הפרעת דיכאון משמעותית (MDD) היא מצב בריאותי הנפש המשפיע לרעה על מצב הרוח של אדם וגורם לאובדן עניין בפעילויות שהיו בעבר קשורות לאושר. בנוסף ללקות קוגניטיביות ושכחה, MDD יכול להשפיע באופן משמעותי על אזורי תפקוד חברתיים ותעסוקתיים. מחקרים הבוחנים את הפתופיזיולוגיה של MDD מצביעים על כך שמספר גורמים חיסוניים ותאים-ככמו תאי גלייה במוח-משחק תפקיד מפתח בהנעת דלקת נוירואין, ובסופו של דבר תורמים להתפתחות MDD.
תאים מיקרוגליאליים, תאי החיסון התושבים של מערכת העצבים המרכזית (CNS), מווסתים את התגובות הדלקתיות על ידי שחרור מולקולות איתות ציטוקינים-כימיים פרו-דלקתיים. בעוד שהפונקציות הנוירו-דלקתיות של תאי מיקרוגליה מתועדים היטב, התפקיד המדויק של אסטרוציטים (סוג מתמחה של תאי גלייה) בצמיחה והתפתחות עצבית נותר לא ברור עד לאחרונה. כדי להאיר אור על תפקידם של אסטרוציטים בדלקת נוירואין ובפתופיזיולוגיה של MDD, צוות חוקרים, בראשות ד"ר גאורב סינגל מהמחלקה לניתוחים, אוניברסיטת ויסקונסין, ארה"ב, ערך סקירה מעמיקה של הספרות. הממצאים שלהם יפורסמו בהגנה עצביתו
ד"ר סינלה, מסביר את המוטיבציה העומדת מאחורי המחקר הנוכחי, "אומר ד"ר סינגל,"MDD הוא אחד הגורמים המובילים לנכות ברחבי העולם ומשפיע על יותר מ 280 מיליון אנשים בכל קבוצות הגיל והאזורים. יתר על כן, הנטל הכלכלי של MDD הוא משמעותי, כאשר עלויות שנתיות בארצות הברית בלבד עולות על 326 מיליארד דולר. השגת תובנות על תפקידם של אסטרוציטים בדלקת נוירואינטין יכולה לסייע בפיתוח גישות טיפוליות לטיפול בדיכאון והפרעות פסיכיאטריות אחרות".
צוות המחקר החל בביצוע חיפוש ספרות מקיף באמצעות מאגרים מקוונים בשימוש נרחב כמו PubMed ו- Google Scholar. הם העריכו 226 מאמרי מחקר הרלוונטיים לאסטרוציטים, דלקת נוירואין ודיכאון. כדי להבטיח את האיכות הגבוהה של המחקר שלהם, הם עקבו אחר פריטי הדיווח המועדפים לביקורות שיטתיות והנחיות מטה-אנליזות (PRISMA).
בניתוח שלהם, החוקרים מצאו כי אסטרוציטים היו המפתח לשמירה על שלמות המבנית של צמתים סינפטיים בין נוירונים. שחרורם של גורמים נוירוטרופיים כמו גורם נוירוטרופי שמקורו במוח וגורם צמיחה פיברובלסטית -2 על ידי אסטרוציטים היו קריטיים לקידום צמיחת נוירט ויצירת סינפסה. מלבד ייצוב הסינפסה המשולשת הכוללת נוירון-אסטרוציטים-נורון, אסטרוציטים הקלו עוד יותר על התקשורת היעילה בין נוירונים באמצעות ויסות הסביבה היונית. ראוי לציין כי שינויים במורפולוגיה של אסטרוציטים ובתפקוד היו קשורים לקישוריות סינפטית לקויה, מה שתורם להתפתחות תסמינים דיכאוניים.
יתרה מזאת, הם גילו מנגנון קריטי הכולל מיקרוגליה מופעלת ואסטרוציטים שהביאו לדלקת נוירואין מתמשכת ב- MDD. השלב הראשון של המנגנון היה שחרורם של ציטוקינים פרו-דלקתיים כמו גורם נמק הגידול-α ואינטרלוקין -1 מתאי מיקרוגליה מופעלים. אותות אלה גרמו לאחר מכן להפרשת כימיקלים דלקתיים נוספים מאסטרוציטים, ובכך הגבירו את דלקת הנוירואין.
ד"ר סינלה, מרחיב את המפגש המולקולרי בין מיקרוגליה לאסטרוציטים במהלך MDD, מסביר ד"ר סינגל, "עלייה ברמות הסידן התוך תאיות בתוך אסטרוציטים יכולים לגרום לשחרורו של אדנוזין טריפוספט (ATP), אשר בתורו מעורר תגובת סידן מעוכבת בתאי מיקרוגליה. בעקבות מחזורים מרובים של הפעלה מבוססת ATP המשוחררת באסטרוציטים, תאי מיקרוגליה עוברים בסופו של דבר אפופטוזיס או מוות תאים מתוכנת".
בנוסף, מחקרים פרה -קליניים שכללו מודלים של עכברים הראו כי אנזים לא -הידרוגנז A אסטרוציטי, האחראי על ייצור הלקטט, חשוב לשמירה על ריגוש עצבי. תהליך המכונה היסטון לקטילציה-שם מתווספות מולקולות לקטט לחלבוני היסטון ב- DNA-נמצא כי הם משנים את ביטוי הגנים, ובכך תורמים לדלקת נוירואין מונעת אסטרוציטים.
יחד עם זאת, מחקר זה מדגיש את המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס תפקוד אסטרוציטי, בו אסטרוציטים עוברים מתפקיד נוירו -הגנה לתואר שני המקדמים דלקת נוירו על ידי הגדלת הביטוי והפרשת הציטוקינים הדלקתיים.
