מחקר חדש מגלה כי חולים שקיבלו טיפול בהפרין אובחנו עם מחלת אלצהיימר עד שנתיים לאחר מכן, מה שמצביע על אפקט מגן אפשרי של נוגד קרישה נפוץ זה.
מחקר: טיפול בהפרין קשור לאבחנה מאוחרת של דמנציה של אלצהיימר ברשומות בריאות אלקטרוניות משתי מערכות בריאות גדולות בארצות הברית. קרדיט תמונה: TopMicrobialStock / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת פסיכיאטריה מולקולריתחוקרים בחנו את הפוטנציאל של טיפול בהפרין בדחיית האבחנה של דמנציה הנגרמת על ידי מחלת אלצהיימר בקרב אנשים מעל גיל 65. הממצאים שלהם מצביעים על כך שטיפול בהפרין היה קשור לעיכוב של שנה באבחוני דמנציה במערכת בריאות אחת ועיכוב של שנתיים באחר, המצביע על פוטנציאל ההגנה של נוגד קרישה ידוע זה.
רֶקַע
מחלת אלצהיימר ודמנציה קשורה משפיעים קשות על איכות החיים של אנשים הסובלים ממנה. העלות הלאומית של טיפול באנשים שנפגעו בארצות הברית הגיעה ל-345 מיליארד דולר בשנה בשנת 2023. הערכות מצביעות על כך שמחלת אלצהיימר הייתה הגורם החמישי למוות בקרב אנשים מעל גיל 65 בשנת 2021, עם יותר מ-10 מיליון מקרים חדשים של דמנציה מאובחנת ברחבי העולם מדי שנה.
מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהסיכון ללקות באלצהיימר עשוי להיות מושפע מחלבון ספציפי בשם Apolipoprotein E (ApoE), אשר יוצר אינטראקציה עם מולקולות על משטחי תאים הידועים כ-heparan sulfate proteoglycans (HSPGs). ApoE נקשר ל-HSPGs עם זיקה משתנה, בהתאם לגרסה של ApoE. ApoE4 קשור בסיכון הגבוה ביותר, בעוד שצורה נדירה בשם ApoE Christchurch נקשרת בצורה חלשה מאוד ונמצאה כמורידה את הסיכון למחלות אצל אנשים בעלי נטייה גנטית לגרום לאלצהיימר מוקדם. אינטראקציה זו בין ApoE ו-HSPGs עשויה להיות חיונית בהתפתחות והתקדמות של אלצהיימר.
HSPGs גם תורמים להצטברות של טאו, חלבון המעורב בנזק המוחי שנראה אצל אנשים עם אלצהיימר. חלבונים הנצמדים ל-HSPGs יכולים להצטבר במוח במשך שנים רבות לפני הופעת התסמינים, וגן ספציפי המעורב בייצור של הפרן סולפט זוהה כגורם סיכון לאלצהיימר.
מאז שנות ה-30, הפרין, צורה מסוימת של הפרן סולפט, ניתן לאנשים כדי למנוע קרישי דם במהלך ניתוחים או לטיפול בתסחיפים ריאתיים או פקקת ורידים עמוקים. בעוד שהפרין אינו חודר למוח, חוקרים משערים שהשימוש בו יכול באופן תיאורטי לעכב את הופעת אלצהיימר על ידי הפרעה לאינטראקציות ApoE-HSPG.
לגבי המחקר
חוקרים בחנו רשומות רפואיות משתי מערכות בריאות גדולות, מערכת הבריאות הר סיני (MSHS) והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה (CUMC), והשוו אנשים שקיבלו טיפול בהפרין לאלו שלא קיבלו, בחיפוש אחר עדויות לעיכובים בהתפתחות אלצהיימר. מַחֲלָה. המחקר השתמש בתכנון אורך, רטרוספקטיבי על ידי הסתכלות אחורה על נתוני מטופלים בעבר.
המשתתפים היו בני 65 ומעלה והיו במעקב במשך חמש שנים לפחות. חוקרים זיהו אנשים עם מחלת אלצהיימר בהתבסס על אם היו להם לפחות שני אזכורים של המצב ברשומות שלהם או מרשם לתרופות המשמשות לטיפול בו.
הניתוח כלל השוואת הגיל שבו אובחנו חולים בין שתי הקבוצות, אלו שקיבלו הפרין ואלו ללא, לאחר התחשבות בגורמים כגון מצבים רפואיים קשורים, מספר הביקורים בבית החולים, מין וגיל.
ממצאים
היו 15,183 חולים מתאימים במערכת הבריאות הראשונה (MSHS) ו-6,207 במערכת השנייה (CUMC). בקבוצת MSHS, 24.7% טופלו בהפרין, ו-75.3% לא טופלו, בעוד בקבוצת ה-CUMC, 51.5% קיבלו הפרין. בממוצע, אלו שקיבלו הפרין במאגר הבריאות הראשון (MSHS) אובחנו עם אלצהיימר שנה מאוחר יותר מאלה שלא קיבלו את הטיפול. בסט השני של רשומות הבריאות (CUMC), אלו שקיבלו הפרין אובחנו עם אלצהיימר שנתיים מאוחר יותר מאשר אלו שלא קיבלו.
התוצאות הצביעו על כך שטיפול בהפרין היה קשור לאבחנה מאוחרת יותר של אלצהיימר בשתי הקבוצות, כאשר ההשפעה נראית על פני גברים ונשים. זה תומך ברעיון שהפרין עשוי לשמש מעכב תחרותי של ApoE קשירה ל-HSPGs, לעכב את אבחון המחלה.
מסקנות
החוקרים גילו שחולים הנוטלים הפרין אובחנו בממוצע עם אלצהיימר מאוחר יותר מאלה שלא נטלו את התרופה. כוחו של הניתוח הוא ההסתמכות שלו על נתוני בתי חולים נרחבים, עם ממצאים עקביים על פני שתי קבוצות בתי החולים, המעניקים אמינות לממצאים. ההפרין נחשב לעכב השפעות מזיקות ספציפיות של חלבון ApoE, אשר נקשר להתקדמות מחלת האלצהיימר.
עם זאת, שימוש בהפרין עשוי שלא למנוע ישירות אלצהיימר, אך עשוי להיות קשור לטיפול כללי טוב יותר, מה שעשוי לעכב את האבחנה. מטופלים שנטלו הפרין נטו לסבול ממצבים בריאותיים רבים יותר, מה שעלול לסבך את היכולת לקבוע אם התרופה או גורמים אחרים גרמו לעיכוב באבחון. המחקר גם לא התייחס לסיכון גנטי, כגון מצב נשא ApoE4, שיכול להשפיע על הממצאים.
למרות שהמחקר הוא צעד חשוב לקראת מציאת טיפולים פוטנציאליים לאלצהיימר, יש לו מספר מגבלות, כולל האפשרות ששיפור הבריאות בקבוצה שטופלה בהפרין עשוי להסביר את העיכובים שנצפו באבחון. יש צורך במחקר נוסף, במיוחד על האינטראקציה של הפרין עם ApoE ו-HSPGs, כדי לאשר את הממצאים הללו ולפתח שיטות למניעה וטיפול.