האם טיפול במוזיקה יכול להיות פריצת הדרך לטיפול בדמנציה שצריך נואשות?

גלה כיצד טיפול במוזיקה מגדיר מחדש את הטיפול בדמנציה על ידי פתיחת רגשות, הפחתת מצוקה ובניית קשרים משמעותיים במסגרות מוסדיות.

ניתוח: כיצד ומדוע טיפול במוזיקה מפחית מצוקה ומשפר את הרווחה בטיפול מתקדם בדמנציה: סקירה מציאותית. קרדיט תמונה: Unai Huizi Photography / Shutterstock

דמנציה 'קשה' או 'מתקדמת' היא צורה סופנית של מחלה ניוונית עצבית המאופיינת במצוקה קיצונית של המטופל ובצורך במיסוד. מחקרים קודמים הצביעו על פוטנציאל ההרגעה של טיפול במוזיקה, אך עדויות קליניות והבנות מכניסטיות של התערבות זו נותרו לא מספיקות.

בסקירה ריאליסטית שפורסמה לאחרונה בכתב העת טבע בריאות הנפשחוקרים השתמשו בגישה רב-שלבית המשלבת הן מחקרים מדעיים (כולל סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות) והן תשומות של בעלי עניין (מומחים, מטפלים ומשפחה) כדי לפתח תיאוריית תוכנית לשימוש בטיפול במוזיקה בטיפול בדמנציה.

תיאוריית התוכנית המתקבלת מרכזת הקשרים אינדיבידואליים, מוסדיים ובין-אישיים כדי לתאר את המרכיבים של טיפול במוזיקה, תוך הבחנה ברורה בין התערבויות של מטפל מאומן לבין התערבויות מבוססות מוזיקה שנערכו על ידי מנחים לא מאומנים. אלמנטים אלו עשויים להפעיל מנגנונים נסתרים כגון מתן מענה לצרכי המטופל שלא נענו ושיפור הבנת המצב של המטפל, כאשר תוצאות התוצאות מדגישות הפחתות מיידיות וניתנות לצפייה בתסיסה וחרדה בעקבות טיפול במוזיקה. בעוד שדרוש מחקר נוסף כדי להבין את התפקיד של משך הטיפול, התדירות והתמיכה התשתית בתוצאות הטיפול במוזיקה, סקירה ריאליסטית זו מדגישה את היישום העתידי של הטיפול וקוראת למחקר קליני נוסף כדי לייעל את העברתו.

רקע – דמנציה והצורך באפשרויות טיפול חדשניות

'דמנציה' הוא כינוי כולל לקבוצה של מצבים ניווניים כרוניים הפוגעים קשות בתפקודים הקוגניטיביים והזיכרון של המטופל, ובכך מסבכים את הפעילויות השגרתיות (יומיומיות). דמנציה היא מחלה הולכת ומחריפה ללא תרופה ידועה. באופן מדאיג, שכיחות הדמנציה עלתה בשיעורים חסרי תקדים – יותר מ-55 מיליון אנשים חיים כיום עם המצב, כאשר מספר זה צפוי להתרחב ל-78 מיליון עד 2030 ו-139 מיליון עד 2050.

לאור היעדר תרופה, מאמצי המחקר הקונבנציונליים התמקדו באמצעים למנוע או לעכב את הופעת הדמנציה והתקדמותה. עם זאת, בהתחשב בספקטרום הפתולוגיות שנצפו והשונות בתגובות המטופלים להתערבויות כלליות, החוקרים החלו להתמקד בשיפור תנאי החיים של המטופלים ובני משפחותיהם. סקירות אחרונות הדגישו מעבר מדגש קודם על תמיכה גופנית למסגרות המתמקדות ברווחה נפשית.

"המכון הלאומי למצוינות בבריאות וטיפול (NICE) קובע שהתערבויות פסיכו-סוציאליות, או לא תרופתיות, צריכות להיות הקו הראשון לטיפול בהתנהגויות מצוקה בטיפול בדמנציה. ארגון הבריאות העולמי מדגיש את הצורך במחקר נוסף כדי לאפשר פיתוח ערכות כלים קליניות וחסכוניות להתערבויות פסיכו-סוציאליות לניהול מצוקה".

טיפול במוזיקה

'טיפול במוזיקה' הוא תחום שפותח יחסית לאחרונה, הכולל איש מקצוע מיומן המשתמש במוזיקה כדי לתת מענה לצרכים הרגשיים, הפיזיים, הקוגניטיביים והחברתיים של המטופלים שלהם. ממצאים קליניים עדכניים מצביעים על כך שלטיפול במוזיקה עשוי להיות פוטנציאל קליני לדכא מצוקה (לטווח קצר), לשפר את מעורבות המטופל ולספק הקלה הוליסטית מחרדה הקשורה לדמנציה.

למרבה הצער, החידוש של התחום והעדר הנלווה למסגרת מבחנים סטנדרטית מסבכים את הפרשנות של תוצאות הלימוד. יישומים קליניים של טיפול במוזיקה מעוכבים עוד יותר על ידי חוסר ההבנה השכיח של המנגנונים השולטים על היתרונות הנצפים של טיפול במוזיקה.

לגבי המחקר

המחקר הנוכחי ממנף גישה מבוססת ריאליזם כדי להבהיר את היתרונות הפוטנציאליים של טיפול במוזיקה בטיפול בדמנציה. ריאליזם הוא מסגרת אפיסטמולוגית מאומתת בקפדנות, מבוססת תיאוריה להבנת המנגנונים העומדים בבסיס התוצאות הנצפות ואינטראקציות לא מכוונות בעקבות התערבויות קליניות. המחקר משלב גם חוות דעת סובייקטיבית של מומחים וגם תוצאות מחקר אובייקטיביות כדי להגיע לתוצאותיו ולהמלצותיו.

