לאחי ורעי בני ובנות “לכו נרננה” שלום וברכה.

הידיעה העצובה שקיבלנו אתמול ביחד עם עם ישראל כולו, מעלה תחושות קשות ושאלות רבות. אינני רוצה להתעסק בתשובות קלות לשאלות קשות. בחרתי רק לצצט איגרת שנכתבה על ידי הרב יעקב משה חרל”פ (תלמידו הגדול של הרב קוק) בדיוק שלשום (ל’ סיוון א’ דראש חודש תמוז) לפני 76 שנים.

האיגרת נכתבה לבנו ומשפחתו, בעקבות העליה לגרדום של הרוג המלכות הראשון – שלמה בן יוסף, לוחם האצ”ל, שנתלה על ידי הבריטים. כאז כן היום עם ישראל ניסה לקרוע שערי שמים בתפילות, כאז כן היום הסוף היה קשה. כאז כן היום קדמה לבשורה המרה, התעוררות ציבורית גדולה בתפילה ובאחדות, שאחד מן השיאים שלה היתה העצרת בכיכר רבין בתל אביב, בה זכיתי גם אני להשתתף.

וכך כותב הרב חרל”פ:

א’ דראש חודש תמוז תרח”צ

בני יקירי, ורעיתך היקרה, והילד היקר – ד’ עמכם.

אמנם המחשבות סוערות מאוד מעליית לגרדום אחד מבני ישראל על לא דבר. לא הועילו כל ההפצרות, לא הועילו כל ההתחננות. גם כל חלונות השמים נסגרו. כל התפילות, השוועות, הזעקות, והתחינות לא בקעו את העננים. אשרי לאיש הזה שעל ידו נתעוררו כל כך הרבה הרהורי תשובה. אשרי לו שעל ידו נתאחדו לנקודה אחת כל ישראל. אך אוי מה היה לנו, מדוע שתם תפילתנו, אבל ביטחוננו בו יתברך שמו כי ינקום נקמת דם עמו לעינינו, ובמהרה נראה בבנין ציון וירושלים, ובבנין בית מקדשנו וכו’.

אביכם המעתיר בעדכם ומברך אתכם,

יעקב משה

 

במכתב מבוטאת התחושה הקשה של שמים נעולים, וביחד איתה הזכות הגדולה של התשובה והאחדות בעם ישראל שהתעוררו על ידי כך. כאז כן היום לא ניתן לרוצחים להסיט אותנו מאמונתנו ומדרכנו, גם אם הדרך קשה. בצפיה לראות בהתגשמות מילות התורה הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ ולבשורות טובות, ישועות ונחמות.

יוקי מאיר