למרות זמינות דומה של טכנולוגיות אבחון לנשים מקבוצות גזעיות ואתניות שונות, נצפו פערים משמעותיים אצל מי שקיבלו למעשה מחקרים חדשים של שירותי אבחון מאותו יום וביופסיות לאחר ממצאי ממוגרפיה לא תקינים. גם כאשר למתקני טיפול בשד היו הטכנולוגיה והיכולות הנחוצות, קבוצות מיעוט היו פחות סבירים מאשר נשים לבנות לקבל הדמיה אבחנתית באותו יום בו תוצאת סינון לא תקינה. נשים שחורות בפרט היו פחות סיכויים לקבל ביופסיות באותו יום, בהשוואה לנשים לבנות.
ממצאי מחקר רטרוספקטיבי יפורסמו ב- 18 בפברואר בכתב העת רדיולוגיהו הסופר הראשי הוא ד"ר מריסה לוסון, עוזרת פרופסור לרדיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון. ד"ר כריסטוף לי, פרופסור לרדיולוגיה של UW, היה סופר בכיר.
אנו בוחנים כיצד תהליך העבודה האבחוני עשוי לתרום לפערים באוכלוסייה שאנו רואים בתוצאות סרטן השד. היה מפתיע למצוא זמינות דומה (של טכנולוגיות) על פני קבוצות גזעיות ואתניות. אבל עדיין ראינו הבדלים גדולים במי שקיבל את אותם שירותים באותו יום. "
ד"ר מריסה לוסון, עוזרת פרופסור, רדיולוגיה, בית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון
המחקר הרטרוספקטיבי נמשך כמעט 11 שנים, מינואר 2010 עד דצמבר 2020. הנתונים ייצגו יותר מ -1.1 מיליון נשים בגילאי 40-89 ויותר מ -3.5 מיליון ממוגרפיה. המטופלים נצפו בשש מדינות בארה"ב ב -136 מתקני סקר, שכחברי קונסורציום המעקב של סרטן השד, הופכים נתונים לרשות המחקר.
תוצאות המיון היו מאנשים שזוהו בעצמם כאסייתית (10%), שחור (13%), היספני/לטינית (6.5%), לבן (68%) ו"כל האחרים "(2%).
עם הניתוח הרב-שכבתי, החוקרים קיוו לשפוך אור על האופן בו גורמים כמו גזע ואתניות, הכנסות משק הבית והשגת חינוכית שכונתית השפיעו על הגישה והשימוש באבחון סרטן שד.
במחקר הם זיהו לראשונה אילו מתקני קונסורציום הציעו גישה באתר הן לטיפול סטנדרטי והן לאבחון מתקדם ולביופסיה. לאחר מכן מדדו את הגישה של המטופלים ליכולות אלה, הבחינו אילו סקר ממוגרפיה הניבה תוצאה לא תקינה, והעריכו את קבלת החולים על הדמיה אבחנתית וביופסיה באותו יום ותוך 90 יום במתקנים שהיו בעלי הטכנולוגיה והיכולת במקום.
החוקרים התאימו למספר גורמים שעלולים להשפיע כמו צפיפות שד של המטופל, היסטוריה של ביופסיה, היסטוריה אישית ומשפחתית של סרטן השד.
חולי אסייתי, שחור והיספני/לטינקס קיבלו פחות שירותי אבחון באותו יום לאחר שעברו ממוגרפיה של סינון עם תוצאות לא תקינות במתקנים המציעים שירותי אבחון או ביופסיה. חולים שחיו בשכונות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר היו בעלי סיכוי נמוך יותר ל -58% להערכות אבחון באותו יום מאשר אלה המתגוררים בשכונות בעלות הכנסה גבוהה ביותר.
ראוי לציין כי לוסון אמר, חולי תושבי הכפר היו בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל שירותי אבחון באותו יום מאשר תושבי עירוניים.
חולים שחורים ואלה שחיו בהכנסה חציונית נמוכה יחסית היו פחות סבירים מאשר חולים לבנים לקבל ביופסיה של אותו יום במתקן מסוגל. עם זאת, חולי היספנים/לטינית היו בעלי סיכוי גבוה יותר מאשר חולים לבנים לקבל ביופסיה של אותו יום.
"קבלת ממוגרפיה של סינון היא חוויה מעוררת חרדה עבור הרבה אנשים, ורוב החולים שאני נתקל בהם רוצים את התוצאות שלהם בהקדם," אמר לוסון.
"אם אתה מסוגל לבצע אימון אבחוני באותו יום, במקום לגרום להם לחכות לקבוע ביקור המשך – מה שעשוי ליצור כאב ראש עם עבודה או הובלה – זה טוב יותר עבור המטופל. אם מומלץ לטיפול בהתבסס על הדמיה וביופסיה, עלינו לעשות כל שביכולנו כדי לקצר את הזמן שבין סינון לטיפול (לאלו המאובחנים כחולי סרטן השד). "
הכותבים הכירו במספר מגבלות, כולל אוכלוסיית מחקר שאולי אינה מייצגת לאומית של חינוך נשים ותושבות כפרית. משתנים שעשויים להשפיע על יכולתם של המטופלים לנצל את שירותי המרפאה, כמו תעסוקה, מצב ביטוח, מחסומי תחבורה וצרכי טיפול בילדים, לא נכללו בניתוחים. כמו כן לא ידוע אם חולים בודדים דחו את ההזדמנות לשירותים באותו יום או שלא הוצעו להם שירותים כאלה.
המחקר קיבל מימון מהמכון הלאומי לסרטן (R01 CA26637777
