נשים שחוו דימום קשה לאחר לידת פנים עם סיכונים מוגברים לבריאות הקרדיווסקולרית שלהן שיכולות להימשך עד 15 שנה – ניתוח חדש של נתונים של למעלה מ- 9.7 מיליון נשים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואסיה.
הממצאים, העוקבים אחר סקירה של נתוני המחקר שחלקם מתוארכים לשנת 1986, מראים כי לנשים שחוות דימום לאחר לידה (PPH) יש סיכון מוגבר לשני מצבים קרדיווסקולריים – כמו אי ספיקת לב, שבץ מוחי ומחלות לב איסכמיות – ואירועים תרומבו -בוליים, כמו קרישי דם.
פורסם היום ב כתב העת לרפואה של אימהות-פטל ורפואה בילודיםהתוצאות שנבדקו על ידי עמיתים חושפות כי התנאים הקרדיווסקולריים הללו הם בעלי סיכוי גבוה פי 1.76, ואילו אירועים טרומבו-בולניים הם בעלי סיכוי גבוה פי 2.10.
בעוד שהסיכון המוגבר הזה חריף במיוחד בשנה הראשונה לאחר הלידה, הוא יכול להימשך עד 15 שנה, במיוחד בקרב נשים עם סיבוכים המובילים ללחץ דם גבוה במהלך ההיריון, כמו רעלת הריון.
"PPH נתפס זה מכבר כמצב חירום שמסתיים ברגע שהדימום ייפסק. אבל הממצאים שלנו מראים כי יתכן שיש לה השפעות מתמשכות על בריאות הלב של האישה, אפילו שנים לאחר הלידה. אנו חושבים שזה באמת קורא לתצוגה רחבה יותר של טיפול אימהי, כזה שלא מפסיק למסירה, אך ממשיך לחודשים והשנים שעוקבים אחריו", אומר הסופר המוביל דראגלה פסקה, מהמחלקות, המחלקה, המחלקה, Goynetice, gogynety, gogynety, godyty, godyty, gogynety, gogynety, gedicato, godyty, godyty, godyty, godyty, gegynic, atyn, atyn, atyn, atyn, at the gety, an getyn, atyn, anynication, אוניברסיטת Airlangga, באינדונזיה.
"אם קובעי המדיניות לוקחים זאת בחשבון, זה עלול להוביל לשינויים משמעותיים. לדוגמא, נשים שחוות דימום קשה יכולות להיות מוצעות לבדיקות קרדיווסקולריות שגרתיות כחלק מהטיפול שלהם לאחר הלידה.
"אלה אינן התערבויות יקרות, אך הן יכולות לעשות את ההבדל האמיתי בגילוי מוקדם ומניעה של מחלות בהמשך.
"בתמונה הגדולה יותר, אנו מקווים כי מחקר זה עוזר להעביר את המיקוד לבריאות האם לטווח הארוך. מכיוון שכאשר אנו משקיעים ברווחתם של אמהות מעבר ללידה, אנו משקיעים גם במשפחות חזקות יותר ובקהילות בריאות יותר."
בכל שנה חווים כ -14 מיליון נשים PPH – והיא מהווה למעלה מ 20% מכל מקרי המוות האימהיים ברחבי העולם.
מעבר לסיכון המיידי, עדויות מתעוררות מצביעות על כך ש- PPH עשויות להיות בעלות השלכות ארוכות טווח על בריאות הנשים, בפרט, מערכת הלב וכלי הדם.
מובן כי אובדן דם חמור במסירה משבש את היציבות ההמודינמית (יכולתה של מערכת הלב וכלי הדם לשמור על זרימת דם יציבה ולהעביר חמצן נאות לרקמות) ועלולה לעורר השפעות מערכתיות.
הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה כללו עשרה מחקרים שפורסמו עד 2024, המבוססים על נתוני מחקר שנאספו במשך תקופה שנמשכה בין השנים 1986 עד 2018. הם כללו אוכלוסיות מחקר גיאוגרפיות מגוונות בדרום קוריאה, בריטניה, שבדיה, קנדה, צרפת וארצות הברית, עם תקופות מעקב שנעו בין שלוש ל -31 שנה. החוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות כדי להסביר את ההבדלים בתכנון המחקר ובאוכלוסיות.
בין הממצאים, ניתוחי נתונים חשפו את חומרת ה- PPH, במיוחד אצל נשים הזקוקות לעירוי דם, נקשרה לסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר.
המחברים מסיקים כי הנחיות לניהול PPH קשה צריכות לשקול את הסיכון לסיבוכים בריאותיים לב וכלי דם ארוכי טווח.
"הקשר בין דימום לאחר לידתו וסיכון לבריאות הלב וכלי הדם הוא מורכב ורב-פקטורלי", מוסיף מחבר המשותף Fiqih Faizara Ustadi, שממוקם גם באוניברסיטת איירנגגה.
"כעת יש צורך במחקר נוסף בכדי להבין טוב יותר את המנגנונים ולפתח אסטרטגיות למניעה וטיפול בסיבוכים שעלולים להיות מסכני חיים, שעלולים להתרחש מספר שנים לאחר הלידה."
בעוד שחוזק מפתח של ניתוח מקיף זה הוא היקפו הבינלאומי, הסתמכותה על נתונים ברובם ממדינות בעלות הכנסה גבוהה מגבילה את תחולתה הרחבה יותר למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
"מחקר זה מדגיש את החשיבות של התייחסות לתוצאות ארוכות הטווח של PPH על בריאות הנשים ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בהן הנטל של PPH הוא הגדול ביותר והגישה לטיפול לאחר הלידה עשויה להיות מוגבלת", מוסיפים המחברים.
מגבלה של העיתון היא שניתוח תת-קבוצתי רשמי המבוסס על אזור גיאוגרפי (למשל, בעלי הכנסה גבוהה לעומת מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית) לא בוצע בסקירה זו. הסיבה לכך הייתה שהמחקרים הכלולים לא דיווחו בעקביות על תוצאות מרובדות על ידי הכנסה במדינה או בהקשר הבריאותי.
עם זאת, המחברים מכירים בכך שהפערים בגישה לבריאות, איכות הטיפול המיילדי החירום וזמינות של מעקב קרדיווסקולרי לאחר הלידה עשויים להשפיע על התוצאות לטווח הארוך ויכולים להסביר בחלקם את ההטרוגניות בין המחקרים.
