דבר תורה פרשת קדושים  – “לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא”. (ויקרא י”ט, י”ז)

כיצד ניתן לצוות על אהבה? על “לא לשנוא”- על רגשות ? ולמה?


דבר תורה פרשת קדושים דבר תורה פרשת קדושים  –

 

“לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא”. (ויקרא י”ט, י”ז) ומיד בפסוק שבא אחריו: “לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה’ “. (י”ח)

 

נשאלת השאלה על הפסוק הראשון: מדוע התיקון לשנאה כאן היא דווקא התוכחה? וכי לא היה מתאים יותר לכתוב: “לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה’“. התיקון לשנאה  הלא היא האהבה!

—–

נשאלת שאלה גם על הפסוק השני: מדוע התיקון לנקמה היא האהבה? ישנם עוד כמה שלבי ביניים בדרך.. וכך היה הגיוני לכתוב: ““לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא”. התיקון לשאיפת הנקם, הוא שחרור הכעס באמצעות גילוי הלב והתוכחה על העוול שנעשה!

ובקיצור, נראה כי התיקונים לחטאים הוחלפו ביניהם: הרצף ההגיוני יותר ל “לא תשנא” הוא “ואהבת” –  היות ושניהם מתייחסים לעניין כללי. ואילו התיקון ל “לא תיקום ולא תיטור” הוא “הוכח תוכיח” –                    היות ושניהם מתייחסים למקרה המיוחד שהוא הסיבה לטינה ולסכסוך!

 ובכן, אנסה להציג על דרך הדרש, אפשרות אחרת לקריאת הפסוקים:

ראשית נאחד את שני הפסוקים ליחידה אחת המעבירה מסר אחד, ולא כשני פסוקים בעלי רעיונות נפרדים.  המסר העיקרי הוא: מהי נוסחה המובילה משנאה לאהבה?

קודם האזהרה הכללית מהחטא- “לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ..”.

וכיצד תעשה זאת בפועל ההלכה למעשה? “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא”. וגם אם לא כל כך מצליח לך..  “לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ“.

כך תגיע אל התוצאה המבוקשת- “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה’ “.

השלבים משנאה לאהבה – מריחוק לקירבה:

חטא השנאה – נובע מריחוק וניכור שעלולים להוביל להתנשאות וזלזול.

התוכחה – היא צעד חשוב ל’נוכחות’ בעולמו של האחר. (אדגיש ש’תוכחה’ ו’נוכחות’ נובעים מאותו השורש י.כ.ח).  אולם, ברור שהנקמה והנטירה – מהווים מחסום משמעותי ביותר לדרך התוכחה, או שהם עלולים לקבל צידוק בזמן שהיא אינה פועלת. אולם אם תשכיל ותתגבר עליהן, תגיע ל: ואהבת לרעך – לחיבור אמיתי ביניכם, עד שתרגיש כי הוא כמוך – שווה לך. ואז, עולמכם יתמזג זה בזה, כאילו הייתם אדם אחד.