האם אנו מוכנים להתפרצות הבאה?

עם למעלה מ- 600 וירוסים אנושיים ידועים וחדשים מתעוררים, מומחים מדגישים כיצד שינויי אקלים, גלובליזציה וזונוטי זורמים מאיצים את האיומים הנגיפיים – האם אנו מוכנים למגיפה הבאה?

סקירה מוזמנת: וירוסים אנושיים: רשימה הולכת וגוברת. קרדיט תמונה: LightsPring / Shutterstock

בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת וירולוגיההחוקרים בדקו את המגוון ההולך וגובר של הנגיפים האנושיים, את משמעותם האפידמיולוגית ואת אסטרטגיות המניעה להפחתת איומים מתעוררים.

רֶקַע

האם ידעת שכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון להידבק בנגיף דנגה (DENV), מחלה הנישאת יתושים עם עלייה מאושרת של 1200% במקרים המדווחים בשני העשורים האחרונים, החל מ- 0.5 מיליון מקרים בשנת 2000 ל 6.5 מיליון בשנת 2023? עם זאת, השכיחות האמיתית המשוערת היא עד 400 מיליון מקרים בשנה.

מחלות ויראליות עיצבו את ההיסטוריה האנושית, כאשר התפרצויות גרמו להרס נרחב, מהמוות השחור למחלת Coronavirus 2019 (Covid-19). בעוד שנגיפים מסוימים, כמו אבעבועות שחורות, הושמדו באמצעות חיסון, אחרים מתקדמים, מסתגלים וממשיכים להוות איומי בריאות הציבור.

כניסתם של ניתוחים מטגנומיים חשפה מספר נגיפים חדשים, ובכל זאת הפוטנציאל הפתוגני שלהם נותר ברובו לא ידוע. היכולת של נגיפים להשתנות ולקפוץ בין מינים – לעתים קרובות הקלה על ידי גלובליזציה, שינויי אקלים והתרסקות אנושית לבתי גידול של חיות הבר – הובילה להופעתם המתמשכת של איומים זיהומיים חדשים.

וירוסים הנישאים באדס, כולל נגיף DENV ונגיף זיקה (ZIKV), הדגימו את ההתפשטות המהירה של מחלות הנישאות וקטוריות כתוצאה מתזוזות אקלים. יתר על כן, וירוסים ממוצא זואנוטי, כמו תסמונת נשימה חריפה חמורה Coronavirus 2 (SARS-COV-2), הדגישו את האופי הבלתי צפוי של אירועי שפיכה נגיפית. ראוי לציין כי עטלפים משמשים כמאגרים עיקריים למספר נגיפים זונוטיים, כולל SARS-COV-2, נגיף האבולה (EBOV), נגיף מרבורג (MARV) ונגיף NIPAH (NIV), ואילו מתווכים בעלי חיים כמו חזירים (עבור NIV) וגמלים (עבור MERS-COV) להקל על העברת ויראלית לבני אדם.

יש צורך במחקר נוסף כדי לצפות ולהפחית את הסיכונים הקשורים לנגיפים מתעוררים לפני שהם מסלים למשברים גלובליים.

מגוון וירוסים אנושיים והתפתחות

במהלך המאה האחרונה, מספר הנגיפים האנושיים הידועים התרחב משמעותית. נכון לעכשיו, יותר מ 600 וירוסים על פני 30 משפחות נגיפים זוהו כפתוגנים אנושיים, כולל ארבובי וירוסים (נגיפים הנישאים בפרוקי רגליים), נגיפים זונוטיים, וירוסים המותאמים לבני אדם.

ארבובירוסים, כמו נגיף צ'יקונגוניה (CHIKV) ונגיף המערב הנילוס (WNV), התפשטו בעיקר באמצעות וקטורי יתושים, ואילו נגיפים זונוטיים, כולל נגיף אבולה (EBOV) ונגיף לאסה (LASV), מקורם ממסעות בעלי חיים. רבים מהנגיפים הללו מראים יכולת הסתגלות גבוהה, ומאפשרים להם לנצל מארחים ומסלולי שידור חדשים.

