האספירין מוריד את הסיכון לסוכרת במהלך COVID-19, אך לא ללא תופעות לוואי

מחקרים חדשים מראים כי נטילת אספירין יומי עלולה לחצות את הסיכון שלך לפתח סוכרת, במיוחד במהלך מגיפת ה- COVID-19, על ידי מיקוד לדלקת, אך לא ללא סחר.

מחקר: אספירין מצמצם את הסיכון לסוכרת מסוג 2 הקשורה ל- COVID-19. קרדיט תמונה: סטודיו רומנטי / Shutterstock

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת NPJ בריאות ומחלות מטבוליותקבוצה של חוקרים העריכה אם אספירין במינון נמוך יומי מפחית את הסיכון לסוכרת חדשה מסוג 2 (T2D) הקשורה למחלת Coronavirus 2019 (COVID-19).

רֶקַע

T2D משפיע על יותר מ -500 מיליון אנשים ברחבי העולם, ושכיחותה גדלה בחדות במהלך מגיפת ה- Covid-19. כמה גורמים, כולל לחץ, הרגלים תזונתיים לקויים, פעילות גופנית מופחתת וגישה מוגבלת לבריאות, עשויים לתרום לעלייה זו במקרים.

מחקרים ניסיוניים מראים כי דלקת ממלאת תפקיד מפתח בשיבוש תפקוד האינסולין, מה שמעורר עניין בטיפולים אנטי דלקתיים למניעה. לאספירין השפעות אנטי דלקתיות שעשויות לעזור בוויסות רמות הסוכר בדם, בנוסף ליתרונות הקרדיווסקולריים שלה. עם זאת, מרבית הממצאים עד כה מגיעים ממחקרים מבוקרים בקרב מבוגרים, וכדי להבין כיצד אספירין משפיע על T2D בחיי היומיום, יש צורך במחקר נוסף.

על המחקר

המחקר הקוהורט האורך הנוכחי נערך באמצעות רישומי בריאות אלקטרוניים של שיתופי פעולה של רופאים כלליים (COMEGEN)- רשת בריאות תחת משרד הבריאות האיטלקי הפועלת בנאפולי. מאגר הקומגן מכיל מידע קליני על למעלה מ -200,000 מבוגרים. החוקרים אספו נתונים החל מה -1 בינואר 2018, עד 31 בדצמבר 2022, בקרב מבוגרים בני 18 ומעלה. מבוגרים היו זכאים אם לא הייתה להם אבחנה קודמת של T2D, מחלת כליות כרונית או אירועים קרדיווסקולריים, וגם לא השתמשו באספירין לפני 2018.

החשיפה העיקרית הייתה התחלת טיפול אספירין במינון נמוך (100 מ"ג), והתוצאה העיקרית הייתה אבחנה חדשה של T2D, שאושרה על ידי קודי אבחון ומרשמים. החוקרים אישרו זיהומי COVID-19 באמצעות נתוני בדיקת שרשרת הפולימראז הפוכה (RT-PCR) מהמרשם הרשמי של אזור קמפניה.

כדי להבטיח השוואה מדויקת בין משתמשי אספירין לבין לא משתמשים, החוקרים התאימו למשתתפים בהתבסס על גורמים כמו גיל, מין, מדד מסת גוף (BMI), סטטוס טרום סוכרת ושימוש בלחץ דם או בתרופות להוריד שומנים. הם השתמשו ברגרסיה של קוקס כדי לעקוב אחר הזמן עד שהופיעו מקרי סוכרת חדשים ותכננו מגמות סיכון כוללות עם עקומות קפלן-מאייר. אירועי דימום היו במעקב לאורך המחקר וסווגו כמרכזי, בינוני או מינורי.

תכנון המחקר איפשר גם לכידה אמינה של פרקי דימום פחות חמורים, אשר לעתים קרובות מוחמצים במחקרים קליניים אך יכולים להשפיע באופן משמעותי על החולים. כל התוצאות נחשבו למובהקות סטטיסטית אם ערכי p היו פחות מ- 0.05, והניתוח בוצע באמצעות תוכנת R (גרסה 4.4.0).

