• סעודה מפסקת – בניגוד לכל שנה, שבה נוהגים בסעודה המפסקת של תשעה באב מנהגי אבלות (תבשיל אחד, לא מזמנים וכו’), הסעודה המפסקת בשבת, שהיא גם סעודה שלישית, היא סעודה רגילה לחלוטין. אפשר לאכול בשר, לשתות יין, לאכול כמה תבשילים שרוצים, וכדומה.

את האוכל והשתיה צריך להפסיק עד השקיעה (השנה – 19:27), כי אז נכנסים כבר לספק שבת ספק מוצאי שבת.

• רחיצה וסיכה, אסורים גם אחרי השקיעה (אבל מי שיוצא מן השירותים, שוטף את ידיו כרגיל, עד מוצאי שבת).

• ממשיכים להיות לבושים בבגדי שבת, ובנעלי עור, עד מוצאי שבת.

• במוצאי שבת, אומרים – “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, חולצים את נעלי העור, ומחליפים את בגדי השבת לבגדי חול לא מכובסים. את תפילת ערבית דוחים, כדי שיהיה זמן להגיע לבית הכנסת. אין עושים הבדלה במוצאי שבת, אלא אומרים “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, ובתפילה אומרים “אתה חוננתנו”. מברכים על הנר “בורא מאורי האש”. אפשר לברך בבית, ונוהגים לברך בבית הכנסת אחרי ערבית. חולה שחייב לאכול בתשעה באב, צריך לעשות הבדלה. עדיף לעשות על משקה חריף שאינו יין, ואם יש רק יין, עושים על היין (אם יש קטן, הוא שותה את היין, ואם לא, המבדיל ישתה). במוצאי תשעה באב, אחרי סיום הצום (השנה 19:46), מבדילים על יין, בלי בשמים ובלי נר.

• בגלל שמוצאי הצום השנה הוא כבר יא’ באב (ולא י’ באב כרגיל), לא צריך להמשיך את דיני האבלות, ומותר מייד בסוף הצום להסתפר, לכבס ולהתרחץ כרגיל. לגבי אכילת בשר ושתיית יין בערב, יש מחלוקת, אבל בבוקר שאחריו ודאי שמותר (אין צורך לחכות לחצות היום). שנזכה לבניין הבית, ושכל ההלכות האלו, יהיו להלכה ולא למעשה.