אמהות זקוקות לתמיכה נוספת במהלך התקופה שלאחר הלידה, "יש להן מישהו שהם יכולים לסמוך עליהם ומישהו שהיה שם בעצמן".