Search
Study: The association between serum vitamin D status and dental caries or molar incisor hypomineralisation in 7–9-year-old Norwegian children: a cross-sectional study. Image Credit: modina/Shutterstock.com

האם מצב ויטמין D בסרום קשור לעששת שיניים או היפומינרליזציה של חותכות חותכות טוחנות בילדים?

במחקר חתך שפורסם לאחרונה ב BMC בריאות הציבורחוקרים בדקו את הקשר הפוטנציאלי בין מצב ויטמין D בסרום לבין השכיחות ומספר השיניים המושפעות מעששת שיניים והיפומינרליזציה חותכת טוחנת (MIH) בקרב ילדים נורבגיים בגילאי 7-9 שנים.

הם לא מצאו קשר מובהק בין מצב ויטמין D לבין השכיחות ומספר השיניים שנפגעו מעששת ו-MIH בקרב המשתתפים.

לימוד: הקשר בין מצב ויטמין D בסרום ועששת דנטלית או היפומינרליזציה של חוטות חותכות טוחנות בילדים נורבגיים בני 7-9: מחקר חתך. קרדיט תמונה: modina/Shutterstock.com

רקע כללי

ויטמין D, חומר תזונה חיוני לספיגת סידן ולמינרליזציה של העצם, עשוי למלא תפקיד בבריאות הפה באמצעות התפתחות שיניים ומודולציה חיסונית.

בעוד שמחקרים על ויטמין D ועששת בילדות הניבו תוצאות מגוונות, מטה-אנליזה עדכנית הציעה קשר בין מחסור בוויטמין D לבין סיכון לעששת. יתר על כן, מחקרים שחוקרים את ההשפעה של ויטמין D על MIH, פגם התפתחותי באמייל, הם נדירים.

מחקרים קודמים ביצעו דיכוטומיות של תוצאות בריאות הפה, מה שהוביל לאובדן מידע על התפלגותן, ורק מחקרים בודדים יישמו משתנים מתמשכים בניתוחי רגרסיה. בנוסף, במחקרים קודמים, שיטות מגוונות למדידת סרום 25-hydroxyvitamin D (25(OH)D) עשויות להשפיע על עקביות.

כרומטוגרפיה נוזלית עם ספקטרומטריית מסה טנדם (LC-MS/MS) נחשבת עדיפה על מבחני אימונו למדידות מדויקות של 25(OH)D.

הבנת ההשפעה של ויטמין D על בריאות הפה רלוונטית במיוחד באזורים בצפון הרחוק כמו נורבגיה, שם החשיפה לאור השמש מוגבלת. מחקר נורווגי שנערך לאחרונה קישר בין רמות ויטמין D של האם במהלך ההריון ל-MIH בצאצאים, אך חסרות מחקרים רחבים יותר על ההשפעה של ויטמין D על בריאות הפה בילדים נורבגיים.

לכן, המחקר הנוכחי נועד לבחון קשרים בין רמות ויטמין D שנמדדו בסרום LC-MS/MS ועששת דנטלית או שכיחות וחומרת MIH בילדים נורבגיים.

לגבי המחקר

במחקר החתך הנוכחי, התקבלו נתונים ממחקר ה-TRIP (קיצור של TRaining In Pregnancy study), מחקר אקראי מבוקר קודם המודד את ההשפעה של תוכנית אימוני הריון על סוכרת הריונית.

במעקב אחר המחקר, ילדים בני 7-9 של הנשים שגויסו נבדקו לגבי בריאות הפה שלהם (TRIP-tann sub- study) ובריאות העצם (TRIP-bein sub- study). סך של 101 ילדים בגיל ממוצע של 8.1 שנים נכללו במחקר, 53% מהם היו נשים.

סרום 25(OH)D נותח באופן רציף וקטגורי באמצעות LC-MS/MS כדי לציין צריכת ויטמין D וחשיפה לאור אולטרה סגול. רמות הורמון הפרתירואיד (PTH), המעידות על תפקוד חילוף החומרים של סידן, נותחו באמצעות בדיקה אימונולומינומטרית (ILMA).

בדיקת הפה, שנערכה על ידי שני רופאי שיניים מכוילים, כללה הערכת עששת באמצעות מדד dmft/DMFT בדרגה 5 (קיצור של שיניים דפוקות, חסרות ומלאות). בנוסף, MIH תועד לפי מדד MIH ונחשב לפגמים ≥1 מ"מ בשיניים בקע.

גורמים מבלבלים פוטנציאליים, כולל גיל, מין, מדד מסת הגוף (BMI), עונת הוצאת הדם והשכלה של האם, התקבלו מרישומי המחקר ומתיעוד הלידה.

ניתוח סטטיסטי כלל שימוש ביחסי סיכויים (OR), יחסי שיעור (RR) ומודלים של מכשולים המשלבים רגרסיה לוגיסטית ובינומית שלילית כדי להעריך את הקשר הפוטנציאלי בין מצב ויטמין D של הילד לבין תוצאות בריאות הפה.

תוצאות ודיון

למרות שרמות ה-PTH הממוצעות נמצאו תקינות בקרב כל הילדים, 27% מהם הראו רמות לא מספקות של ויטמין D. רמות ויטמין D היו נמוכות במיוחד בקרב בנות שדמן נלקח בחורף או באביב ואמהותיהן היו פחות משכילות יחסית.

בעוד ששכיחות העששת נמצאה 25% בקרב המשתתפים, זו של MIH נמצאה 32%. השכיחות של עששת דנטין נמצאה 15%, וזו של אטימות צהובה/חומה על שיני MIH הייתה 8%. ילדים עם חוסר ויטמין D הראו פרופורציות גבוהות יותר של עששת (+11.7%), MIH (+8.4%), מספר ממוצע של שיניים שנפגעו מ-MIH (+0.4), וחווית עששת ממוצעת (+0.3).

ילדים עם לא מספיק ויטמין D הראו סיכויים גבוהים יותר לעששת ושכיחות MIH (בהשוואה לאלה עם מספיק ויטמין D), אך ללא מובהקות סטטיסטית.

הניתוח המתמשך הראה שסיכון העששת נוטה לעלות עם ירידה ברמות ויטמין D. ניתוח MIH הצביע על פחות שיניים מושפעות באלה עם לא מספיק ויטמין D, אך התוצאות לא היו מובהקות סטטיסטית.

החוקרים הציעו כי היעדר קשרים משמעותיים במחקר עשוי להיות מוסבר על ידי השכיחות הנמוכה של עששת וחווית העששת בקרב הילדים שנחקרו.

מגבלות המחקר כוללות את עיצוב החתך שלו שמונע ביסוס זמניות בין המשתנים, כמו גם גודל המדגם הקטן שלו, הטיית בחירה פוטנציאלית, כוח סטטיסטי מוגבל לאסוציאציות, חוסר יכולת לחקור קשרים הפוכים פוטנציאליים והיעדר יכולת הכללה אוכלוסיית הילדים הנורווגית.

סיכום

לסיכום, השכיחות והחומרה של עששת שיניים ו-MIH בקרב ילדים בני 7-9 בנורבגיה לא נמצאו קשורים באופן מובהק לסטטוס ויטמין D.

הממצאים מצדיקים מחקרים פרוספקטיביים גדולים יותר, המשלבים מדידות מרובות של ויטמין D בסרום ובדיקות אוראליות במהלך הילדות, כדי לחקור את הקשר הזה עוד יותר.

דילוג לתוכן