האם זמן המסך באמת אשם בכישורי ציור לקויים אצל ילדים?

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דוחות מדעיים, חקרו החוקרים את הקשר בין צפייה במסך ויכולת ציור אצל ילדים צרפתים צעירים. ממצאיהם מצביעים על כך שהקשרים בין השניים אינם סיבתיים אלא מונעים על ידי מאפיינים סוציו-אקונומיים של משקי הבית של הילדים.

מחקר: קשרים בין צפייה במסך בגיל שנתיים ו-3.5 שנים ויכולת ציור בגיל 3.5 בקרב ילדים מקבוצת הלידה של Elfe הצרפתית. קרדיט תמונה: vinstock / Shutterstock

רקע כללי

כיום, מכשירים דיגיטליים כמו טלוויזיות, טלפונים ניידים ומחשבים נמצאים בכל מקום, וכל דור חדש של ילדים חשוף יותר למסכים מאלה שנולדו לפניהם. חוקרים והורים רבים מודאגים מכך שזמן מסך יכול להשפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים.

עם זאת, מחקר חדש מצביע על כך שחשוב להשתמש במסכים. מדיה חינוכית, במיוחד כשהיא משלימה בדיונים עם הורים ואינטראקציות חברתיות אחרות, יכולה להועיל לפיתוח כישורי שפה. מצד שני, מדיה שאינה מתאימה לגיל נתון נקשרה גם להיפראקטיביות וכישורים חברתיים ותפקוד ניהולי גרוע יותר.

הערכות התפתחות פסיכולוגיות וקוגניטיביות של ילדים כוללות לעתים קרובות בקשה מהם לצייר דמות אנושית. משימה השלכתית זו נקראת מבחן Draw-a-Person. מחקרים קודמים מצאו שילדים בגילאי טרום בית ספר ואלו בני חמש עד שש שבילו זמן רב יותר בצפייה במסכים הציגו יכולות ציור גרועות יותר בהתבסס על ציוני Draw-a-Person שלהם. עם זאת, ניתוחים דו-משתנים אלו לא שלטו על המצב הסוציו-אקונומי (SES) של משקי הבית של הילדים, דבר המהווה בלבול פוטנציאלי חזק.

מכיוון שההכנסה וההשכלה של ההורים קשורות לרעה עם זמן המסך של הילדים, ו-SES עם התפתחותם הקוגניטיבית, כולל משתנים סוציו-אקונומיים כבקרות עשויות להניב תובנות קריטיות לגבי היבט זה של מחקר התפתחות הילד.

לגבי המחקר

במחקר זה, החוקרים שיערו כי ניתן להסביר את הקשר בין צפייה במסך לבין מבחני Draw-a-Person באופן חלקי או מלא על ידי ה-SES של משקי הבית של הילדים. זה נובע מהקשר המבוסס בין הכנסה גבוהה יותר של משק בית והשכלת ההורים וזמן מסך נמוך יותר וגם בגלל ש-SES נמוך יותר קשור להתפתחות קוגניטיבית נמוכה יותר אצל ילדים. ההשערה השנייה שהמחקר בדק הייתה שצפייה במסך עלולה לפגוע ביכולת הציור שכן היא מחליפה פעילויות כמו ציור או עיסוקים אחרים שיכולים לקדם מיומנויות ציור.

כדי לבחון את ההשערות הללו, החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר קוהורט לידה פרוספקטיבי שהחל ב-2011 ב-349 בתי חולים ליולדות בצרפת והיה מייצג ברמת המדינה. יילודים והוריהם נכללו במחקר אם הלידה לא הייתה מוקדמת, האם הייתה בת 18 לפחות בזמן הלידה, והמשפחה לא תכננה להגר בשלוש השנים הקרובות. משפחות לא יכלו להשתתף אם לא הבינו וקראו צרפתית, טורקית, אנגלית או ערבית.

סבב הנתונים הראשון נאסף כשהילד היה בן שנתיים, עם סקר מעקב בגיל 3.5 שנים. שאלונים טלפוניים סופקו להורים במהלך שני סבבי הסקר, עם שאלות לגבי משך הזמן שהילדים שלהם שהו על מכשירי מסך כמו קונסולות משחקי וידאו, טאבלטים, מחשבים, סמארטפונים וטלוויזיה בימי חול ובסופי שבוע. ממידע זה, החוקרים חישבו ממוצע זמן מסך יומי ממוצע בשעות בכל המכשירים.

