האם צום יכול לשפר את תוצאות הסוכרת? הרמדאן מציע תובנות

גלה כיצד צום דתי חושף יתרונות בריאותיים רבי עוצמה אך חולפים, תוך שימת דגש על החשיבות של אסטרטגיות תזונה עקביות לניהול סוכרת מסוג 2.

מחקר: צום דתי לסירוגין: השפעות על בריאות הכבד, סמנים מטבוליים ומיקרוביוטה של ​​המעיים בחולי סוכרת מסוג 2. קרדיט תמונה: MalikNalik / Shutterstock

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת תזונה קלינית מדע פתוחחוקרים השתמשו בתקופת צום הרמדאן שנמשכה חודש כפרוקסי כדי לחקור את ההשפעות של צום לסירוגין (IF) על מספר היבטים של בריאות הכבד, הרכב המיקרוביוטה של ​​המעי וסמנים ביולוגיים מטבוליים, במיוחד בחולים החיים עם סוכרת מסוג 2 (T2DM).

ממצאי מחקר מצביעים על כך ש-IF יכול לקדם ירידה משמעותית במשקל בקבוצה זו ולשפר את בריאות הכבד. יש לציין כי צריכת הקלוריות הייתה עקבית בין קבוצות בצום ובין קבוצות שאינן בצום, מה שמדגיש כי שיפורים אלו נבעו על ידי דפוס הצום ולא על ידי צריכת קלוריות מופחתת. עם זאת, השיפורים הללו נמצאו זמניים, כאשר לאחר צום נצפו עליות ברמות סמן האפופטוזיס בכבד M30.

יחד, מחקר זה תורם להבנתנו את היתרונות והאזהרות של IF ומשטרי תזונה דומים להורדה במשקל, וסוללים את הדרך להתערבויות פוטנציאליות מבוססות דיאטה נגד T2DM.

רֶקַע

צום לסירוגין (IF) הוא תוכנית תזונתית הכוללת תקופות מתחלפות של אכילה אד ליביטום עם תקופות צום ממושכות (גירעון אנרגיה).

IF פותחה לראשונה כהתערבות תזונתית להורדת משקל, ופופולרית יותר ויותר בקרב אנשים המודעים לבריאות ואלו שמטרתם להקל על עלייה לא רצויה במשקל.

למרות שנצפה כמוצלח ביותר בהשגת יעדי משקל ושיפור תוצאות תחלואה נלוות הקשורות להשמנה, הבנה מכניסטית של התוכנית נותרה חמקמקה.

צום לסירוגין הוא מושג חדש יחסית. עם זאת, דפוסי צום דומים נמשכו במספר דתות, כולל התענית בנצרות וחודש הרמדאן הקדוש באסלאם.

הרמדאן, במיוחד, מחייב את המאמינים המוסלמים להימנע מצריכת מזון ומשקאות בין הזריחה לשקיעה. לאחר השקיעה, ניתן לצרוך מזון ומשקאות באופן חופשי. הרמדאן, לפיכך, מהווה הזדמנות אידיאלית לחקור את ההשפעות של דפוסי צום דמויי IF על תוצאות רפואיות ופיזיולוגיות.

חולי סוכרת מסוג 2 (T2DM) הם קבוצת יעד של התערבויות IF, כאשר מחקרים קודמים מראים שהתערבויות אלו יכולות לקדם ירידה במשקל בהשוואה לדפוסי אכילה אד ליביטום, אם כי מבלי להשפיע על הומאוסטזיס גליקמי. מחקר זה חקר עוד האם התערבויות כאלה משפיעות על פרמטרים אחרים הקשורים ל-T2DM, כגון בריאות הכבד והרכב המיקרוביוטה של ​​המעי.

למרבה הצער, חקירות מבוקרות של המנגנונים העומדים בבסיס התוצאות הללו נותרו חסרות. ההשפעות של צריכת קלוריות מוגבלת בזמן והשפעותיהן הבאות על חולי T2DM יאפשרו לרופאים ולתזונאים לייעל את אפשרויות הטיפול הלא פולשניות שלהם ב-T2DM, ולשפר את תוצאות המטופלים.

על המחקר

עלייה לא רצויה במשקל דווחה כמשנה משמעותית את הרכב החיידקים במעיים, פוגעת ברקמת הכבד ומעוררת חוסר תפקוד בהומאוסטזיס של גלוקוז, שהם סימני ההיכר של יצירת T2DM והתקדמות.

