האם גנים של טעם משפיעים על כמות האלכוהול שאנו שותים ועל השומן בגוף שלנו?

לאחרונה חומרים מזינים מחקר כתב עת בוחן את הקשר בין פולימורפיזם בגנים של קולטני הטעם המר, צריכת אלכוהול ואחוז שומן בגוף.

לימוד: השפעת גני טעם על צריכת שומן ואלכוהול בגוף. קרדיט תמונה: kimberrywood / Shutterstock.com

הגנטיקה של הטעם

הטעם משפיע באופן משמעותי על איכות וכמות המזון הנצרך. בני אדם יכולים לחוש בחמישה טעמים שונים, כולל מרירות, חמיצות, מתיקות, מליחות ואומאמי.

הטעם המר רגיש ביותר ויכול היה להתפתח לזיהוי תרכובות רעילות. משפחת הקולטנים לטעם 2 (TAS2R) מעורבת בזיהוי טעם מר; לכן, פולימורפיזם בגנים אלה עלולים לשנות את תפיסת הטעם המר.

מחקרים קודמים דיווחו כי הגן TAS2R38 מתווך את הטעם המר של תרכובות תיאוריאה כמו פנילתיוקרבמיד (PTC) ו-6-n-propylthiouracil (PROP). שתיהן תרכובות סינתטיות הדומות מבחינה מבנית לתרכובות מרות המצויות בירקות מצליבים, בירקות עלים ועשבי תיבול ותבלינים מסוימים. הגן TAS2R13 מתאים גם לטעם המר.

גם TAS2R13 וגם TAS2R38 נקשרו באופן הדוק להתנהגויות תזונתיות. לדוגמה, הוכח כי TAS2R38 מתווך קשר בין אחוזי שומן בגוף ו-PROP אצל בנות בנות שש, כאשר קשר זה לא נצפה אצל בנים באותו גיל.

לגבי המחקר

המחקר הנוכחי חקר את הקשרים בין התפלגות הפלוטיפ TAS2R13 ו-TAS2R38, אחוז שומן בגוף וצריכת אלכוהול. בקרב סטודנטים, הוערכה התפלגות התדירות של TAS2R13 (rs1015443) והקשר בין פולימורפיזמים ב-TAS2R38 (rs1726866, rs10246939 ו-rs713598) ו-TAS2R13 (rs1014) קבעו את השפעתם על אחוזי השומן והאלכוהול בגוף ו-4.

סך של 402 משתתפים מרקע סוציו-אקונומי מגוון נכללו במחקר הנוכחי, 297 מהם היו קווקזים ו-105 היו אפרו-אמריקאים. כ-85% ממשתתפי המחקר היו נשים.

הנתונים התקבלו בין פברואר 2016 לנובמבר 2020. כל משתתפי המחקר מילאו שאלון תדירות מזון שסיפק מידע על צריכת המזון וגודל המנות במהלך השנה האחרונה.

כדי לקבוע התנהגות של צריכת אלכוהול, נעשה שימוש בכלי הסינון של ארגון הבריאות העולמי בן 10 הפריטים לזיהוי הפרעות אלכוהול (AUDIT). אחוז השומן בגוף נקבע באמצעות ניתוח עכבה ביו-חשמלי.

ממצאי המחקר

לא נצפו הבדלים משמעותיים בתדירות אללים עיקריים או מינוריים בין אוכלוסיית המחקר לבין האוכלוסייה הכללית. כמו כן, לא היה קשר משמעותי בין הגן TAS2R38 (rs1726866, rs10246939 ו-rs713598) לבין צריכת אלכוהול.

באופן השוואתי, החוקרים הבחינו בקשר בין הגן TAS2R13 (rs1015443) לבין מספר המשקאות שנצרכו ביום טיפוסי, תדירות הצריכה במהלך היום ומספר הפעמים שנצרכו יותר מחמישה משקאות ביום. קשר משמעותי נצפה גם בין גרם האלכוהול שנצרך לבין התפלגות האללים של TAS2R13 עבור קווקזים ואפרו-אמריקאים כאחד.

מחקר אחד קודם על חולי סרטן ראש וצוואר דיווח על קשר משמעותי בין צריכת אלכוהול לבין rs1015443. מחקר אחר ציין כי עוצמת טעם האתנול בפה קשורה ל-TAS2R13 (rs1015443).

במחקר הנוכחי, צריכת אלכוהול לגרם נחזה באופן משמעותי לפי גיל; עם זאת, ההשפעה של TAS2R13 rs1015443 לא הייתה משמעותית.

היותו אפרו אמריקאי היה קשור לצריכת אלכוהול נמוכה יותר. יתרה מכך, נצפתה השפעה משולבת משמעותית של TAS2R13 (rs1015443) ומוצא אתני על אחוז השומן בגוף; עם זאת, ההשפעה העצמאית הייתה לא משמעותית.

הקשר של שומן בגוף עם אתניות ומגדר היה משמעותי בכמה מודלים של רגרסיה. הקשר בין TAS2R13 (rs1015443) לשומן הגוף לא היה מובהק.

מסקנות

ממצאי המחקר על פולימורפיזם TAS2R38 סותרים מחקר שפורסם בעבר, שדיווח על הקשר המשמעותי שלהם לאחוז השומן בגוף.

יתר על כן, לא נצפה קשר עקבי בין צריכת אלכוהול לבין TAS2R13 (rs1015443) למרות שליטה בגורמים דמוגרפיים. בין העדות האתניות, היה הבדל משמעותי בתדרי האללים של TAS2R13 (rs1015443); עם זאת, זה לא היה נכון לגבי מגדר.

עם זאת, יש צורך במחקר עתידי כדי לאמת את הממצאים הללו במחקרים נרחבים יותר החוקרים מגוון רחב יותר של גנים קולטני טעם מר ומתוק.

מגבלה אחת של המחקר הנוכחי נובעת מחוסר האיזון בין המינים, שכן כ-85% מהמדגם היו נשים, ובכך הגבילה את יכולת ההכללה של הממצאים. ניתן היה לכלול גם מבחן של תפיסת טעם מר כדי לחזק את הממצאים עוד יותר.

החוזק העיקרי של המחקר הנוכחי היה אסטרטגיית איסוף הנתונים שלו, ששילבה מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים, כולל שאלונים בדיווח עצמי, גנוטיפ DNA ומדידות הרכב הגוף.