מחקר חדש מאתגר את הרעיון כי הפסקת המדיה החברתית מגדילה את האושר, ואף לא מוצאת קשר משמעותי בין הימנעות לרווחה משופרת. האם ניתן היה להעביר את "גמילה המדיה החברתית"?
לִלמוֹד: ההשפעות של הימנעות מדיה חברתית על רווחה רגשית וסיפוק חיים: סקירה שיטתית ומטא-אנליזהו קרדיט תמונה: Anucha Tiemsom/Shutterstock.com
בפרסום שנערך לאחרונה ב דוחות מדעיים– החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה כדי לחקור את האסוציאציות בין הימנעות מדיה חברתית לרווחה הכללית.
הם אספו, סקרו וניתחו עשרה פרסומים משישה מאגרים מדעיים מקוונים, והסתכמו ב -4,674 משתתפים.
בניגוד לאמונה הפופולרית יותר ויותר כי להתנזרות במדיה החברתית יש השפעה חיובית על האושר וסיפוק החיים, המחקר לא מצא שום הוכחה משמעותית סטטיסטית לאינטראקציה זו, מה שמרמז כי הימנעות מדיה חברתית עשויה שלא להוות דרך לשיפור הרווחה האישית.
רֶקַע
מדיה חברתית היא מונח מטריה לפלטפורמות מקוונות (דיגיטליות) המאפשרות למשתמשים לחבר ולשתף תוכן במרחב ציבורי למחצה. היא הייתה עדה לצמיחה חסרת תקדים בעולם המקוון ההולך וגובר של ימינו, עם כ -5.2 מיליארד משתמשים, בערך 64% מהאוכלוסייה האנושית.
בעוד שלשימוש במדיה החברתית יש כמה יתרונות ראויים לציון, כולל שיתוף נתונים ובניית מערכות יחסים, הוא גם מציג מספר שווה של חסרונות. מספר דיווחים מדגישים את הפוטנציאל של פלטפורמות כמו פייסבוק, יוטיוב ו- X (לשעבר 'טוויטר') לגרום ללחץ, 'FOMO' (פחד מפספס), והפחתה משמעותית בפריון.
בנוסף, מספר עבודות מחקר חקרו את "פרדוקס הקישוריות הניידת"-תחושות סימולטניות של אוטונומיה מוגברת והפרות.
דמריטים אלה הובילו כמה מאמרי חדשות וקמפיינים ציבוריים שקראו ל"גמילה במדיה חברתית "(הימנעות מרצון במדיה החברתית) כאמצעי להשיב את שביעות הרצון, הפרודוקטיביות והרווחה ההוליסטית של האדם.
מאמצי מחקר קודמים ניסו לאמת את היתרונות של הפסקות מדיה חברתית זמנית אלה, אך הגיעו למסקנות מבלבלות – בעוד שמחקרים מעטים מצאו שיפורי שביעות רצון משתנים בעקבות ניתוק המדיה החברתית, מרבית האחרים לא מצאו קשר כזה.
על המחקר
המחקר הנוכחי נועד ליישב את הוויכוח סביב הימנעות המדיה החברתית והיתרונות המאמינים שלה על ידי סקירת ספרות מדעית רלוונטית בנושא וניתן מחדש של תוצאות קודמות באמצעות מתודולוגיות מטא-אנליטיות.
כדי להסביר את השונות בהשערות מחקריות קודמות ובנושאים של מיקוד, הסקירה הנוכחית מתמקדת בשני אינדיקטורים ספציפיים להשפעות על מדיה חברתית (הימנעות)-רווחה רגשית וסיפוק חיים, שני המדדים המשמשים ביותר לרווחה סובייקטיבית.
הסקירה עומדת בפריטי הדיווח המועדפים על ביקורות שיטתיות והנחיות מטה-אנליזות (PRISMA). נתוני המחקר (פרסומי עניין) נרכשו משישה מאגרים מדעיים מקוונים: PubMed, Web of Science, Scopus, Cochrane Library, Google Scholar ומקור תקשורת באמצעות אסטרטגיית חיפוש בהתאמה אישית.
