Search
המחקר חושף מנגנונים מולקולריים חדשים הקשורים לירידה הקוגניטיבית של אלצהיימר

דו"ח הסטטוס העולמי החדש של מי מדגיש את הנטל ההולך וגובר של הפרעות נוירולוגיות

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהיר כיום כי פחות משלוש מדינות ברחבי העולם יש מדיניות לאומית לטפל בנטל ההולך וגובר של הפרעות נוירולוגיות, האחראיות ליותר מ -11 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בכל שנה. מי חדש דוח סטטוס גלובלי על נוירולוגיה שוחרר היום מראה כי מצבים נוירולוגיים משפיעים כעת על יותר מ- 40% מהאוכלוסייה העולמית – למעלה משלושה מיליארד אנשים.

עשרת התנאים הנוירולוגיים המובילים התורמים למוות ולמוגבלות החל משנת 2021 היו שבץ מוחי, אנצפלופתיה בילודים, מיגרנה, מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות, נוירופתיה סוכרתית, דלקת קרום המוח, אפיזילפסיה אידיופטית, סיבוכים נוירולוגיים המקושרים ללידה של אוטיזם, ספקטרום עצבני, ומערכת עצבים.

למדינות בעלות הכנסה נמוכה יש יותר מ 80 פעמים פחות נוירולוגים בהשוואה למדינות בעלות הכנסה גבוהה למרות הנטל הגבוה של מחלות אלה. מדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית חסרות תוכניות לאומיות, תקציבים וכוח עבודה. הקורא לפעולה גלובלית דחופה, מבוססת ראיות ותיאום לתעדוף בריאות המוח ולהרחיב טיפול נוירולוגי.

עם יותר מ -1 מכל 3 אנשים בעולם החיים עם מצבים המשפיעים על מוחם עלינו לעשות כל שביכולנו כדי לשפר את הטיפול הבריאותי שהם צריכים. ניתן למנוע או לטפל ביעילות רבים מהמצבים הנוירולוגיים הללו, ובכל זאת השירותים נשארים מחוץ להישג ידם לרוב – במיוחד באזורים כפריים ומוגשנים – שבהם אנשים לעיתים קרובות מתמודדים עם סטיגמה, הרחקה חברתית וקשיים כלכליים. עלינו לעבוד יחד כדי להבטיח שנשים את המטופלים ואת משפחותיהם בראש ובראשונה וכי בריאות המוח מתעדפת ומושקעת כראוי. "

ד"ר ג'רמי פארר, העוזר המנכ"ל, המחלקה לקידום בריאות, מניעת מחלות ובקרה

ממצאי מפתח מהדוח

הדו"ח הראשון מסוגו מדגיש כי רק 53% מהמדינות החברות של ארגון הבריאות העולמי (102 מדינות מתוך 194) תרמו לדו"ח זה-אינדיקטור לתשומת לב מוגבלת שניתנה לנוירולוגיה. רק 32% מהמדינות החברות (63 מדינות) יש מדיניות לאומית העוסקת בהפרעות נוירולוגיות, ורק 18% (34 מדינות) מדווחים על מימון ייעודי לטיפול בהן.

ללא מסגרות מדיניות חזקות, מערכות הבריאות נותרות מקוטעות, תחת משאבים ולא מצוידות כדי לענות על צרכיהם של חולים ומשפחות. בעוד שמסעות קמפיינים לגיוס מודעות ציבורית ומאמצי הסנגור מתקדמים, עדיין יש מקום משמעותי לחזק אותם-הפחתת הסטיגמה, האצת הרפורמה והבטחת מיליונים לקבל את הטיפול וההכרה המגיעה להם.

שירותים חיוניים הם מחוץ להישג ידם עבור רוב האנשים. רק 25% מהמדינות החברות (49 מדינות) כוללות הפרעות נוירולוגיות בחבילות ההטבה לכיסוי הבריאות האוניברסאלי שלהן. שירותים קריטיים כמו יחידות שבץ מוחי, נוירולוגיה לילדים, שיקום וטיפול פליאטיבי חסרים לעתים קרובות או מרוכזים באזורים עירוניים, ומותירים אוכלוסיות כפריות ומוגבלות ללא גישה לטיפול מציל חיים וטיפול מקיים חיים.

הדו"ח חושף חוסר קשה באנשי מקצוע מוסמכים לבריאות, כאשר מדינות בעלות הכנסה נמוכה עומדות בפני 82 פי פחות נוירולוגים לכל 100,000 איש בהשוואה למדינות בעלות הכנסה גבוהה. פירושו של מחסור זה פירושו כי עבור מטופלים רבים, אבחון, טיפול וטיפול מתמשך בזמן הם פשוט מחוץ להישג יד.

מצבים נוירולוגיים לרוב דורשים טיפול לכל החיים. עם זאת, רק 46 מדינות חברות מציעות שירותי מטפלים ורק 44 מדינות חברות קיימות הגנות משפטיות למטפלים. כתוצאה מכך, מטפלים לא פורמליים – לרוב נשים – נותרים ללא הכרה או תמיכה, מחזקים אי -שוויון חברתי ומציבים עומס כלכלי משמעותי על משפחות.

מערכות מידע בריאותיות חלשות ומימון כרוני של מחקרים-במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית-מגבילים קבלת החלטות מבוססות ראיות ומונעים תכנון מדיניות יעילה בהפרעות נוירולוגיות.

מפת דרכים לפעולה

בתגובה לאתגרים ההולכים וגדלים לבריאות הציבור, מדינות החברות אימצו את תוכנית פעולה גלובלית בין -סקטורית בנושא אפילפסיה והפרעות נוירולוגיות אחרות בשנת 2022 כדי להפחית את הנטל וההשפעה של מצבים נוירולוגיים.

תוכנית הפעולה מספקת למדינות מפת דרכים לחיזוק עדיפות המדיניות, להבטיח טיפול בזמן ויעיל הכולל קידום בריאות ומניעת מחלות, לשפר מערכות נתונים ולהעסיק אנשים עם ניסיון חי בעיצוב מדיניות ושירותים כלולים יותר.

ללא פעולה, הנטל של הפרעות נוירולוגיות ימשיך לעלות, ומעמיק את אי השוויון הבריאותי העולמי. מי קורא לממשלות:

  • להפוך את ההפרעות הנוירולוגיות לעדיפות מדיניות באמצעות מנהיגות נועזת והשקעה מתמשכת;
  • הרחב את הגישה לטיפול נוירולוגי באמצעות כיסוי בריאות אוניברסלי וחיזוק מערכות בריאות;
  • לקדם את בריאות המוח לאורך מסלול החיים באמצעות פעולה מתואמת בין -סקטורלית הממוקדת לסיכון מפתח וגורמי מגן; וכן
  • חיזוק מערכות נתונים ומעקב אחר קבלת החלטות ואחריות המודעות על ידי ראיות.
דילוג לתוכן