במחקר שפורסם לאחרונה ב גבולות בתזונה, חוקרים חקרו את הקשר בין תדירות צריכת פלפל צ'ילי לבין הסיכון להשמנה.
לימוד: האם צריכת פלפל צ'ילי משפיעה על ה-BMI והסיכון להשמנה? ניתוח חתך. קרדיט תמונה: Maryia_K / Shutterstock.com
גורמי סיכון להשמנה
השגת איזון אנרגטי באמצעות תזונה בריאה ופעילות גופנית נחשבת לאסטרטגיה הטובה ביותר להילחם בהשמנה.
השמנת יתר היא מצב מטבולי כרוני המוגדר על ידי אינדקס מסת גוף (BMI) של 30 ק"ג/מ"ר2 או יותר. בשל שכיחותה העולה בעולם, השמנת יתר הפכה לדאגה מרכזית לבריאות הציבור.
על פי סקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית (NHANES), כ-35% מהגברים ו-40% מהנשים בארצות הברית מושפעים מהשמנה. השמנת יתר קשורה לסיבוכים בריאותיים שונים, לרבות מחלות לב וכלי דם, סוכרת, תסמונת מטבולית, מחלות כליות וכבד, כמו גם סוגי סרטן מסוימים.
מחקרים רבים העריכו את היתרונות הבריאותיים של תבלינים ועשבי תיבול, כולל פלפל צ'ילי. קפסאיצין, מרכיב פעיל בפלפל צ'ילי, הראה תוצאות מבטיחות בטיפול בסרטן, מחלות לב וכלי דם, כאבים כרוניים ומחלות ניווניות.
בנוגע לטיפול בהשמנת יתר, נמצא כי פלפלי צ'ילי מגבירים את ההוצאה האנרגטית, מפחיתים את התיאבון ואת צריכת האנרגיה ומשפרים את חמצון השומנים. עם זאת, מחקרים קודמים שחקרו את הקשר בין צריכת פלפל צ'ילי וסיכון להשמנה הניבו תוצאות מעורבות. יתרה מכך, רוב המחקרים הללו כללו אוכלוסיות אסייתיות בשל שיעורי הצריכה הגבוהים יחסית של פלפל צ'ילי של מדינות אלו.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, מדענים חוקרים את הקשר בין תדירות צריכת צ'ילי, BMI ושכיחות השמנת יתר באוכלוסייה הכללית בארה"ב. הנתונים התקבלו מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית לשנים 2003-2006 (NHANES), המאגד מידע דמוגרפי, בריאותי ותזונתי מקיף על פני קבוצות גיל שונות ואתניות בארה"ב
המחקר ניתח נתונים שהתקבלו מ-6,138 משתתפים. נתונים על תדירות צריכת צ'ילי נאספו משאלון תדירות מזון. בהתבסס על מידע זה, המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות: ללא צריכת צ'ילי, צריכת צ'ילי מדי פעם וקבוצות צריכת צ'ילי תכופות.
לחישוב ה-BMI נעשה שימוש בנתונים על הגובה והמשקל של המשתתפים, עם BMI של 30 ק"ג/מ"ר2 או יותר נחשב להשמנת יתר. מגוון רחב של מאפיינים סוציו-דמוגרפיים וסגנון חיים של המשתתפים נחשבו בניתוח הסופי כמשתנים משתנים.
ממצאי המחקר
בהתבסס על תשובות השאלון, 16.8%, 74% ו-9.2% מכלל אוכלוסיית המחקר חולקו לקבוצות ללא צריכת צ'ילי, צריכת צ'ילי מזדמנת וצריכה תכופה של צ'ילי, בהתאמה. לגבי גורמי סיכון של אורח חיים הקשורים להשמנה, 44.6%, 69.7%, 36.3% ו-12.5% מהמשתתפים במחקר דיווחו על הרגלי עישון נוכחיים, צריכת אלכוהול, יתר לחץ דם וסוכרת, בהתאמה.
הניתוח ההשוואתי לא זיהה הבדלים משמעותיים ב-BMI בין שלוש קבוצות צריכת הצ'ילי. עם זאת, נצפה קשר חיובי מובהק בין תדירות צריכת צ'ילי לבין שכיחות השמנת יתר.
בין משתני משנה שנבדקו, נצפו הבדלים משמעותיים בגיל, מין, מוצא אתני, רקע השכלתי, מצב משפחתי, הכנסה משפחתית, צריכת אלכוהול, רמת פעילות גופנית, נוכחות סוכרת וצריכה תזונתית בין שלוש קבוצות צריכת הצ'ילי.
הניתוח המתאים לכל משתני המשתנים העלה שלמשתתפים מקבוצת הצריכה התכופה של צ'ילי היו ערכי BMI גבוהים משמעותית בהשוואה למשתתפים אחרים בקבוצה. ליתר דיוק, אנשים שצרכו פלפל צ'ילי בתדירות הגבוהה ביותר היו קשורים לערכי BMI גבוהים בממוצע של 0.71 יחידות מאלה שלא דיווחו על צריכת צ'ילי כלשהי. הניתוח המותאם במלואו גם גילה שלמשתתפים עם צריכת הצ'ילי הגבוהה ביותר היה סיכון גבוה ב-55% לפתח השמנת יתר בהשוואה לצרכנים שאינם צרכנים.
בין גורמים סוציו-דמוגרפיים ואורח חיים שנבדקו, המגדר השפיע באופן משמעותי על משתנים סוציו-דמוגרפיים בין תדירות צריכת צ'ילי לבין BMI. עבור סיכון להשמנה, גיל ומגדר זוהו כגורמי השפעה משמעותיים, כאשר סיכון גבוה יותר להשמנה עקב צריכת צ'ילי נצפה בקרב משתתפות ובנות 60 ומעלה.
מסקנות
נמצא כי צריכה תכופה של צ'ילי מעלה משמעותית את ה-BMI והסיכון להשמנה בקרב מבוגרים בארה"ב, במיוחד נקבות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מספר מחקרים תצפיתיים רחבי היקף שנערכו בעבר במדינות אסיה. חשוב לציין, פלפל צ'ילי נצרך לעתים קרובות עם מזונות עתירי שומן וקלוריות, שהם חלק מדפוסי תזונה לא בריאים שאחראים לרוב לעלייה במשקל.
בשל עיצוב החתך הנוכחי של המחקר, המדענים לא הצליחו לבסס קשר סיבתי בין תדירות צריכת צ'ילי וסיכון להשמנה. יתרה מכך, נתוני הסקר לא כללו סוגי פלפל צ'ילי, חריפות וכמויות צריכה; לכן, לא ניתן היה לטפל בקשר של גורמים אלה עם BMI והשמנה.
בסך הכל, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהגבלת צריכת פלפל צ'ילי עשויה להפחית את הסיכון לעלייה במשקל ולהשמנה.