פרסומים שזוהו היו נתונים לתהליך סינון כותרת, מופשט וטקסט מלא עם אלה: 1. נערך על משתתפים בוגרים, 2. דיווח על מדדי רווחה רווחית ושביעות רצון חיים, ו -3. לא נערכו בשילוב עם צורות אחרות של הימנעות (למשל, הימנעות מחכמה) כלול מטא-אנליזה.
המורדות ורשימת הבדיקה השחורה ניתנו כדי להפחית את הסיכון להטיה בין מחקרים כלולים. בנוסף, הטיה של הפרסום ממוזערת באמצעות חלקות משפך משופרות קווי מתאר, מבחן EGGER, והליך הקצוות והילוי של דובל וטווידי.
ניתוחים סטטיסטיים (מטא) בוצעו באמצעות מודל אפקטים אקראי שנבנה על עקרונות שיטת הרטונג-קנאפ-סידיק-ג'ונקמן. ההטרוגניות הבין-לימודית נמדדה באמצעות τ2 וכן אֲנִי2 סטָטִיסטִיקָה.
ממצאי לימוד
בחיפוש הספרות הראשוני זיהו 5,014 פרסומים פוטנציאליים, מתוכם 762 היו כפילויות בכל המאגרים המקוונים הכלולים. נהלי סינון גזמו עוד יותר את המספר הזה ל -10 פרסומים בלבד העומדים בכל קריטריוני הכללת הסקירה/מטה-אנליזה. יחד, הפרסומים היו גודל מדגם כולל של 4,674 משתתפים (~ 65% נשים).
ראוי לציין כי במחקרים כלולים, משך ההימנעות של המדיה החברתית נע בין 1 ל 28 יום, שהיה קצר יחסית ואולי לא מייצג די את ההשפעות של חודשים או שנים של הימנעות.
עם זאת, תוצאות המטה-אנליזה לא חשפו שום השפעות מובהקות סטטיסטית (חיובית או שלילית) של הימנעות מדיה חברתית, ללא קשר למשך הזמן שנמדד (עד 28 יום). תוצאות אלה היו עקביות הן במדדי רווחה יעילה והן על שביעות רצון החיים. התאמה למין (זכר לעומת נקבה) או קבוצת גיל לא שינה את התוצאות הללו.
"… ההגדרה של המדיה החברתית לא הייתה ברורה לחלוטין בחלק מהמחקרים. מחברים מסוימים לא הצהירו, למשל, האם יישומי העברת הודעות מיידיות נחשבו גם למדיה חברתית במחקרים שלהם. בשלושה מהמחקרים, גם המכשירים שהמשתתפים התבקשו להימנע מהם לא צוינו."
סיכון להטיה והערכות הטרוגניות אישרו את החוסן של ממצאים אלה. עם זאת, בעוד שהמחקר הנוכחי מתייחס ומיישב את הוויכוח המתמשך סביב גמילה במדיה החברתית, זה לא ללא מגבלות.
הבולט ביותר, משכי הדגימה המוגבלים של פרסומים כלולים משאירים את ההשפעות הבלתי חד משמעיות של המדיה החברתית של מדיה חברתית. יתר על כן, המספר המצומצם של המחקרים העומדים בקריטריוני הכללה מדגיש את מחסור הנתונים והמחקר בנושא.
מסקנות
מהסקירה הנוכחית עולה כי הימנעות ממדיה חברתית לטווח קצר עשויה שלא לעזור להתייחס או להפוך את השמורות של המדיה החברתית, מה שגרם לחיפוש אחר דרכים אלטרנטיביות לשיפור הרווחה האישית.
זה מדגיש את הצורך במחקר נוסף, בעיקר המתמקד בהשפעות של הימנעות משעת ארוכות של המדיה החברתית.