ההתפתחות הרציפה של הנגיפים מונעת על ידי רקומבינציה גנטית, מוטציה ולחץ בחירה. לדוגמה, הופעתם של זני נגיף שפעת A חדשים כתוצאה משינוי אנטיגני הובילה למגיפות מרובות.

באופן דומה, ההתפתחות המהירה של SARS-COV-2 הביאה לגרסאות ניתנות להעברה מאוד, תוך סיבוך מאמצי הכלה. יחסי הגומלין בין הסתגלות נגיפית לחסינות אנושית מדגישה את ההכרח להתפתחות מעקב מתמשך והתפתחות חיסונים.

מסלולי שידור והשפעה על יחידים וקהילות

נגיפים אנושיים מתפשטים באמצעות מנגנונים מגוונים, כולל מגע ישיר, העברה מוטסת, נתיבים הנישאים וקטוריים, וזוגר זואנוטי. נגיפי נשימה, כמו נגיף חצבת (MEV) ו- SARS-COV, משדרים דרך טיפות אירוסוליות, מה שהופך אותם למדבקים מאוד. נגיפים הנישאים בדם, כולל נגיף ליקוי חיסוני אנושי (HIV) ונגיף הפטיטיס B (HBV), מציבים סיכונים באמצעות פרקטיקות רפואיות לא בטוחות ומגע מיני לא מוגן.

ההשפעה החברתית והכלכלית של התפרצויות ויראליות היא עמוקה. מעבר להשפעות הבריאותיות המיידיות, יחידים וקהילות מתמודדים עם השלכות ארוכות טווח, כמו אובדן הכנסה, מערכות בריאות המציינות ושיבושים בחינוך.

נגיפים הנישאים וקטוריים, כמו DENV ונגיף קדחת צהובה (YFV), עוררו ירידות כלכליות באזורים שנפגעו על ידי הפריע לתיירות וסחר. באופן דומה, מגיפת ה- COVID-19 חשפה פגיעויות ברשתות האספקה ​​העולמיות ותשתיות הבריאות, והדגימה את ההשלכות המרחיקות לכת של מחלות ויראליות.

בנוסף, נגיף אורופוצ'ה (OROV), ארבובירוס מתעורר, מתרחב במהירות באמריקה הלטינית, עם למעלה מ -10,000 מקרים שדווחו מאז דצמבר 2023. התפרצויותיו האחרונות מדגישות את הצורך באסטרטגיות מעקב ותגובה משופרות נגד איומים שנערכו על וקטור.

השפעה על בריאות גלובלית ואיומים מתעוררים

מגיפות ויראליות ומגיפות מטילות נטל משמעותי על מערכות וכלכלות בריאות. מגיפת COVID-19, שהביאה למעל שבעה מיליון מקרי מוות ברחבי העולם, מדגישה את ההשפעה ההרסנית של נגיפים חדשים.

באופן דומה, התחייה של DENV, המאיימת כעת על כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם, מדגישה את האתגר של שליטה במחלות הנישאות וקטוריות.

מעבר להשפעות בריאותיות מיידיות, נגיפים מתעוררים תורמים לתוצאות לטווח הארוך, כולל מחלות כרוניות וחוסר יציבות כלכלית. מספר נגיפים אונקוגניים, כולל נגיף הפפילומה האנושי (HPV), נגיף אפשטיין-באר (EBV), נגיף הפטיטיס B (HBV), נגיף הפטיטיס C (HCV) ונגיף T-Lymphotropic אנושי 1 (HTLV-1), גורמים כגורמים לימפוטרופיים אנושיים 1 (HTLV-1). סרטן כמו סרטן צוואר הרחם, סרטן הכבד ולוקמיה של תאי T מבוגרים.