במהלך הסבב השני של איסוף הנתונים, הילדים בני 3.5 התבקשו גם לצייר דמות אנושית במהלך ביקור בית. אמרו להם לקחת כמה זמן שהם צריכים ולצייר את התמונה כמיטב יכולתם. לאחר מכן, הם קיבלו ציון מתוך 12 על סמך האם בציורים שלהם היו ביגוד ו-11 חלקי גוף כמו ראש, פלג גוף עליון, ידיים, רגליים ותווי פנים. אם לא ניתן היה לזהות את הציור כבן אדם, הילד קיבל ציון אפס. ציונים לילדים שלא ציירו כלום צוידו כחסרים.

משתנים משתנים שנכללו בניתוח כללו משתני SES כגון רמת השכלת הורים, הכנסת משק בית, האם ההורים גרים יחד והאם אחד מההורים או יותר הם מהגרים. החוקרים כללו גם מידע על פעילויות חוץ בית ספריות שהילד לקח בהן חלק וכמה זמן הוא ישן. הם גם שאלו את ההורים אם הם עוסקים בפעילויות עם ילדם, כגון ציור או קריאה משותפת, כדי להעריך את רמות המעורבות ההורית. לבסוף, בקרות דמוגרפיות כללו מין ילדים, גיל האם בלידה, דירוג לידה וגיל הריון בלידה.

החוקרים ריבדו את הניתוח שלהם לפי מין ילדים והשתמשו במודלים של רגרסיה מנופחים של Poisson כדי להסביר את המספר הגדול של ציורים שקיבלו אפס ציונים. שתי ההשערות העיקריות נבדקו באמצעות מודלים רב-משתנים.

ממצאים

לאחר אי הכללת התצפיות שבהן חסרו ציוני צפייה במסך או ציור, 7,577 ילדים נכללו בניתוח הסופי. יש לציין שלילדים שהוצאו מהכלל היו, בממוצע, אמהות בעלות השכלה נמוכה יותר והיה להם סיכוי גבוה יותר להורים עולים. הם גם בילו יותר זמן במכשירי מסך בגילאי שנתיים ו-3.5 שנים.

שני שלישים מהאימהות היו בין 31 ל-40 שנים, 23% מההורים בילו חמש שנים או יותר באוניברסיטה, ול-4% מהילדים היו שני הורים מהגרים. במהלך הסבב הראשון של איסוף הנתונים, זמן המסך הממוצע לכל ילד היה 0.7 שעות ביום, אשר עלה לממוצע של 1.1 שעות ביום במהלך הסבב השני. טלוויזיות היו המכשיר הנפוץ ביותר.

בניתוחים דו משתנים, זמן מסך גבוה יותר היה קשור באופן מובהק להסתברות גבוהה יותר לקבל ציון ציור אפס עבור בנים ובנות. עם זאת, עבור ציונים שאינם אפס, היה קשר שלילי מובהק בין ציונים וזמן מסך עבור בנות ולא בנים. כפי שציפו החוקרים, הקשרים הללו לא נותרו משמעותיים כאשר מאפיינים סוציו-אקונומיים נכללו במודל הרב-משתני. עם זאת, כאשר פעילויות מתחרות של ילדים נכללו כבקרה, בנים עדיין היו בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל ציון של אפס אם הם מבלים יותר זמן על המסכים.

מסקנות

הממצאים מצביעים על כך שכפי שהשערו החוקרים, גורמים סוציו-אקונומיים כמו מעורבות הורים יכולים לתווך את הקשר בין זמן מסך ויכולת ציור. עם זאת, פעילויות מתחרות אינן מרכיב משמעותי ויכולות להסביר את הקשר בין זמן מסך והתפתחות קוגניטיבית ירודה יותר – ילדים המבלים יותר זמן במכשירים מבלים פחות זמן בפעילויות מועילות אחרות. יש לקחת בחשבון את העמדה החברתית של ההורים כאשר מעריכים האם זמן מסך מועיל או מזיק להתפתחות הילדים.