האם פעילות גופנית קשורה לירידה קוגניטיבית?

במחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחהחוקרים בדקו את הקשר בין פעילות גופנית לירידה קוגניטיבית, בחנו קוגניציה ספציפית לתחום וגלובלית ובחנו קשרים בין מינון לתגובה ומנחים פוטנציאליים.

רקע כללי

פעילות גופנית קשורה להפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית; עם זאת, רוב העדויות הן ממחקרים קצרי טווח, פוטנציאליים עקב הטיית סיבתיות הפוכה. מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית משפרת את התוצאות הקוגניטיביות ומפחיתה את הסיכון לדמנציה, אך העדויות אינן עקביות.

מחקרים התערבותיים אחרונים מזהירים לגבי קישור קוגניציה לפעילות גופנית, ורוב העדויות הקיימות מגיעות ממחקרים תצפיתיים עם מעקבים קצרים וללא רמות קוגניטיביות קודמות. מודלים של קוגניציה כמשתנה מתמשך ישפר את הכוח הסטטיסטי.

לגבי המחקר

במטה-אנליזה הנוכחית, החוקרים בחנו את הקשר בין פעילות גופנית לירידה קוגניטיבית, והעריכו את ההשפעה של גורמים כמו משך מעקב, גיל בסיס, כמות פעילות גופנית ואיכות המחקרים הכלולים על הקשר.

הצוות חיפש במסדי הנתונים של PubMed, Scopus, PsycINFO, Web of Science, CINAHL ו-SPORTDiscus עד ה-2 בנובמבר 2022 אחר רשומות רלוונטיות עם טקסט מלא נגיש באנגלית. הצוות כלל מחקרי עוקבה פרוספקטיביים תצפיתיים או מקרה-ביקורת, הכוללים אנשים בני 20 ומעלה, משכי מעקב של שנה או יותר, והערכות של הקשרים בין פעילות גופנית לקוגניציה עבור המטה-אנליזה. המחקרים הכלולים דיווחו על מדדי תוצאה קוגניטיביים מאומתים בשלב מאוחר יותר (גילאים ממוצעים ומרביים של 55 ו-65 שנים, בהתאמה).

הצוות כלל מחקרים שהעריכו פעילות גופנית באמצעות מכשירים, שאלונים או ראיונות. תוצאת המחקר העיקרית הייתה הקשר בין פעילות גופנית בסיסית לקוגניציה גלובלית או תחומים קוגניטיביים ספציפיים (כגון זיכרון אפיזודי, תפקוד ביצועי, יכולת מילולית, מתן שמות מילוליים ושטף, מהירות עיבוד, יכולת ויזו-מרחבית וזיכרון עבודה) במעקב.

הצוות לא כלל מחקרים המתעדים רמות אימון גופני רטרוספקטיבי, רמות כושר קרדיו-נשימה, התקפי פעילות גופנית, פעילות גופנית שהרחיבה מעבר למעקב, והקצאות סטטיסטיות מחדש לפעילות גופנית. הם גם לא כללו מחקרים הכוללים מדדים סובייקטיביים של קוגניציה ואלה שמעריכים קוגניציה באמצעות רישומי רמת מוגבלות. הם גם לא כללו קבוצות עם דמנציה, מחלות ספציפיות או ליקויים קוגניטיביים בתחילת המחקר.

שני סוקרים סקרו באופן עצמאי כותרות, תקצירים וטקסטים מלאים של הרשומות שזוהו, העריכו את איכות הראיות ושלפו נתונים, וסוקר שלישי פתר חילוקי דעות במקרה של אי הסכמה. הצוות ביצע מודלים של אפקטים אקראיים והשתמש ברגרסיות לוגיסטיות כדי לקבוע את יחסי הסיכון (RRs) ומקדמי רגרסיה תוך שימוש במנחים, עלילות פיזור ועלילות משפך לפעילות גופנית. הם בחנו הערכות מאוחדות של הקשרים של פעילות גופנית עם תחומים קוגניטיביים גלובליים וספציפיים. הם ניתחו נתונים בין ינואר לאוגוסט 2023, עם ניתוחים סופיים בדצמבר של אותה שנה.

תוצאות

בתחילה, הצוות זיהה 18,669 רשומות והוציא 17,861 במהלך הקרנת כותרת מופשטת ו-703 במהלך הקרנת טקסט מלא. כתוצאה מכך, נותחו 104 רשומות, כולל 341,471 פרטים. ניתוח התוצאה הבינארית כלל 45 רשומות ו-102,452 אנשים; ניתוח הקוגניציה המעקב כלל 14 רשומות ו-41,045 אנשים; וניתוח השינויים הקוגניטיביים הגלובלי כלל 25 רשומות ו-67,463 אנשים.

בין 45 מחקרים עם תוצאות בינאריות, מחקר אחד, 13 מחקרים ו-31 מחקרים היו באיכות גבוהה, בינונית ונמוכה, בהתאמה. בין 14 מחקרים שהעריכו קוגניציה גלובלית מעקב, אף מחקר, ארבעה מחקרים ועשרה היו באיכות המקבילה, בהתאמה. בין 25 המחקרים שהעריכו שינויים קוגניטיביים גלובליים, אף מחקר, חמישה מחקרים ו-20 היו באיכות גבוהה, בינונית ונמוכה, בהתאמה. המחקרים הכלולים עבור כל מדדי התוצאה היו הטרוגניים ביותר, עם ערכי I2 של 70% עבור תוצאות בינאריות, 76% עבור קוגניציה מעקב ו-67% עבור שינויים בקוגניציה העולמית.

פעילות גופנית הייתה קשורה לירידה או פגיעה קוגניטיבית לאחר תיקוני עלילת משפך (מאוחד RR, 0.97); עם זאת, לא היו קשרים מובהקים סטטיסטית בניתוחי מעקב לאורך יותר מעשר שנים. פעילות גופנית הייתה קשורה לתחומי מעקב של קוגניציה גלובלית ושינויים שלהם עם מקדמי רגרסיה סטנדרטיים של 0.030 ו-0.010, בהתאמה, שהושגו על ידי הערכת חיתוך ומילוי, ללא קשרי מתינות או מינון-תגובה לפי גיל המשתתפים, משך המעקב , התאמות קוגניציה בסיסיות או איכות לימודים.

בפרט, שטף מילולי וזיכרון אפיזודי היו קשורים לפעילות גופנית עם מקדמי רגרסיה סטנדרטיים של 0.05 ו-0.03, בהתאמה. לכמות הפעילות הגופנית היה קשר הפוך גבוה יותר לדעיכה או פגיעה קוגניטיבית עד ל-5,000 מקבילות מטבוליות של דקות משימה בכל שבוע (כלומר, פעילות גופנית מתונה עד נמרצת במשך 16 שעות בכל שבוע).

סיכום

בסך הכל, ממצאי המחקר הראו קשר חלש אך חיובי בין פעילות גופנית לירידה קוגניטיבית שנמשכה ללא קשר לרמת הקוגניציה או גיל העוקבה, והינה חיונית לבריאות האוכלוסייה לדחות מחלות מולטי-פקטוריאליות הגורמות לדמנציה.

משך המעקב, קצב, סוג מדידת פעילות גופנית ואיכות השפיעו על הקשר שדווח במחקרים עם תוצאות קוגניציה בינאריות; עם זאת, עלילות משפך זיהו הטיה אפשרית. המחקר גם חשף קשרים חלשים בין שטף מילולי לזיכרון אפיזודי, עם תוצאות מעורבות לתפקוד ביצועי בין מעקב וניתוחי שינוי.