תוצאות המחקר

מתוך 247,975 אנשים זכאים במאגר הקומגן, 35,525 עמדו בקריטריוני הכללה. לאחר יישום התאמת ציון נטייה 1: 1, הושוו 4,139 אנשים שקיבלו אספירין במינון נמוך עם מספר שווה של לא משתמשים תואמים. הקבוצות התואמות היו דומות בגיל, מגדר, BMI ושומרי בסיס בסיסי, והבטיחו השוואה אמינה.

במהלך תקופת התצפית דווחו על 999 מקרים חדשים של T2D. בקרב משתמשי האספירין, שיעור ההיארעות היה 15.9 לאלף שנות אדם, ואילו בקבוצת הביקורת היא הייתה 32 לכל 1,000 שנות אדם. ניתוח רגרסיה של COX חשף כי טיפול באספירין היה קשור להפחתה של 52% בסיכון ל- T2D (יחס סיכון (HR) = 0.48; מרווח ביטחון של 95% (CI): 0.42–0.45; P <0.001). עקומות קפלן-מאייר אישרו כי ההתבדלות בסיכון T2D הפכה משמעותית לאחר השנה השנייה לשימוש באספירין והמשיכה להתרחב עם הזמן.

כאשר הנתונים חולקו לתקופות טרום-פנדמיות וקוביד -19, אפקט המגן נותר חזק. לפני COVID-19, למשתמשי האספירין היו סיכון מופחת של 29% לפתח T2D (HR = 0.71; 95% CI: 0.56-0.89). במהלך תקופת ה- COVID-19, הפחתת הסיכון עלתה ל 62% (HR = 0.38; 95% CI: 0.32-0.35). ניתוח קפלן-מאייר חשף הפרדה קודמת ובולטת יותר של עקומות הסיכון במהלך המגיפה, מה שמרמז כי התכונות האנטי-דלקתיות של אספירין הגדילו את הרלוונטיות בין הפעלה חיסונית הקשורה ל- COVID-19.

ניתוח הבטיחות כלל 8,278 משתתפים מחולקים באותה מידה בין משתמשי אספירין לבין לא משתמשים. אירועי דימום גדולים התרחשו אצל 0.3% ממשתמשי האספירין, לעומת 0.1% בקבוצת הביקורת. שיעורי הדימום המתונים היו 8.3 לעומת 4.2 אירועים לכל 1,000 שנות אדם, ודימום קל, כולל המטוריה, היה מעט יותר נפוץ בקבוצת האספירין (6.7 לעומת 4.9 לאלף שנה). בעוד שאספירין אכן העלה את הסיכונים המדממים, השיעורים היו בקנה אחד עם מחקרים קודמים, ורוב האירועים לא היו מסכני חיים.

ממצאים אלה מראים כי אספירין במינון נמוך מפחית משמעותית את הסיכון לסוכרת מסוג 2 חדש, במיוחד במהלך מגיפת ה- COVID-19. השפעה זו מדגישה את הבסיס הדלקתי של פתוגנזה של סוכרת בהקשר של זיהום נגיפי, ותומך בחקירה נוספת של אסטרטגיות אנטי דלקתיות ממוקדות באוכלוסיות בסיכון גבוה.

מסקנות

לסיכום, מחקר קוהורט בעולם האמיתי באמצעות נתוני ComEgen מדגים כי אספירין במינון נמוך יומי מפחית משמעותית את שכיחות סוכרת מסוג 2 (T2D), במיוחד במהלך מגיפת ה- COVID-19. התוצאות מחזקות את ההשערה כי דלקת היא המניע העיקרי להפרעות מטבוליות הקשורות ל- COVID-19 ומדגימות את הפוטנציאל של האספירין בהפחתת סיכון זה. עם זאת, העלייה הנלווית באירועי הדימום מצדיקה זהירות והערכת תועלת סיכון אינדיבידואלית.

בעוד שהמחקר הוא חזק, המחברים מכירים במגבלות, כולל היעדר נתונים על סמנים דלקתיים, שינויים באורח החיים ומצב חיסון COVID-19. ממצאים אלה לא צריכים להוביל לשימוש נרחב באספירין למניעת סוכרת, אלא להציע כיוונים טיפוליים מבטיחים.