דיקור סיני מועיל בהפחתת השכיחות של שבץ איסכמי

במחקר שפורסם לאחרונה ב BMJ פתוח, קבוצת חוקרים העריכה את היעילות של דיקור סיני בהפחתת הסיכון לשבץ מוחי איסכמי בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA).

לימוד: השפעת דיקור על שבץ איסכמי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית: מחקר תואם ציון נטייה ארצי. קרדיט תמונה: Andrey_Popov/Shutterstock.com

רקע כללי

RA הוא מצב נפוץ המאופיין בדלקת חמורה במפרקים ובסיבוכים כמו שחיקת עצם ומחלות לב וכלי דם, בעיקר הגדלת הסיכון לשבץ מוחי. ברחבי העולם, RA משפיעה על 460 לכל 100,000 אנשים, עם סיכון לשבץ דומה שנצפה באוכלוסיות אסיה וקוקזיות.

הטיפולים המסורתיים כוללים תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), סטרואידים ותרופות אנטי-ראומטיות קונבנציונליות (DMARDs), אשר יכולות להפחית את הסיכון לשבץ מוחי אך עלולות לגרום לתופעות לוואי כמו טרומבוציטופניה.

דיקור סיני, בשימוש נרחב במדינות שונות לטיפול ב-RA וטיפול בכאב, מציע אלטרנטיבה פוטנציאלית על ידי הפחתת הסיכון לדלקת ושבץ, המשקף את החשיבות של בחינת התערבויות לא מסורתיות לטיפול ב-RA.

מחקר נוסף נחוץ כדי לקבוע את הקשר הסיבתי בין דיקור סיני לבין סיכון מופחת לשבץ איסכמי בחולי דלקת מפרקים שגרונית.

לגבי המחקר

המחקר הנוכחי השתמש בגישה מקיפה על ידי ניתוח נתונים ממסד הנתונים של ביטוח הבריאות הלאומי (NHIRD) של טייוואן, תוך התמקדות בתת-קבוצה ספציפית, מאגר הנתונים של חולי דלקת קטסטרופליות (RCIPD), כדי להבטיח בדיקה רחבה ומפורטת של חולי RA. ' תוצאות בריאות. מזהים אישיים הוסרו כדי לשמור על סודיות.

ועדת האתיקה אישרה את המחקר, תוך שימת דגש על עמידתו בסטנדרטים האתיים.

על ידי שימוש בעיצוב מחקר עוקבה תואם נטייה של 1:1, החוקרים שאפו למזער הטיות ומבלבלות בהשוואת ההשפעות של טיפול בדיקור סיני על חולי RA שאובחנו לאחרונה לעומת אלו שלא קיבלו טיפול כזה.

קריטריוני הבחירה הוגדרו בקפידה כך שיכללו רק חולי RA זכאים, עם החרגות עבור אלה מתחת לגיל 18, חסרי נתונים מלאים, חווים הפרעות בביטוח או בעלי אבחנה מוקדמת של שבץ איסכמי.

מתודולוגיה קפדנית זו אפשרה השוואה מאוזנת בין קבוצות דיקור ללא דיקור, תוך שימוש במשתנים דמוגרפיים ורפואיים כדי להבטיח השוואה.

הניתוח כלל הערכה יסודית של מחלות נלוות וטיפולים, תוך שימוש בטכניקות סטטיסטיות מתקדמות להערכת ההשפעה של דיקור סיני על הסיכון לשבץ איסכמי בקרב חולי RA, תוך הוכחת מחויבות לחקירה מדעית חזקה ומדויקת.

תוצאות המחקר

במחקר, החוקרים השתמשו בתהליך יסודי של התאמת ציון נטייה של 1:1 כדי להשוות את התוצאות של חולי RA שקיבלו דיקור עם אלו שלא.

הקריטריונים התואמים היו נרחבים, כולל מין, גיל, כל המחלות הנלוות, תרופות כגון סטרואידים דרך הפה, NSAIDs, סטטינים, כל ה-DMARDs, שנת אבחון RA ושנת אינדקס.

גישה קפדנית זו הביאה לגיוס של מספר שווה של מטופלים, 11,613 בכל קבוצה, לקבוצות הדיקור וללא דיקור.

בחינה מדוקדקת של מאפייני הבסיס, לרבות התפלגות מין, גיל, מחלות נלוות ומרשמים, גילתה קווי דמיון מרשימים בין שתי העוקות. רוב המשתתפים בשתי הקבוצות היו נשים ובני גיל העמידה, בגילאי 40 עד 59 שנים.

יתר לחץ דם הופיע כתחלואה הנלווית השכיחה ביותר, והשפיע על למעלה מ-38% מהחולים, בעוד שמצבים משמעותיים אחרים כגון יתר שומנים בדם, אי ספיקת לב, סוכרת, חרדה ודיכאון צוינו גם הם.

המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בהתרחשות אלכוהוליזם, תלות בטבק או השמנת יתר בין הקבוצות. NSAIDs היו המרשם השולט, כאשר 76% מהחולים נטלו תרופות אלו.

לגבי מאפייני הטיפול, 87% מהמטופלים קיבלו דיקור ידני, 3% עברו אלקטרואקפונקטורה, ו-10% הנותרים קיבלו שילוב של שתי הטכניקות. בממוצע חלפו כ-1065 ימים מאבחנה של RA ועד תחילת הטיפול הראשון בדיקור סיני, עם ממוצע של 9.83 ביקורים למטופל.

במהלך תקופת המעקב, המחקר ראה כי 946 חולים פיתחו שבץ איסכמי. שיעור ההיארעות של מצב זה עלה עם הגיל, מה שמעיד על סיכון גבוה יותר לחולים מבוגרים.

המחקר התאים את יחסי הסיכון של תת-חלוקה (SHRs) עבור קבוצות גיל שונות ומצבים נלווים, וחשף סיכונים מוגברים הקשורים לסוכרת, יתר לחץ דם ואי ספיקת לב.

עם זאת, ממצא משמעותי של המחקר היה השכיחות המצטברת הנמוכה יותר של שבץ איסכמי בקבוצת הדיקור בהשוואה לקבוצת ללא דיקור, והדגיש את ההשפעה המגנה הפוטנציאלית של דיקור נגד שבץ איסכמי בחולי RA.

הניתוח הראה עוד כי גברים ונשים כאחד הרוויחו מדיקור במונחים של מניעת שבץ מוחי, כאשר SHRs מותאמים מצביעים על סיכונים מופחתים בקבוצות גיל שונות ובין אלו עם מחלות נלוות שונות.

יש לציין כי ההשפעה החיובית של דיקור סיני על הסיכון לשבץ הייתה ברורה ללא קשר לשימוש מקביל בסטרואידים, סטטינים או DMARDs.

כדי להבטיח את מהימנות הממצאים הללו, החוקרים ערכו גם ניתוח לא תואם, שתמך בתוצאות הראשוניות שהושגו באמצעות התאמת ציוני נטייה.

המחקר הסתיים באישור שדיקור סיני יכול להפחית באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מוחי איסכמי בקרב חולי RA, מה שמציע תובנות חשובות לגבי היתרונות הפוטנציאליים של שילוב דיקור בטיפול ב-RA.