מחקרים חדשים חושפים הבדל בולט בפטריות מקורות: מעונות יום הם נקודות חמות לשמרים, ואילו בתים פרטיים מכילים יותר תבניות. האם האנשים בפנים יכולים לעצב את העולם החיידק סביבנו?
לימוד: שמרים מעדיפים מעונות יום ותבניות מעדיפים בתים פרטיים. קרדיט תמונה: akira_photo / shutterstock
מחקר חדש שהובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוסלו, נורבגיה, בוחן את דפוס ההפצה של קהילות פטרייתיות ברחבי מרכזי מעונות יום ובתים פרטיים בנורבגיה. הממצאים, שפורסמו בכתב העת אקולוגיה מיקרוביאליתחושפים הבדל קטן אך משמעותי בעושר הפטרייתי, כאשר בתים פרטיים מראים עושר פטרייתי גבוה יותר מאשר דגימות חיצוניות, ואילו מעונות יום הציגו מגמה דומה אך לא משמעותית. המחקר מצא גם שפע גבוה יותר של שמרים במעונות יום ותבניות בבתים פרטיים.
רֶקַע
מיקרואורגניזמים צומחים בקצב נמוך יחסית בתוך הבית (בתוך מבנים) מאשר בחוץ בגלל לחות מוגבלת ואי ספיקת תזונה. עם זאת, מיקרואורגניזמים מסוימים, כולל תבניות ושמרים, יכולים להסתגל למצוקות אלה ולצמוח בקצב מהיר יותר בתנאים מקורה קשים.
רעלים או נדיפים המיוצרים על ידי שמרים ותבניות יכולים להשפיע לרעה על מערכת החיסון של המארח ולגרום למגוון מצוקות בריאותיות, החל מזיהומים שטחיים קלים (קשקשים, דלקת דרמטיטיס אטופית, או אקזמה, גזזת וזיהומים בציפורניים) לזיהומים חמורים (פולשנות אספרגילוזיס, mucormycosis ו- candidemia). עם זאת, החוקרים מציינים כי ההשפעות הבריאותיות של הבדלי הרכב פטרייתי בין מעונות יום לבתים נותרו לא בטוחים, כאשר כמה מחקרים מצביעים על כך שחשיפה לשמרים עשויה אפילו להיות תפקיד מגן מפני אלרגיות ואסטמה אצל ילדים.
מלבד הקהילה הפטרייתית (שמרים ותבניות) שיכולים לשרוד בתוך הבית, נבגים פטרייתיים המסתובבים באוויר יכולים להיכנס בקלות לבניינים דרך חלונות, דלתות ומערכות אוורור. זרם הפטריות החיצוניות לבניינים עולה בעונות צמיחת הצומח כאשר פטריות גם מסתובבות בחוץ. כדי לשלוט על וריאציה עונתית, החוקרים אספו את כל דגימות האבק ברחבי נורבגיה בו זמנית (אפריל -מאי), והבטיחו כי הבדלי האקלים לא ישפיעו על תוצאות המחקר.
בהתחשב בכך שאנשים בדרך כלל מבלים את רוב זמנם בבית, עיצבו חוקרים מחקר זה כדי לקבוע את פרופורציות של קהילות פטרייתיות שנמצאות במעונות יום ובבתים פרטיים בנורבגיה.
בנורבגיה, ילדים במעונות יום מבלים עד 70% ו -31% מזמנם בחוץ במהלך הקיץ והחורף, בהתאמה. זה מגדיל את האפשרות להפיץ חומרים חיצוניים (חול, אדמה, אבק, צואה של ציפורים ובעלי חיים ופסולת צמחית) למעונות יום ובהמשך מגדיל את הסיכון לצמיחה פטרייתית מקורה.
מספר הדיירים בבתים פרטיים בדרך כלל נמוך מזה במעונות יום, מה שעלול להפחית את הסיכון להעברת פטרייה. הבדל עיקרי נוסף בין מעונות יום לבתים פרטיים הוא דפוס השימוש הזמני. בעוד שמדעי היום משמשים אנשים רבים במשך מספר שעות, בתים פרטיים משמשים פחות אנשים לאורך תקופה ארוכה לאורך כל היום. בנוסף, סוג האוורור (מאוזן, מכני או טבעי) נמצא כגורם מפתח המשפיע על הרכב הקהילה הפטרייתית, המדורג ממש מאחורי סוג הבניין וצפיפות הדיירים במשמעות.
בהתחשב בהבדלים אלה, החוקרים בחרו בשני סוגי הבנייה הללו כדי לחקור את דפוסי ההפצה של קהילות פטרייתיות.