המחקר עוד מבקש לחקור את המנגנונים השולטים בתוצאות הנצפות ולפתח מסגרת סטנדרטית למחקר עתידי בתחום. הוא מתמקד בחולים שאובחנו עם 'דמנציה מתקדמת'. דמנציה מתקדמת, לעתים קרובות נרדפת לדמנציה 'קשה', מאופיינת בתסיסה, התנגדות לטיפול או התערבות טיפולית, והתנהגויות מצוקה הדורשות באופן שגרתי מיסוד. לאור ההתרחשות המשותפת התכופה של דמנציה מתקדמת ומוסדות, המחקר מתמקד באנשים ממוסדים.

המחקר נערך על פני שלושה שלבים אינטראקטיביים. השלב הראשון כלל שימוש ב'ניתוח נושאי רפלקטיבי (RTA)' על נתוני ראיונות של מטפל במוזיקה (n=11) ותרגילי השלמת משפטים עם משתתפי המחקר (חולי דמנציה מתקדמים, n=5). השלב השני מינף את פלטפורמת Rayyan לביצוע סקירת ספרות שיטתית בקנה מידה רחב תוך שימוש במילות מפתח, ביטויים וטקסטים שזוהו בשלב הראשון. יש לציין, סקירת ספרות זו שילבה התערבויות מבוססות מוזיקה ללא תלות בפיקוח של מטפלים במוזיקה מיומנים. בשלב השלישי, החוקרים פיתחו שלוש מסגרות התערבות, שסומנו תצורות הקשר-מנגנון-תוצאה (CMOCs), המתייחסות לגורמים הפרטניים (CMOC 1), בין-אישיים (CMOC 2) ומוסדיים (CMOC 3).

"CMOC 1 – טיפול במוזיקה הניתן באופן קבוע וגמיש (C) מתאים ועונה על צרכים בלתי מסופקים ברגע (M), מפחית מצוקה ומשפר את הרווחה בטווח הקצר (O). CMOC 2 – כאשר צוות ומשפחות מעורבים במפגשי טיפול במוזיקה (C), ההדדיות, התקשורת וההבנה ההדדית עם האדם עם הדמנציה גוברים (M), שינוי עמדות הצוות והשפעה על מתן הטיפול (O). CMOC 3 – מבנים וזמן לחילופי ידע (C) מאפשרים תקשורת קבועה בין צוות, משפחות ומטפלים במוזיקה (M), עם מוזיקה המשמשת לניהול מצוקה ולוויסות הסביבה (O).

ממצאי מחקר והמלצות

בעוד שהמנגנונים הנוירו-פיזיולוגיים העומדים בבסיס היתרונות של מוזיקה בטיפול בדמנציה נותרו היפותטיים, הסקירה הנוכחית מבהירה שטיפול במוזיקה יכול לענות באופן לא מילולי על צורכי חולי דמנציה 'בלתי מסופקים'. ההכנסות מהאיסוף והניתוח של ספרות קודמת זיהו 16 מאמרי מחקר המהווים מסגרת גסה להתערבויות מבוססות תרפיה במוזיקה. מסגרת זו מורכבת מ"מנגנון" (משאב + חשיבה) ו"תוצאות" (לטווח קצר + כולל).

מסגרת גסה זו נוספה על ידי 11 סקירות שיטתיות, 3 מטא-אנליזות ו-29 מחקרים (כולל מחקרים אקראיים מבוקרים) כדי להפיק תצורות הקשר-מנגנון-תוצאה (CMOCs), המופרדות על ידי שכבות של מציאות – צרכים אינדיבידואליים, דינמיקה בין-אישית ו תרומות מוסדיות. בעוד ש-CMOS תשתיתי משתמע, מחסור בנתונים ספציפיים הגביל את יכולת ההכללה שלו.

"תחומי אי ודאות מרכזיים שלא טופלו בתיאוריה הנוכחית היו תפקיד הכשרת הצוות, סוג ומטרת המסגרת, השפעת התרופות, השפעת השמיעה והתוצאות עבור הצוות ובני המשפחה".

מסקנות

המחקר הנוכחי מאשר את הכללת טיפול במוזיקה כהתערבות מועילה נגד ההיבטים מעוררי הלחץ של דמנציה מתקדמת. הוא נובע מיותר מ-50 עבודות קודמות בגיבוש שלוש תצורות הקשר – מנגנון – תוצאה, כל אחת מהן פונה למשתתף אחר בסביבה המוסדית. CMOS אלה הם גם מסגרות מושגיות וקווים מנחים לניסויים קליניים עתידיים, במיוחד מאחר שהראיות הנוכחיות אינן מספיקות כדי להבהיר היבטי טיפול כגון משך טיפול אופטימלי, תזמון הפגישה והשפעות ארוכות טווח.

"התיאוריה תומכת בחלק גדול מההכשרה והתרגול הנוכחיים של טיפול במוזיקה בטיפול בדמנציה בינלאומית, במיוחד ההתמקדות במתן מענה לצרכים כרגע. זה גם מדגיש את הגורמים ההקשריים הנדרשים לשיתוף פעולה עם הצוות ובני המשפחה כדי להבטיח שהיתרונות לטווח הקצר של המוזיקה עבור הפרט יכולים להיות מוטמעים בטיפול היומיומי ולתרום לניהול מצוקה בסביבה הרחבה יותר".