Search
מודל AI מנבא במדויק גרורות של בלוטות הלימפה בגידולים נוירואנדוקריניים בלבלב שאינם מתפקדים

הבנת הספקטרום המורכב של מחלת קסטלמן

מחלת Castleman (CD) היא הפרעה לימפופרוליפרטיבית נדירה ולא קלאונית המתבטאת עם מגוון רחב של תכונות היסטולוגיות וקליניות. זה מסווג קלינית לצורות חד-צנטריות (UCD) ומולטי-מרכזיות (MCD) ומוציאות היסטופתולוגיות לכלי כלי דם היאלים (HV-CD), תא פלזמה (PC-CD) וסוגים מעורבים. UCD בדרך כלל מציג כהגדלת בלוטות לימפה מבודדות, לרוב אסימפטומטיות, ואילו MCD כרוך באתרי נודוליים מרובים ותסמינים מערכתיים. MCD עשוי להיות קשור להרפס ווירוס 8 (HHV8), מקורות אידיופתיים (IMCD), תסמונת שירים או תסמונת טפרו. בהתחשב בחפיפה שלה עם מחלות תגוביות וניאופלסטיות שונות, CD מאתגר מבחינה אבחנתית ולעתים קרובות מחקה על ידי מצבים אחרים.

תכונות היסטופתולוגיות

HV-CD מסומן על ידי מרכזי נבטים רגרסיביים, אזורי מעטפת קונצנטריים ("עור עור בצל") וכלי דם סקלרוטיים בולטים, ויוצרים מראה "סוכרייה על מקל". האזורים הממשקיים מראים התפשטות כלי דם ואשכולות של תאים דנדריטים פלסמציטואידים.

PC-CD מאופיין על ידי יריעות ממשק של תאי פלזמה ושינויים בכלי הדם הבולטים פחות. שליש מהמקרים הללו עשוי להראות תאי פלזמה מונוטיפיים, וחפיפה עם תכונות HV עשויה להיות קיימת.

ציטוגנטיקה וממצאים מולקולריים

חריגות ציטוגנטיות משובצות מציעות מקור ניאופלסטי אפשרי ב- HV-CD, הכולל תאים דנדריטים זקיקים. מוטציות מפתח ב- UCD כוללות PDGFRB N666S, ואילו IMCD קשור למוטציות ב- NCOA4, SETD1A ו- DNMT3A, בין היתר. מצוין הפרעה של גנים המעורבים בתגובה חיסונית, אנגיוגנזה (למשל, CXCL13) וזרחן חמצוני, המדגיש נופים מולקולריים מגוונים.

קריטריונים לאבחון

האבחנה מסתמכת על שילוב של ממצאים קליניים, מעבדה והיסטולוגיים. HV-CD מוגדר על ידי זקיקים רגרסיים וסקולריים וסטרומה פיברוטית. אבחון PC-CD מחייב פלסמציטוזיס בין-רחמי, תאי פלזמה פוליטיפיים או מדי פעם מונוטיפיים, והדרה של מצבים אחרים כמו זיהומים או מחלה אוטואימונית.

מחקים של מחלת קסטלמן

מספר תנאים שפירים וממאירים יכולים לדמות CD:

לימפומות: היפרפלזיה זקיקה, לימפומה זקיקית, לימפומה של תאי המעטפת ולימפומה באזור השולי עשויים להידמות ל- HV-CD. לימפומה של תאי T angioimmunoblastic (AITL) יכולה לחקות HV-CD בגלל תכונות דומות של כלי הדם והפלסמציטיים.

לימפומה של הודג'קין קלאסי (CHL): במיוחד הווריאציה הממשקית של CHL עשויה לחפוף עם PC-CD, מה שהופך את זיהוי תאי ריד-שטרנברג לחיוניים.

סרקומה תאי דנדריטים זקיקים (FDC): HV-CD מציג לעתים קרובות את התפשטות ה- FDC, שיכולה להתפתח לסרקומה של FDC.

ניאופלזמה של תאי פלזמה: אלה יכולים להראות דומים ל- PC-CD, במיוחד כאשר קיימות אוכלוסיות תאי פלזמה מונוטיפיים.

מחלה הקשורה ל- IgG4 (IgG4-RD): לעתים קרובות חופף ל- PC-CD ו- IMCD; בידול דורש היסטולוגיה, IgG4+/IgG+ יחס תאי פלזמה ומתאם קליני.

תנאים אוטואימוניים: דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, מחלת סטילס ותסמונת לימפופרוליפרטיבית אוטואימונית (ALP) יכולים להופיע עם לימפדנופתיה דמוית קסטלמן.

סיבות זיהומיות: EBV, HHV8, HIV, CMV ושחפת עלולים לגרום לשינויים בבלוטות הלימפה הדומים ל- CD.

ניאופלזמות קשורות

CD קשור לסיכון מוגבר הן לממאירות המטולוגית והן לממאירות לא-מטולוגיות:

ניאופלזמה של תאי פלזמה: במיוחד בתוך תסמונת שירים, המאופיינת על ידי פולינאורופתיה וגמופתיה מונוקלונית.

לימפומות: CD קשור ללימפומה של הודג'קין קלאסי, לימפומה גדולה של תאי B, לימפומה של תאי המעטפת ולימפומה תאי T היקפית. אסוציאציות אלה מונעות לרוב IL-6.

סרקומה של קפוסי: בדרך כלל נראה ב- MCD חיובי HHV8, לרוב עם זיהום ב- HIV במקביל.

סרקומה FDC: יכול לנבוע מ- HV-CD, התומך ברצף ניאופלסטי מתקליטור לממאירות.

התפשטות t/b-b-lymphoblastic: נראה בתקליטור עם אשכולות של לימפובלסטים לא בשלים חסרי אטיפיה ושיבוטיות, הדורשים בידול אימונוהיסטוכימי מדוקדק מלוקמיה/לימפומה.

מסקנות

מחלת Castleman מקיפה קשת של מצגות היסטולוגיות וקליניות, לרוב חופפות בתנאים מחקה. אבחנה מדויקת דורשת גישה רב תחומית המשלבת היסטופתולוגיה, אבחון מולקולרי והקשר קליני. הכרה בחיקויים והבנת ניאופלזמות קשורות חיוניות לסיווג וניהול נכונים. מחקרים עתידיים המתמקדים בפתוגנזה מולקולרית עשויים לסייע בחידוש האבחנה והאסטרטגיות הטיפוליות עבור CD והפרעותיו הקשורות אליו.

דילוג לתוכן