המחקר
החוקרים השתמשו בגישה מדעית קהילתית, בגיוס תושבים או במעונות יום כדי לאסוף דגימות אבק מ 123 מעונות יום ו 214 בתים פרטיים המופצים ברחבי נורווגיה.
הם חילצו DNA מדגימות אלה וערכו מטאברוקוד כדי לזהות מינים פטרייתיים.
ממצאי לימוד
המטבארד של ה- DNA המופק חשף הבדל קטן אך משמעותי בעושר הפטרייתי בין בתים פרטיים למעונות יום. העושר הפטרייתי היה גבוה משמעותית בבתים פרטיים בהשוואה לדגימות אבק בחוץ, ואילו מעונות יום הציגו דפוס דומה אך לא משמעותי.
כמעט 50% מהפטריות המקורות שזוהו נמצאו בבתים פרטיים וגם במעונות יום. עם זאת, נצפה הבדל קומפוזיציוני בקהילה הפטרייתית בין שני סוגי הבנייה הללו. באופן ספציפי, 20% מהמינים הפטרייתיים היו ייחודיים לבתים פרטיים, ואילו 31% היו ייחודיים למעונות יום, מה שממחיש פרופיל מיקרוביאלי מובהק עבור כל תפאורה.
הרכב קהילת פטרייה מקורה
המחקר זיהה גורמים מרובים הקשורים באופן משמעותי להרכב פטרייתי. עם זאת, גורמים אלה היוו רק חלק קטן מההבדל הקומפוזיציוני שנצפה.
סוג הבניין היווה את מרבית השונות ביישובים פטרייתיים מקורה, ואחריה מספר הדיירים וסוג מערכת האוורור.
בנוגע להרכב הטקסונומי, המחקר מצא כי שמרים אוסקומטיים (כמו Saccharomyces– קִמָחוֹןו Debaryomyces) ושמרים basidiomycetous (כמו Cryptococcus– פילובסידיום– Malassezia– נגאנישיהו רודוטורולה) היו בשפע באופן פרופורציונלי במעונות יום, ואילו פטריות נימה, כולל תבניות מייצרות נבגים כמו כמו אספרגילוס– פניציליוםו Cladosporiumהיו שופעים יותר בבתים פרטיים.
משמעות המחקר
המחקר מוצא הבדל קומפוזיציוני ברור בקהילה הפטרייתית בין מעונות יום לבתים פרטיים בנורבגיה.
על פי ממצאי המחקר, מספר הדיירים וחלוקת הגיל שלהם הם תורמים עיקריים להבדל שנצפה בהרכב הפטרייתי בין סוגי הבניין הללו. החוקרים מציעים שני הסברים אפשריים לשפע הגבוה יותר של שמרים במעונות יום:
- לילדים צעירים עשויים להיות מיקרוביומה של עור פטרייתי מגוון יותר בהשוואה למבוגרים, מה שמוביל לנוכחות מוגברת של שמרים במעונות יום.
- למנוחות יום יש צפיפות גבוהה בהרבה של דיירים, מה שעשוי לתרום לשכיחות מוגברת של שמרים, מכיוון ששמרים קשורים לרוב לגופים אנושיים מאשר תבניות.
במחקר הקודם שלהם על קהילת הפטרייה בשני מעונות יום, החוקרים מצאו דפוס עונתי חזק בהרכב הקהילה הפטרייתית, עם עושר פטרייתי גבוה יותר בקיץ ובסתיו. מחקר קודם זה מדגיש את החשיבות של בחינת שונות זמנית תוך ניתוח עושר קהילתי פטרייתי מקורה.
המחקר מוצא שפע גבוה יותר של שמרים במעונות יום ותבניות בבתים פרטיים. החוקרים מסבירים וריאציה זו על ידי השערה כי הנוכחות הגדולה יותר של שמרים במעונות יום עשויה להיות קשורה למיקרוביומות העור של הילדים, כמו גם למספר הגבוה יותר של הדיירים התורמים לשמרים המתפשטים בתוך הבית. עם זאת, הם ממליצים כי מחקרים עתידיים צריכים לנתח את הקהילה הפטרייתית הקיימת בעור ובגוף כדי לזהות באופן סופי יותר את הגורמים האחראים להבדל ההרכב בין שני סוגי הבנייה הללו.
בעוד שתבניות היו קשורות לתנאי נשימה כמו אסטמה, המחקר אינו קובע סיכון בריאותי ישיר הקשור להבדלים פטרייתיים אלה. החוקרים מציעים כי על מחקרים נוספים להעריך האם לחשיפה לקומפוזיציות פטרייתיות מקורות יש השפעה כלשהי – חיובית או שלילית – על בריאות האדם.
