Search
חשיפת המנגנונים הסלולריים של איחוד אנגרם ועידון הזיכרון

דו-לשוניות קשורה לחוסן מוחי גדול יותר אצל מבוגרים

לדו-לשוניות ידוע זה מכבר כבעלת יתרונות קוגניטיביים עבור מבוגרים. מחקרים מראים שזה עוזר לדחות את הופעת מחלת האלצהיימר עד חמש שנים בהשוואה למבוגרים חד לשוניים. זהו אחד מכמה גורמי אורח חיים שעשויים לתרום לחוסן המוח ככל שאנו מתבגרים.

במחקר חדש שפורסם בכתב העת דו לשוניות: שפה וקוגניציהחוקרי קונקורדיה משתמשים בשיטות הדמיה עצבית כדי לבחון את גמישות המוח באזורים במוח הקשורים לשפה ולהזדקנות.

הם מצאו שההיפוקמפוס אצל דו-לשוניים עם מחלת אלצהיימר היה גדול יותר באופן ניכר מאלה שהיו חד-לשוניים כשהם מתאימים לגיל, השכלה, תפקוד קוגניטיבי וזיכרון.

"היה חומר מוחי גדול יותר בהיפוקמפוס, שהוא האזור העיקרי במוח ללמידה וזיכרון ומושפע מאוד מאלצהיימר", אומרת המחברת הראשית של המחקר, המועמדת לדוקטורט קריסטינה קולטר. היא כתבה את המחקר יחד עם נטלי פיליפס, פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה ועם הקתדרה למחקר של אוניברסיטת קונקורדיה (שלב 1) בבריאות חושית-קוגניטיבית בהזדקנות ודמנציה.

החוקרים השוו מאפיינים מוחיים של מבוגרים חד-לשוניים ודו-לשוניים שהיו תקינים מבחינה קוגניטיבית, שהיו במצבי סיכון של ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית או ליקוי קוגניטיבי קל, או שאובחנו עם אלצהיימר.

הם מצאו שבעוד שיש עדויות לניוון ההיפוקמפוס בין אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל ואלצהיימר שהיו חד לשוניים, לא היה שינוי בנפח ההיפוקמפוס אצל דו-לשוניים על פני רצף התפתחות אלצהיימר.

"נפח המוח באזור הקשור לאלצהיימר היה זהה בקרב המבוגרים הבריאים, שני מצבי הסיכון וקבוצת מחלת האלצהיימר במשתתפים הדו-לשוניים", אומר קולטר. "זה מצביע על כך שקיימת צורה כלשהי של תחזוקה מוחית הקשורה לדו-לשוניות."

חוסן מקומי

תחזוקת המוח, הרזרבה המוחית והעתודה הקוגניטיבית הם שלושת המרכיבים של חוסן המוח, מושג המתייחס ליכולת המוח להתמודד עם שינויים הקשורים להזדקנות.

תחזוקת המוח היא היכולת המתמשכת לשמור על צורתו ותפקודו ככל שהוא מזדקן. גירוי מנטלי, כגון דו-לשוניות, יחד עם תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה, שינה טובה ובריאות חושית טובה מסייעים להגן על המוח מפני הידרדרות.

רזרבה מוחית חלה על גודל ומבנה המוח. מוחות עם רזרבה גדולה יותר יכולים לשמור על תפקודים נורמליים בגלל הנפח הנוסף או הקיבולת הנוספת של חומר מוחי גם כאשר חווים נזק או ניוון בגלל הזדקנות, כולל על ידי מחלות פתולוגיות כמו מחלת אלצהיימר.

רזרבה קוגניטיבית מתייחסת לדרך שבה המוח יכול להשתמש בדרכים חלופיות כדי לשמור על תפקוד גם כאשר הוא ניזוק או חווה הצטמקות הקשורה להזדקנות. מוחות עם רזרבה קוגניטיבית גדולה יותר יכולים להשתמש בחלקים אחרים של המוח מאלה הקשורים בדרך כלל לתפקוד מסוים, כגון שפה או זיכרון, הודות לגמישות קוגניטיבית שצוברת לכל החיים.

קולטר מציין שהם לא מצאו כל רזרבה מוחית הקשורה לדו-לשוניות באזורים הקשורים לשפה במוח או רזרבה קוגניטיבית באזורים הקשורים לאלצהיימר במוח.

דיבור ביותר משפה אחת היא אחת מכמה דרכים להיות מעורבות קוגניטיבית וחברתית, מה שמקדם את בריאות המוח. "מחקר זה היה ייחודי בכך שהוא הצליח לבחון את ההשפעה הפוטנציאלית של היותו דו-לשוני על מבנה המוח על פני רצף הסיכון לדמנציה, החל מאנשים שהיו נורמליים מבחינה קוגניטיבית, לאלה שנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אלצהיימר, ועד אלה שבאמת חולים במחלה".

נטלי פיליפס, פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה ובקתדרה למחקר של אוניברסיטת קונקורדיה (שלב 1) בבריאות חושית-קוגניטיבית בהזדקנות ודמנציה

עבודה עתידית של חוקרי קונקורדיה אלה תתעמק אם להיות רב לשוני יש השפעה חיובית דומה על רשתות המוח.

החוקרים השתמשו בנתונים מהמחקר המקיף של ניוון עצבי ודמנציה (COMPASS-ND) ומהקונסורציום לזיהוי מוקדם של מחלת אלצהיימר-קוויבק (CIMA-Q) למחקר זה.

דילוג לתוכן