חשפו את העדויות ההולכות וגדלות המקשרות בין זיהום אוויר לירידה קוגניטיבית ומה המשמעות של זה לעתיד בריאות המוח.
לִלמוֹד: זיהום אוויר: כוח מניע מרכזי סמוי של דמנציה. קרדיט תמונה: Borri_Studio/Shutterstock.com
בסקירה שיטתית שפורסמה לאחרונה ב BMC בריאות הציבור, חוקרים חקרו את הקשר בין מזהמי אוויר לדמנציה.
המחקר מצא שחשיפה כרונית לרמות גבוהות יותר של מזהמי אוויר, במיוחד PM2.5 (חלקיקים בקוטר 2 (חנקן דו חמצני), קשורה להשפעות קוגניטיביות שליליות ולסיכון מוגבר לדמנציה.
רֶקַע
דמנציה היא מצב נוירולוגי מתיש המשפיע על מיליונים ברחבי העולם, כאשר המספרים צפויים להכפיל את עצמם עד 2050. ידוע שהעלייה הנוכחית בהפרעות נוירולוגיות כמו דמנציה מכבידה באופן משמעותי על מערכות הבריאות, במיוחד עם הזדקנות אוכלוסיית העולם.
גורמים שונים, כולל גנטיקה, אורח חיים והיבטים תזונתיים, תורמים לדמנציה. יש לציין כי חשיפה לזיהום אוויר הופיעה כגורם סיכון משמעותי שניתן לשינוי הקשור לירידה קוגניטיבית, מחלת אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.
מחקרים הראו שאפילו עלייה קטנה במזהמים כמו PM2.5 יכולה להעלות משמעותית את הסיכון לדמנציה. מניעת חשיפה לזיהום אוויר עשויה לסייע בהפחתת השכיחות של ירידה קוגניטיבית ודמנציה, במיוחד באוכלוסייה המבוגרת.
בסקירה השיטתית הנוכחית, החוקרים בחנו את הסוגים והריכוזים של מזהמי אוויר שונים והעריכו את השפעתם על הסיכון לדמנציה במבוגרים עם חשיפה נשימתית כרונית.
לגבי המחקר
הסקירה השיטתית הנוכחית בחנה מחקרים הקשורים למזהמים שונים, כולל PM10, PM2.5, NO2אוזון (O3), פחמן שחור (BC), פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (PAHs), בנזן, טולואן, אתיל-בנזן וקסילנים (BTEX), ופורמלדהיד (FA).
חיפוש מקיף במסדי נתונים של Scopus, PubMed ו-Web of Science נערך עד ה-22 במאי 2023, תוך שימוש במילות מפתח ספציפיות. מחקרים לא נכללו בשל היותם מאמרים משוכפלים, מאמרי סקירה, התמקדות רק בנפח המוח, אי ציון סוג מזהם האוויר, בחינת מזהמים אחרים, בעלי סיכון גבוה להטיה או בשל טקסטים מלאים בלתי נגישים.
הסקירה גם לא כללה מחקרים המתמקדים בשינויים נוירולוגיים או ביוכימיים ללא דמנציה, מאמרים ללא ביקורת עמיתים ומאמרים שאינם באנגלית.
לאחר סינון של 14,924 מאמרים, 53 נכללו בסקירה. אלה כללו שישה מחקרי מקרה-ביקורת, שבעה חתך רוחב ו-40 מחקרי עוקבה שנערכו ב-17 מדינות, עם רוב מארה"ב, וכלל 173,698,774 משתתפים.
רשימת הבדיקה של מכון ג'ואנה בריגס (JBI) שימשה לבקרת איכות, והממצאים סונתזו באופן נרטיבי עקב הטרוגניות המחקר.
הסקירה התמקדה בקשר בין סוג וריכוז של מזהמי אוויר ודמנציה, סיווג מחקרים המבוססים על דמנציה של אלצהיימר ושיטיון שאינו אלצהיימר (דמנציה וסקולרית (VaD), מחלת פרקינסון (PD), דמנציה פרונטומפורלית (FTD) ודמנציה עם לוי. גופים (DLB)).
