סרטן השד עכשיו וחקר סרטן הערמונית איחדו כוחות כדי לממן עד 600,000 פאונד של מחקר חדש כדי להתמודד עם התפשטות שני סוגי הסרטן לעצמות, המכונה גרורות בעצמות.
כמעט כל סוגי הסרטן יכולים להתפשט לעצמות, אבל גם השד וגם הערמונית, כמו גם סרטן השכיח ביותר בנשים וגברים בבריטניה, נוטים יותר להתפשט לעצמות מאשר סוגי סרטן אחרים.
בבריטניה, 55,000 נשים מאובחנות עם סרטן השד ו-52,000 גברים מאובחנים עם סרטן הערמונית מדי שנה. לכ-80% מהגברים שמתים בסופו של דבר מסרטן הערמונית, ול-70% מהנשים שמתות מסרטן השד, יש גידולים משניים בעצמותיהם.
סרטן השד והערמונית מונעים הורמונלית ומטופלים בדרכים דומות, כגון באמצעות ניתוח, טיפול הורמונלי, הקרנות וטיפולים ממוקדים. עם זאת, ברגע שסוגי הסרטן הללו מתפשטים לעצמות, הם ניתנים לריפוי רק לעתים נדירות.
גרורות בעצמות יכולות גם לגרום לכאבים מתישים ולשברים בעצמות, ולהוסיף לסבלם של החולים ובני משפחותיהם.
קופה המימון החדשה, הידועה בשם Bone Metastasis Collaboration Fund, תהיה פתוחה לחוקרים המבקשים לחקור כיצד גידולים מתפשטים לעצמות באחד או בשני סוגי הסרטן, ופרויקטים לחקור את המנגנונים הבסיסיים של גרורות בעצמות המשותפות לסוגי סרטן רבים.
ד"ר סיימון וינסנט, מנהל המחקר, התמיכה וההשפעה ב-Bast Cancer Now, אמר: "בכל שנה בבריטניה, כ-11,500 נשים מתות מסרטן השד ו-70% מהן יחוו גרורות בעצמות, שעלולות לגרום לכאב קיצוני. היא כמעט תמיד אינדיקציה לכך שהסרטן הפך למרבה הצער חשוכת מרפא.
"אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם מחקר סרטן הערמונית כדי לממן מחקר חיוני על מדוע וכיצד הסרטן מתפשט לעצמות ואנו מצפים לראות כיצד הממצאים יכולים לעזור לנו לפתח טיפולים אדיבים ויעילים יותר לאנשים עם סרטן השד או הערמונית ."
אנו נרגשים מה המשמעות של שיתוף פעולה עם Breast Cancer Now עבור אנשים עם סרטן הערמונית או סרטן השד. זו טרגדיה שלמרות ההתקדמות הרבה שעשינו, גרורות בעצמות עדיין פוגעות ומסיימות הרבה יותר מדי חיים בסרטן הערמונית וגם בסרטן השד.
אנו מאמינים שמאמצי המחקר שלנו להתמודד עם סרטן שמשתרש בעצם יגיעו רחוק יותר ומהר יותר אם נעבוד יחד נלמד אחד מהשני מאשר אם שנינו היינו מנסים להתמודד עם הבעיה העצומה הזו באופן עצמאי.
בסופו של דבר, אנו פועלים לקראת עתיד שבו אין צורך לחשוש מסרטן".
ד"ר נעמי אלסטר, מנהלת מחקר ותקשורת, חקר סרטן הערמונית
ליטה וויליאמס, בת 66, מבוקסהיל בסארי, אובחנה כחולה בסרטן השד בשנת 2008. במהלך ניתוח להסרת הגידול, המנתחים גילו שהסרטן התפשט לבלוטות הלימפה שלה, וסריקות נוספות גילו שהסרטן נמצא גם בעמוד השדרה של ליטה.
"האובחנה עם סרטן שד משני היה הרסני", אומרת ליטה. "חשבתי שהניתוח יהיה הגרוע ביותר, אז ללמוד שאני צריך טיפול נוסף ושהוא יימשך כל חיי, היה הלם עצום".
ליטה עברה כריתת שד ואחריה שישה חודשים של כימותרפיה ולאחר מכן טיפול בקרינה. היא מספרת: "תופעות הלוואי מהטיפול הכימותרפי היו נוראיות ונאבקתי מאוד בדימוי הגוף ובדימוי העצמי שלי לאחר הניתוח. הרגשתי שחוטה, כאב לי כל כך, ירדתי הרבה במשקל וירדתי. כל השיער שלי, למרבה המזל, הוא חזר להיות חזק ומתולתל יותר מבעבר, ובמשך 15 השנים האחרונות הייתי על טרסטוזומאב כדי לנסות ולשלוט בצמיחת הסרטן בעמוד השדרה שלי."
ליטה מקבלת טרסטוזומאב בהזרקה כל שלושה שבועות. הטיפול הממוקד משמש לעצירת התפשטות הסרטן ופועל על ידי שיבוש תהליכים בתוך תאים שעוזרים לסרטן לצמוח.
"עכשיו, אני עוברת בדיקות קבועות ולמרות שאני יודעת שזה שם, הסרטן לא מונע ממני לחיות את חיי", היא אומרת. "אבל בהחלט צריך מחקר נוסף על גרורות בעצמות, כי לא היה לי מושג שזה יכול להתפשט מהשד שלי לעמוד השדרה. איך זה קרה הוא עדיין תעלומה מוחלטת עבורי".
ג'ון לונג, בן 83, מפטסווד ליד אורפינגטון, אובחן כחולה בסרטן הערמונית בשנת 2012. במהלך בדיקה שגרתית של שלפוחית השתן, הוא נשאל אם הוא יהיה מוכן לעבור בדיקה דיגיטלית של פי הטבעת. סריקות וביופסיות נוספות גילו שלג'ון היה סרטן הערמונית שהתפשט לצלעותיו ולעמוד השדרה שלו.
ג'ון קיבל טיפול הורמונלי ובתחילה נאמר לו שהטיפול צפוי להיות בלתי יעיל במהלך 12-18 החודשים הבאים. הטיפול גרם גם לתופעות לוואי כמו עייפות וגלי חום. עם זאת, יותר מ-10 שנים מאוחר יותר, ג'ון אופטימי לגבי ההתקדמות בטיפול ומרגיש שהוא היה אחד מבני המזל.
ג'ון אמר: "זה עצוב שלמרות המודעות הגוברת, כל כך הרבה חולים עם סרטן הערמונית (כולל אני!) עדיין לא מאובחנים מוקדם מספיק לריפוי. הודות להתקדמות כמו טיפול במניעת אנדרוגנים נוכל בדרך כלל ליהנות משנים רבות של חיים פעילים ומאושרים, אך לעולם לא נוכל לשכוח שגרורות בעצמות יביאו לכך בסופו של דבר לקץ".
ג'ון הוסיף: "זה נפלא שהשותפות הזו בין שתי ארגוני צדקה פירושה שייעשה מחקר נוסף כדי להבטיח שנוכל להמשיך את חיינו הפעילים ללא חשש מגרורות בעצמות, בסופו של דבר למות 'עם' סרטן ולא 'ממנו'".
גרורות בעצמות הן תהליך מורכב אך אינו מובן מספיק. אנשים עם סרטן שד שמתפשט לעצמות שורדות בממוצע שלוש שנים לאחר האבחנה המשנית, בעוד שרק שליש מהגברים עם סרטן הערמונית חיים יותר מחמש שנים לאחר שאובחנו עם גרורות בעצמות.