מטרת המחקר הנוכחי היא לחשוף את ההשפעות של צום IF לטווח קצר (4 שבועות) (להלן, צום רמדאן) על סימני ההיכר הללו בקבוצה של חולי T2DM, תוך שימוש בחולי T2DM שאינם בצמים כביקורת.

נתוני המחקר נרכשו מגויסים מרצון מבית החולים האוניברסיטאי בוכום Knappschaftskrankenhaus של המחלקה לרפואה פנימית. המחקר נערך בקנה אחד עם עונת הרמדאן 2021 (12 באפריל עד 12 במאי) וכלל משתתפים בצום (n=21) וגם לא צמים (n=17). כאן, צום הוגדר כ"התנזרות מאוכל ומשתייה מהזריחה ועד השקיעה" (כ-14 שעות צום) עם מרווח של 10 שעות של ארוחות אד ליביטום. משתתפים עם מחלה ממארת או תסמונת מעי דלקתית כרונית לא נכללו במחקר.

איסוף הנתונים כלל דגימות דם וצואה ששימשו לחקירות ביוכימיות וחיידקים במעיים. סמנים ביולוגיים של תפקודי כבד, כגון M30 ואדיפונקטין, נותחו לצד סמנים מטבוליים וסמנים הקשורים ללחץ. DNA שהופק מדגימות הצואה של המשתתפים רושם באמצעות פלטפורמת Illumina לאפיון מיקרוביום מעי בעל תפוקה גבוהה (הרכב ושפע יחסי). סטאטוזיס בכבד נמדד באמצעות מדידת אלסטוגרפיה חולפת (TEM) וניתוח עכבה ביואלקטרית (BIA).

השוואות סטטיסטיות בין משתתפים בצום ובין משתתפים שאינם בצמים נערכו באמצעות מבחן דרגה חתימה של Wilcoxon, שיטה לא פרמטרית חזקה.

ממצאי מחקר

טיפול תרופתי שגרתי נגד T2DM (אנטי סוכרת/אגוניסטים לקולטן GLP-1) היה דומה בין קבוצות בצום ובין קבוצות שאינן בצום, כאשר שתי הקבוצות הראו מדדי מסת גוף גבוהים (BMI) וסיכון גבוה לפיברוזיס בכבד.

מבחנים ביוכימיים גילו רמות תקינות של טרנסמינאז, פוספטאז אלקליין ו-LDH במשתתפים בצום. עם זאת, השוואות גילו ירידה משמעותית במשקל בקבוצת הצום בהשוואה למשתתפים שאינם צמים במהלך המחקר שנמשך 4 שבועות. ירידה זו במשקל לוותה בירידה במסת השומן בגוף, בקורטיזול ובטריגליצרידים בסרום, אם כי רמות הכולסטרול נותרו ללא שינוי.

יש לציין כי סמן האפופטוזיס של רקמת הכבד (M30) הראה רמות נמוכות משמעותית בקבוצת הצום מאשר בקבוצה שאינה בצום. ניתוח מיקרוביוטה במעיים גילה עלייה בעושר המינים (מדד Chao1), אך שינויים רחבים יותר בהרכב החיידקים היו מינימליים.

"התוצאות של תקופת הצום של 4 שבועות מראות ירידה מובהקת סטטיסטית במשקל הגוף ובמסת השומן בגוף, שלא הייתה קיימת בביקורות שאינן בצום. בנוסף, תקופת הצום של 4 שבועות הובילה להפחתות מובהקות סטטיסטית ב-AST בסרום. , סמן האפופטוזיס M30, קורטיזול וטריגליצרידים בחולי T2DM."

לרוע המזל, חלק מהיתרונות שנצפו פחתו במהירות לאחר תקופת הצום, כאשר עליות לאחר צום ברמות M30 מרמזות על תועלת חולפת.

מסקנות

הוכח כי לצום לסירוגין יש השפעה חיובית על הירידה במשקל של המשתתפים, בריאות הכבד ועושר המיקרוביאליים של המעיים, דבר המאמת את המלצתו לחולי T2DM. עם זאת, העמידות של השפעות אלו נראית מוגבלת, כאשר אי ציות או הפסקת צום הופכים את היתרונות העיקריים.

נדרש מחקר עתידי כדי לברר את היחס בין צום להאכלה הספציפיים למטופל ולחקור את המנגנונים הבסיסיים, כולל שיבושים במקצבים הצירקדיים. מחקר זה מסמן צעד קדימה במחקר T2DM ועשוי להוות בסיס להתערבויות לא תרופתיות עתידיות נגד סוכרת ומחלות נלוות שלה.