תוצאות ודיון
בסך הכל הופעלו 21 כלים לאבחון דמנציה של אלצהיימר ו-28 עבור דמנציה שאינה אלצהיימר. יש לציין כי השיטות הנפוצות ביותר כללו תיעוד רפואי, בדיקת מצב מיני-מנטלי (MMSE) וטכניקות הדמיה רפואית לזיהוי שינויים מבניים במוח.
MRI צוין ביכולתו למדוד ניוון מוח, במיוחד במבנים mesial-temporal, לעתים קרובות ניתן לזהות לפני ביטוי סימפטומים קליניים, עם רגישות העולה על 85%.
לפי המחקר, חשיפה כרונית למזהמים כמו PM2.5 ו-NO2 מגביר את האשפוז בגין דמנציה של אלצהיימר ומחמיר הפרעות נוירוקוגניטיביות. במיוחד, זיהום אוויר משפיע על זיכרון אפיזודי, מבנה ההיפוקמפוס וניוון מוח.
מבחינה מכאנית, מזהמים עלולים לשבש את מחסום הדם-מוח, לגרום ללחץ חמצוני ולקדם פתולוגיה עמילואידית וטאו, מה שתורם לירידה קוגניטיבית.
עדויות מצביעות על כך שחשיפה כרונית למזהמים כמו NO2, PM2.5 ו-O3 מגבירה את הסיכון ל-VaD ומחמירה את התקדמותו באמצעות מנגנונים כמו נזק לכלי הדם ושיבושים בתפקוד מחסום הדם-מוח. מחקרים מצביעים על כך שזיהום אוויר תורם לתפקוד לקוי של יחידות כלי הדם, לאוטם קליפת המוח ולהיפופרפוזיה מוחית כרונית, מה שמוביל לירידה קוגניטיבית.
למרות כמה ממצאים סותרים, הרוב תומכים בקשר בין מזהמי אוויר ל-VaD, מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף על גורמים סביבתיים בהתפתחות דמנציה. יתר על כן, עדויות מצביעות על כך שעלייה בחשיפה ל-PM2.5 מעלה את הסיכון לאשפוז עבור PD.
מעל 80% מחולי PD מפתחים דמנציה, כאשר השכיחות עולה ל-50% לאחר עשר שנים. רק שני מחקרים התייחסו ל-FTD, מתוכם אחד לא מצא קשר בין מזהמי אוויר ל-FTD, בעוד שאחר דיווח שחשיפה כרונית ל-PM2.5 הפחיתה את החומר האפור באזורים הקשורים ל-FTD. התוצאות השונות עשויות לנבוע משונות במספר המקרים, טווחי הגילאים ומיקומי המחקר.
הסקירה מתחזקת על ידי גודל מדגם גדול, המתייחס הן לדמנציה של אלצהיימר והן לדמנציה שאינה אלצהיימר ובהתחשב במגוון רחב יותר של מזהמים. עם זאת, היא מתמודדת עם אתגרים כמו גישה מוגבלת לטקסטים מלאים של כמה מחקרים וחוסר מחקר על מזהמים מסוימים, במיוחד בנוגע להשפעותיהם על FTD.
מַסְקָנָה
לסיכום, המחקר מדגיש את הקשר המשמעותי בין חשיפה כרונית למזהמי אוויר לבין התפתחות והתקדמות של דמנציה של אלצהיימר. הממצאים מדגישים את הצורך במחקר נוסף על המנגנונים התורמים לירידה קוגניטיבית הקשורה לזיהום אוויר.
טיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי, לרבות איכות האוויר, עשוי לסייע במניעת או לעכב את הופעתן של הפרעות ניווניות עצביות ולהקל על העומס שלהן על אנשים ומערכות בריאות.
