האם אנחנו בפתחו של תהליך גמילה חיובי?

רבי עקיבא בראותו שועל יוצא מבית קדשי הקודשים וחזה בהתגשמות נבואות החורבן התנחם בכך שגם נבואות הגאולה יתקיימו. אולי נוכל גם אנחנו מעט להתנחם.

עם כל הכאב והצער מכמיר הלב שגרמו קיצוצי התקציב לאברכים מוכי העוני גם כך, אולי כמה נטפי נחמה אפשר יהיה לטפטף לכוס התרעלה, שמא אנחנו בתהליך גמילה מייסר אך חיובי, גמילה מאורח החיים הכלכלי שהורגלנו בו מאז קום המדינה ובתקווה שבסיומו של התהליך נוכל לבנות עולם חרדי מתוקן יותר, מוסרי יותר ונוח הרבה יותר.

ההתנהלות שהורגלנו בה הייתה נכונה וראויה ומוכרחת לביצועה של משימת הענק שנטלה החברה החרדית על עצמה לאחר השואה, לקומם מחדש את מרכזי התורה שחברו בשואה ולבנות חברה גדולה ואיתנה של משפחות יראי ה’. לצורך כך וכ”עת לעשות לה’ הפרו תורתך” שינו גדולי הדור את התנהלות החיים מכפי שהיה מקובל בכל הדורות והורו לנו “כולנו שבט לוי”.

לא היה צריך להיות נביא כדי לדעת שהתנהלות זאת שהייתה יפה לשעתה לא תיתכן ערכית ובעיקר פרקטית לאורך דורות רבים. לאחר שהושגה המטרה וקם לו עולם תורה גדול יפה ומבוסס הגיע הזמן לחזור ולהתנהל כפי שהיה מקובל תמיד בנושא פרנסה והשתתפות בחובת הצלת נפשות יחד עם כולם במסגרות מתאימות.

כל בר דעת הבין שבאם לא נעשה זאת בעצמינו בשום שכל ובתהליך מדורג ובהכוונת הרבנים המתאימים, יגיע היום ואל מול הגידול המבורך של הציבור החרדי תפקע סבלנותה של דעת הקהל הכללית ויעמידו בפנינו שתי ברירות או השתלבות בנטל הביטחון והכלכלה כאזרחים שווי זכויות וחובות (ובהסכמה ציבורית רחבה לשמור ולהחזיק כלכלית את לוז עולם התורה ולפרנס את אלה שראויים לכך באמת) או ניתוק מהמדינה ותקציביה.

מי שתולה את מה שקורה כיום רק ברשעותם של פוליטיקאים, אינו מבין דבר וחצי דבר בתהליכים חברתיים.

“ישיבת דרך חיים”.

בהמשך לדברים לעיל אני שמח לבשר שהקמנו ישיבה חדשה שאי”ה אמורה לתת מענה ראוי לכל נער שיבחר להיות עובד ה’ בחיי המעשה. הישיבה כבר בת חודש וב”ה רמת הבחורים (11 במספר) טובה מאוד הן ברמת יראת שמיים והן ביכולות הלימודיות שניחנו בהן. (יש לי רק בעיה אחת – כל הבחורים דוברי אנגלית ואני לא למדתי ליב”ה…)

מצורף בזה קובץ נוסף עם תוכניות הלימוד ושאר פרטים. וב”ה זה כחודש שתוכניות מתבצעות בפועל על הצד הטוב ביותר.

אני תקווה שהשתיל הרך יתעבה לעץ עבות ויוציא פירות משובחים לכבוד הקב”ה ותורתו.