שילוב מעקב גנומי, התערבויות בריאות הציבור ושיתוף פעולה עולמי הוא קריטי להפחתת האיומים הוויראליים העתידיים.

פרנק מקפרלן ברנט, חתן חתן נובל והוירולוג החלוצי, תיאר וירוסים כ: "נגיף אינו אורגניזם אינדיבידואלי במובן הרגיל של המונח, אלא משהו שכמעט יכול להיקרא זרם של דפוסים ביולוגיים."

אסטרטגיות מניעה ובקרה

אסטרטגיות יעילות למניעה נגיפית כוללות חיסון, בקרת וקטור, אמצעי בריאות הציבור ומערכות גילוי מוקדמות.

החיסון נותר אבן הפינה למניעת מחלות נגיפיות, כאשר תוכניות מוצלחות מבטלות אבעבועות שחורות ומפחיתות את העברת הפוליו -וירוס. עם זאת, פערים בכיסוי החיסון, היסוס חיסונים ואתגרים לוגיסטיים מפריעים למאמצי החיסון באזורים רבים. לדוגמה, חיסון הדנגה (Dengvaxia) מומלץ רק לאנשים שכבר נחשפו ל- DENV, מה שמגביל את השימוש הנרחב שלה.

אמצעי בקרת וקטור, כגון ביטול אתרי גידול יתושים ופריסת יתושים שהשתנו גנטית, הראו הבטחה לבלום העברת ארבוביראלית. עבור וירוסים זואונוטיים, מעקב אחר חיות הבר ושיפור נוהלי הביטחון הביולוגי בחקלאות בעלי חיים הם קריטיים.

אמצעי הגנה אישיים, כמו היגיינת ידיים, לבוש מסכות ופרקטיקות מיניות בטוחות, יכולים להפחית משמעותית את התפשטות הנגיפית.

שיתוף פעולה בינלאומי חיוני למוכנות מגיפה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) העדיף פתוגנים בסיכון גבוה, כולל מחלה X (איום מגיפה עתידי לא מזוהה), והדגיש את הצורך באסטרטגיות מחקר ותגובה פרואקטיביות. חיזוק תשתיות בריאות, שיפור יכולות האבחון והשקעה בפיתוח אנטי -ויראלי הם הכרוכים במאבק באיומים נגיפיים.

מייקל אוסטרולם, מנהל המרכז לחקר ומדיניות מחלות זיהומיות, הדגיש את חוסר היכולת לחיזוי של שפעת העופות: "באמת חשוב להבין שאף אחד – ואני לא מתכוון לאף אחד – יודע מה נגיף שפעת H5N1 לא יעשה לאוכלוסייה האנושית "

מסקנות

וירוסים אנושיים מייצגים אתגר הולך וגדל בגלל ההתפתחות המהירה שלהם, מסלולי ההולכה המגוונים והשפעת הבריאות העולמית. הממשק ההולך וגובר בין בני אדם למאגרים ויראליים, המונע על ידי שינויי אקלים, עיור ונסיעות בינלאומיות, הגביר את הסיכון למחלות זיהומיות מתעוררות.

ההתרחבות המהירה של נגיפים הנישאים וקטוריים וזונוטיים מחייבת מעקב מוגבר, אסטרטגיות מניעה ושיתוף פעולה עולמי להפחתת התפרצויות עתידיות.

התערבויות בחיסון, בקרת וקטורים והתערבויות בריאות הציבור נותרו קריטיות בהפחתת הנטל של מחלות ויראליות. עם זאת, מוטציות נגיפיות מתעוררות וזמינות חיסונים מוגבלת לנגיפים מסוימים, כגון ארבובי וירוסים וקורונאוויירוס, מהווים אתגרים מתמשכים.

מגיפת ה- COVID-19 הוכיחה את ההכרח למוכנות יזמונית, כולל מעקב גנומי ומסגרות תגובה מהירות.

"נגיף הוא חתיכת חדשות רעות עטופות בחלבון." – סר פיטר מדואר, האימונולוג הבריטי וחתך נובל.