שחמת היא אחד הגורמים המובילים לתמותה ממחלות לא מדבקות, עם סיבוכים הנובעים עם הידרדרות תפקודי הכבד. HRS ו-HPS מייצגים את התוצאות החמורות ביותר של שחמת, הקשורות להרחבת כלי דם מערכתית המונעת על ידי רמות גבוהות של מרחיבי כלי דם כמו תחמוצת חנקן (NO). סיבוכים אלו פוגעים באופן משמעותי בתפקודי הכליות והריאות, מה שמוביל לשיעורי תמותה גבוהים. TIPS, על ידי העברת דם מהפורטל למחזור הדם, עשוי לשפר את תפקוד הכליות על ידי הגדלת נפח הדם המערכתי. עם זאת, הסטת NO באמצעות TIPS עלולה להחמיר את תת לחץ הדם מערכתית, מה שגורם לסיכון לתפקוד הכלייתי.
נוהל TIPS
הליך TIPS כולל יצירת shunt בין הווריד הפורטלי לווריד הכבד, המפחית ביעילות את יתר לחץ הדם הפורטלי. הליך זעיר פולשני זה הראה יעילות בטיפול בסיבוכים של שחמת כמו דימום דליות ומיימת עקשנית. עם זאת, זה טומן בחובו סיכונים, כולל אנצפלופתיה כבדית, במיוחד בחולים עם מצבים קיימים שעלולים להחמיר את התוצאות לאחר ההליך.
השפעות של TIPS על תפקוד הכליות
TIPS משפר בדרך כלל את תפקוד הכליות בחולים עם יתר לחץ דם פורטלי, ללא קשר לנוכחות HRS. מחקרים הוכיחו כי TIPS יכול להגביר את שיעורי הסינון הגלומרולרי (GFR) ולהפחית את רמות הקריאטינין בסרום, במיוחד בחולים עם מיימת עקשנית. עם זאת, הנתונים אינם מספיקים כדי להמליץ על TIPS ספציפית עבור HRS, שכן יתרונות ההליך עשויים להיות מוגבלים על ידי היקף הנזק לכבד בחולים אלו.
תסמונת הפטורנלית (HRS)
HRS מאופיין בליקוי כליות חמור בחולים עם שחמת מתקדמת, עם פרוגנוזה גרועה אפילו עם טיפולים עכשוויים כמו כלי דם ואלבומין. הפתופיזיולוגיה של HRS כרוכה בדלקת מערכתית, עלייה בלחץ הפורטלי וחוסר תפקוד במחזור הדם. למרות ש-TIPS הראה פוטנציאל מסוים בשיפור תפקוד הכליות ב-HRS, העדויות מוגבלות ומבוססות בעיקר על מחקרים קטנים.
השפעות של TIPS על תפקוד ריאתי
TIPS הראה השפעות לא עקביות על תפקוד הריאתי, במיוחד בחולים עם HPS. בעוד שמחקרים מסוימים מדווחים על שיפורים חולפים בחילופי גזים, השפעות אלו אינן נמשכות, ונראה כי TIPS לא משפיע באופן משמעותי על חילופי גזים ריאתיים בחולים ללא HPS. הפוטנציאל של TIPS להחמיר יתר לחץ דם ריאתי עקב הסחת דם עשיר ב-NO הוא דאגה, אך הנתונים הזמינים אינם תומכים בירידה מתמשכת בתפקוד הריאתי לאחר TIPS.
תסמונת כבד ריאה (HPS)
HPS כרוך בהיפוקסמיה עקב הרחבת כלי דם ריאתיים בחולים שחמת שחמת, מה שמוביל לתחלואה משמעותית. הפתופיזיולוגיה קשורה לרמות מוגברות של מרחיבי כלי דם וגורמים אנגיוגניים. למרות שהשתלת כבד נותרה הטיפול הסופי ב-HPS, התפקיד של TIPS פחות ברור. מחקרים מצביעים על כך שבעוד ש-TIPS עשוי לשפר באופן זמני את החמצן, היתרונות הללו אינם עמידים לאורך זמן.
מסקנות
TIPS היא התערבות בעלת ערך לניהול סיבוכים של שחמת, במיוחד בשיפור תפקוד הכליות בחולים עם יתר לחץ דם פורטלי. עם זאת, תפקידו בטיפול ב-HRS ו-HPS פחות סופי. השפעות ההליך על תפקודי הכליות והריאות, במיוחד בהקשר של תסמונות אלו, דורשות חקירה נוספת באמצעות ניסויים מבוקרים גדולים ואקראיים כדי לבסס את בטיחותו ויעילותו. למרות ש-TIPS לא פוגע בתפקוד הכלייתי או הריאתי באופן מתמשך, היתרונות שלו ב-HRS ו-HPS אינם חזקים מספיק כדי להמליץ על השימוש בו במיוחד למצבים אלה. מחקר עתידי צריך להתמקד בהבנת המנגנונים מאחורי התגובות המגוונות ל-TIPS ב-HRS ו-HPS ולחקור את תפקידו הפוטנציאלי כאפשרות טיפולית בחולים קשים אלו.
