אנשים עם אי ספיקת לב מומלץ זה מכבר להגביל את כמות הנוזלים שהם צורכים בכל יום כדי לעזור להפחית את העומס, או את הצטברות הנוזלים בריאות ובגפיים, אך עצות זו אינה מספקת תועלת, על פי מחקר שהוצג במפגש המדעי השנתי של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (ACC.25).
אי ספיקת לב מתרחשת כאשר הלב הופך נוקשה מדי או חלש מכדי להזרים ביעילות דם בכל הגוף. גודש הוא סימפטום שכיח העלול לגרום לנפיחות וקוצר נשימה. כדי לעזור להפחית זאת, הנחיות רפואיות אמריקאיות ואירופיות ממליצות להגביל את צריכת הנוזלים היומית לכששה כוסות (1,500 מיליליטר). עם זאת, עדויות להמלצה זו חסרות ומומחים התלבטו אם יש צורך בגבילת צריכת נוזלים.
מחקר זה הוא הניסוי המבוקר הגדול האקראי הגדול הראשון כדי להעריך כיצד צריכת נוזלים ליברלית לעומת מוגבלת משפיעה על מצב הבריאות בחולים עם אי ספיקת לב. התוצאות הראו מגמה לשיפור מצב הבריאות עבור אלו עם צריכת נוזלים בלתי מוגבלת, אולם ההבדל בין קבוצות המחקר לא היה מובהק סטטיסטית לנקודת הסיום העיקרית של המחקר. הצמא היה גבוה יותר אצל אלה עם הגבלת נוזלים, בעוד שלא היה הבדל באף אחת מתוצאות הבטיחות הבוחנות.
מסקנתנו היא שבחולים עם אי ספיקת לב יציבה אין צורך בהגבלת נוזלים. זהו מסר חשוב לחולי אי ספיקת לב בכל העולם וניתן ליישם אותם מייד. "
רולנד ואן קימינד, מרפאה, קרדיולוג במרכז הרפואי של אוניברסיטת רדבוד בניג'מגן, הולנד, והסופר הבכיר של המחקר
המשפט, שנקרא Fresh-Up, רשם 504 אנשים עם אי ספיקת לב בשבעה מרכזים רפואיים בהולנד. משתתפי המחקר היו בני 69 בממוצע, כשני שלישים היו גברים, וכולם סבלו מאי ספיקת לב עם תסמינים קלים עד בינוניים אך היו נוחים למנוחה. כמחצית מהמשתתפים סבלו מאי ספיקת לב עם שבר פליטה מופחת ומחציתם שמרו על שבריר הפליטה, והייצגו את שני סוגי אי ספיקת הלב. מרבית המשתתפים נטלו תרופות סטנדרטיות לאי ספיקת לב וכמחצית נטלו תרופות משתנות לולאה, סוג של תרופה המסייעת בניהול נפיחות ושמירה על נוזלים.
מחצית מהמשתתפים הוטלו להגביל את צריכת הנוזלים היומית שלהם ל -1,500 מ"ל ומחציתם הונחו לשתות באותה מידה שרצו. בשלושה חודשים העריכו החוקרים את מצבו הבריאותי של המשתתפים באמצעות שאלון קרדיומיופתיה של קנזס סיטי (KCCQ) ולא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות.
החוקרים אמרו כי ייתכן שמספר גורמים השפיעו על התוצאות. ממצא בלתי צפוי אחד היה שכמחצית מהמטופלים לא הומלץ להגביל את צריכת הנוזלים שלהם לפני שנרשמו למחקר. שנית, המשתתפים קיבלו ציונים גבוהים יותר למצב הבריאותי בתחילת הדרך מהצפוי. בהתחשב בכך שאוכלוסיית המחקר הייתה במצב בריאותי גבוה יחסית של הבסיס ורבים כבר היו במשטר של צריכת נוזלים ליברלית, היה זה מאתגר שהמחקר יפגין תועלת משמעותית מצריכת נוזלים ליברלית לעומת הגבלת נוזלים. לטענת החוקרים, יתכן והדבר הוביל לתוצאות הלא משמעותיות של התוצאה העיקרית.
בסך הכל, ההבדל בצריכת הנוזלים בין שתי הקבוצות היה צנוע יחסית. חולים שהוקצו להגבלת נוזלים צרכו בממוצע 1,480 מ"ל ליום ואלה שהוקצו לצריכת נוזלים בלתי מוגבלת צרכו בממוצע 1,760 מ"ל ליום, הפרש ממוצע של פחות מ -10 גרם. המשתתפים שהוקצו להגביל את צריכת הנוזלים שלהם דיווחו על צמא רב יותר. חשוב לציין כי לא היו הבדלים בין הקבוצות מבחינת מוות, אשפוזי אי ספיקת לב, צורך בתשתיות תוך ורידיות או פגיעה בכליות חריפה לאחר שישה חודשים.
"לא מצאנו שום איתות בתוצאות הראשוניות או הבטיחותיות שמגבלת הנוזלים תורמת לכל דבר או שצריכת נוזלים ליברלית תוביל לכל נזק", אמר ואן קימינד. "בהתאם לכך, התוצאות שלנו מטילות ספק בצורך בהגבלת נוזלים בחולים עם אי ספיקת לב יציבה."
למרות שהמחקר נערך במדינה יחידה, החוקרים אמרו כי ככל הנראה הממצאים יהיו ניתנים להכללה למדינות מפותחות אחרות בהן חלק מהקלינאים מייעצים באופן שגרתי הגבלת נוזלים לחולים עם אי ספיקת לב ואחרים אינם עושים זאת.
המחקר מומן על ידי קרן הלב ההולנדית ומענק UMC /Maastricht UMC בין אוניברסיטאות.
מחקר זה פורסם במקביל באופן מקוון רפואת טבע בזמן המצגת.
