מחקר שפורסם לאחרונה ב JAMA אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר קובע אם הפרעת שימוש בקנאביס (CUD) מגבירה את הסיכון לסרטן הראש והצוואר (HNC).
לִלמוֹד: שימוש בקנאביס וסרטן הראש והצוואר. קרדיט תמונה: Andry Jeymsss / Shutterstock.com
מה זה HNC?
HNC הוא הגורם השישי המוביל לסרטן ברחבי העולם. בשנת 2020 דווחו מעל 870,000 מקרים של HNC ברחבי העולם, 440,000 מהם הובילו למוות. בארצות הברית, HNC אחראי לכ-3% מכלל סוגי הסרטן ולמעלה מ-1.5% ממקרי המוות הקשורים לסרטן.
ניתן לסווג HNC עוד יותר על סמך הרקמות השונות המושפעות, שחלקן כוללות את חלל הפה, הלוע, הגרון ובלוטות הרוק הסמוכות. HNC נגרם היסטורית משימוש ושתייה בטבק; עם זאת, חלק ניכר ממקרי HNC נגרמים גם מזיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV).
סיכון קנאביס
בכל רחבי ארה"ב וגם בשאר העולם, קנאביס הוא החומר הבלתי חוקי הנפוץ ביותר. קנאביס נצרך לרוב באמצעות שאיפה למטרות פנאי וגם למטרות רפואיות, כאשר האחרונה שבהן עשויה לכלול שיפור בבחילות, כאבי סרטן ואנורקסיה.
למרות ההשפעות הטיפוליות הפוטנציאליות שלו למצבים אלו, השימוש בקנאביס נותר שנוי במחלוקת, מכיוון שהוא עלול להגביר את הסיכון לפתח הפרעות פסיכוטיות וליקויים קוגניטיביים. יתרה מכך, תכולת העשן בקנאביס מכילה חומרים מסרטנים הדומים לאלה המצויים בקנאביס, כמו פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (PAH) וניטרוסמינים. Tetrahydrocannabinol (THC), שהוא המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס, מקדם גם את ההמרה של PAHs לחומרים מסרטנים.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש ברשומות רפואיות מ-TriNetX, מסד נתונים בן 20 שנה הכולל 64 ארגוני בריאות. מבוגרים עם וללא CUD ללא היסטוריה של HNC וביקור מתועד במרפאת חוץ נכללו במחקר.
לאחר התאמה דמוגרפית, הפרעות אלכוהול ושימוש בטבק, הוערכו הסיכונים היחסיים של HNC ושכיחותו באתרים שונים בשתי הקבוצות. בוצעה גם אנליזה מרובדת בגיל באלה מתחת לגיל 60 בהשוואה לחולים מבוגרים.
מה הראה המחקר?
קבוצת ה-CUD כללה 116,076 אנשים, כ-45% מהם היו נשים ו-60% היו לבנים עם גיל ממוצע של 46.4 שנים. כ-19% מהחולים עם CUD דיווחו על שימוש בטבק, בעוד ש-22.6% דיווחו על שימוש באלכוהול.
קבוצת הביקורת ללא היסטוריה של CUD כללה 115,865 אנשים, 74.9% מהם היו לבנים ו-54.5% היו נשים עם גיל ממוצע של 60.8 שנים. כ-2.4% ו-2.5% מהאנשים הללו דיווחו על שימוש באלכוהול ובטבק, בהתאמה.
בהשוואה לביקורות, אנשים עם CUD היו בסיכון מוגבר של פי 3.5 ל-HNC. הסיכון ל-HNC דרך הפה, הרוק והאף-לוע היה גדול פי 2.5 בקבוצת ה-CUD, בעוד ששיעור סרטן הפה-לוע היה כמעט פי חמישה מזה של הביקורת. השכיחות של סרטן הגרון הייתה גם גדולה פי 8.4 בקבוצת ה-CUD מאשר בביקורת.
סיכון מוגבר זה נצפה באופן עקבי בחולים בגילאים מבוגרים וצעירים יותר לסרטן שדווחו שנה או יותר לאחר הביקור הראשון במרפאה. למרות שהסיכון של כל HNC נשאר משמעותי חמש שנים או יותר לאחר הביקור הראשון במרפאה, הוא כבר לא היה משמעותי עבור אתרי משנה של HNC. אובדן כוח זה של קשרים עם HNC לאחר חמש שנים או יותר מדיווח על CUD עשוי לנבוע מדגמים נמוכים, גורמים מבלבלים אחרים ושונות בשימוש בקנאביס.
מסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-CUD הוא גורם סיכון משמעותי ל-HNC, כמו גם סרטן המשפיע על רקמות שונות בראש ובצוואר במבוגרים בארה"ב. התאמת ציוני נטייה בוצעה עבור שימוש באלכוהול וטבק; עם זאת, יש לפרש תוצאות אלו בזהירות בשל חוסר היכולת לשלוט באופן מוחלט על גורמים דמוגרפיים אלו ועל מצב HPV.
למרות שלא סופקו שיעורי צריכת קנאביס, ניצול הנתונים של מטופלים עם אבחנה של CUD מצביע על כך שלאנשים אלו הייתה חשיפה משמעותית לקנאביס שהספיקה לגרום לתסמינים פיזיים ו/או רגשיים הדורשים אשפוז.
אנו יכולים להעריך שהקשר של שימוש בקנאביס שנראה במחקר זה עם הסיכון לפתח HNC היה מעט פחות מזה של שימוש באלכוהול וטבק."
עשן קנאביס עלול לקדם דלקת, במיוחד מכיוון שהוא לא מסונן, שאיפות עמוקות נלקחות וקנאביס נשרף בטמפרטורות גבוהות יותר. בנוסף לפציעה דלקתית, עקה חמצונית ודיכוי חסינות נגד גידולים עשויים גם הם לתרום לסיכון המוגבר ל-HNC בקרב חולים עם CUD.
יש צורך במחקר נוסף כדי לאמת את הסיכון המוגבר ל-HNC בחולים עם CUD ולחקור מנגנונים בסיסיים שעשויים לתרום לקשר זה.