דבר תורה פרשת חיי שרה – אליעזר מגבש קריטריונים  לאיתור האישה הפוטנציאלית ליצחק. “ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני”. ד”ר פנינה נויבירט מנסה לברר מה המשמעות של הביטוי “ובה אדע”.


דבר תורה פרשת חיי שרה –

בפרשתנו משתדכת רבקה ליצחק. אליעזר מגבש קריטריונים  לאיתור האישה הפוטנציאלית, הוא מחפש אשה שתשקה אותו  מים לבקשתו ואף תציע להשקות את גמליו. חזʺל מקשים על התנהלות אליעזר (תענית ד.):

ʺשלושה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבו כהוגן ולאחד השיבו  שלא כהוגן, ואלו הן אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח  הגלעדי. אליעזר עבד אברהם, דכתיב והיה הנערה אשר אומר אליה וגוʹ, יכול אפילו חיגרת אפילו סומא, זימן לו הקבʺה רבקה … יפתח הגלעדי, דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי  החוצה והעליתיהו עולה, יכול אפילו דבר טמא, זימן לו הקבʺה בתוʺ.

חזʺל מקבילים בין אליעזר לבין יפתח. בקשתו של אליעזר  נענתה כהוגן.

לעומת זאת, בקשתו של יפתח נענתה שלא כהוגן, והסתיימה בהקרבת בתו. במה שונה שאלתו של אליעזר  משאלתו של יפתח? מדוע, בכל זאת, נענתה שאלתו כהוגן?

נדרו של יפתח שרירותי לחלוטין. על מנת לנצח את בני עמון  הוא מהמר:

ʺוְהָיָה הַּיֹוצֵא אֲׁשֶר יֵצֵא מִּדַלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי ּבְׁשּובִי  בְׁשָלֹום מִּבְנֵי עַּמֹון וְהָיָה לַהʹ וְהַעֲלִיתִהּו עֹולָהʺ. כל יצור שיוצא
לקראתו עשוי להיות מוקרב. התנהלותו של אליעזר שונה, הוא  מחפש נערה בעלת מידות טובות: ʺוְאָמְרָה ׁשְתֵה וְגַם ּגְמַּלֶיָך  אַׁשְקֶה אֹתָּה הֹכַחְּתָ לְעַבְּדְָך לְיִצְחָק ּובָּה אֵדַע ּכִי עָׂשִיתָ חֶסֶד עִם  אֲדֹנִיʺ.

לכאורה ניתן היה להסתפק ולומר, כי אם הנערה תיאות להשקות  את אליעזר וגמליו – הרי שזהו סימן לכך שʺאֹתָּה הֹכַחְּתָ לְעַבְּדְָך לְיִצְחָקʺ. ברם אליעזר מוסיף את המילים: ʺּובָּה אֵדַע ּכִי עָׂשִיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִיʺ. צמד המילים ʺּובָּה אֵדַעʺ אינו ברור.

האם לא ראוי היה לומר ʺובזאת אדעʺ – קרי – בשל נכונות  הנערה להשקות אותי ואת גמלי אדע כי עשית חסד עם אברהם אדוני? מיהי אותה ישות – ʺובהʺ – בזכותה ידע אליעזר כי הʹ  עשה חסד עם אברהם? מה משמעות התוספת שמוסיף אליעזר?

רבים מהפרשנים סבורים, כי המילה ʺובהʺ מוסבת על רבקה.  אליעזר אינו מסתפק רק בנכונות הנערה להשקות, כי אם מבקש  לעמוד על טיב הנערה, כפי שמבאר האברבנאל (שם, יʺב-כʺז):

ʺולפי שעדיין לא היה יודע מאיזו משפחה תהיה, ואם היא  צנועה וכשירה או אשת מדנים או זונה.

לכן אמר עוד: ʺובה אדע  כי עשית חסד עם אדוניʺ. רוצה לומר, אחרי שאעשה הבחינה  הזאת אדבר עמה, ובה אדע כי עשית חסד עם אדוניʺ.

בדומה מסביר הנציʺב מוולאזʹין )העמק דבר שם, יʺד(: ʺאלא  בקשה אחרת שאם יש פה האשה אשר הוכיח ותאמר כך עדיין  הוא צריך לחסד להשיגה בנקל וזהו הבקשה השניה. ובה  בבתולה זו אדע כי עשית וגוʹ.

במה שתגיע לו מיד שלא בכליון  עיניםʺ. אליעזר מתפלל כי הנערה תבחר להשתדך עם יצחק.

ברם, רבינו בחיי מציע פירוש שונה. לפיו המילה ʺובהʺ מוסבת  על מידת החסד. אליעזר פותח את תפילתו להʹ בחסד )יʺב(:
ʺהַקְרֵה נָא לְפָנַי הַּיֹום וַעֲׂשֵה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָםʺ וחותם  את תפילתו בחסד )יʺד(: ʺּובָּה אֵדַע ּכִי עָׂשִיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִיʺ.

אליעזר מתחנן לחסדי שמים, נאחז במידת החסד של אדונו,  אברהם, כתנאי להצלחת המשימה, ובלשונו )שם, יʺב(: ʺפתח  העבד בתפילתו בחסד וחתם אותה בחסד, שאמר ובה אדע כי  עשית חסד עם אדוני, ואין ספק כי כיון שנתגדל בבית אברהם  היה חכם גדול בתורה ובחכמה, וידע כי זו מדתו של אברהם,  ועל כן התפלל בהʺ.

רבי לוי יצחק מברדיצʹב מוסיף ומבאר, כי מידת החסד של  אברהם היא אשר הכווינה את אליעזר באיתור הנערה. רק  גומלת חסדים ראויה לידבק בבית אברהם איש החסד (קדושת הלוי לפרשת חיי שרה):

ʺוהנה אברהם כל מצותיו בחסד  והיה מעורר חסד על כל העולם שכולם רצו לעשות חסד.  והנה באמת רבקה אף על פי שהיתה קטנה עשתה חסד כאן, כי  אברהם הוא היה מעורר חסד על כל הברואים.

וזהו ובה אדע  כי עשית חסד, ומי הוא הגורם זה החסד, עם אדוני, מה שאדוני  עושה חסד הוא המעורר זה החסדʺ.

פרשה זו הינה מסר לדורות.

גם כאשר אנו מרגישים שבכוחנו  לעשות הכל, גם כשאנו מאמינים כי שכלנו הישר יכווין אותנו  בדרך הנכונה בחיינו, אל לנו לשכוח את שיעורו של אליעזר –  ʺובה אדעʺ, בסופו של יום הצלחתנו כולה תלויה בה, במידת  החסד, בחסדי שמים המושפעים עלינו מלמעלה.