Search
Cute smiling teenage girls are sitting in open air cafe and eating fast food.

גנטיקה, התפתחות המוח ובריאות הנפש מעצבים את אכילת בני נוער

מחקר מגלה כיצד התפתחות נוירופית ובריאות נפשית משפיעים על דפוסי אכילה לא בריאים במהלך גיל ההתבגרות.

לִלמוֹד: קשרים של התנהגויות אכילה עם פסיכופתולוגיה, התבגרות מוחית וסיכון גנטי להשמנה במחקר עוקבה של מתבגרים. קרדיט תמונה: Dasha Petrenko/Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב טבע בריאות הנפש, קבוצת חוקרים חקרה את המנגנונים הנוירוביולוגיים המקשרים בין התנהגויות אכילה, סיכון גנטי להשמנה ומסלולים של פסיכופתולוגיה והתבגרות מוחית אצל מתבגרים.

רֶקַע

הפרעות אכילה (EDs) הן מצבים פסיכיאטריים קשים עם שיעורי תמותה גבוהים והשפעות משמעותיות על איכות החיים. השכיחות העולה שלהם בגיל ההתבגרות מדגישה את הצורך בגילוי מוקדם והתערבות.

גורמי הסיכון העיקריים כוללים ריסון קוגניטיבי (CR), אכילה רגשית (EE) ואכילה בלתי מבוקרת (UE), הקשורים לאכילה מופרעת, דימוי גוף שלילי, השמנת יתר ואינדקס מסת גוף גבוה יותר (BMI).

מחקרים גנטיים מקשרים גרסאות הקשורות להשמנה להתנהגויות אלו. יחד עם זאת, ממצאים נוירו-ביולוגיים חושפים כי התבגרות מוחית ופסיכופתולוגיה, כגון בעיות הפנמה (IPs) ובעיות החצנה (EPs), תורמות לסיכון ל-ED. יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את הקשרים המורכבים הללו.

לגבי המחקר

המשתתפים במחקר זה היו חלק מ-Imaging Genetics (IMAGEN), קבוצה גנטית ונוירו-דמיית אורכית של מתבגרים משמונה מרכזים באנגליה, אירלנד, צרפת וגרמניה. המחקר קיבל אישור אתי מוועדות מקומיות, עם הסכמה מדעת בכתב מהמשתתפים ואפוטרופוסיהם.

עוצבה, שנועדה לחקור גורמים גנטיים ונוירו-ביולוגיים המשפיעים על התנהגות, כללה בעיקר משתתפים ממוצא אירופי על סמך דיווחים עצמיים, עם גישות סטטיסטיות שאינן כוללות אבות לא-אירופיים במהלך ניתוחים גנטיים.

נתונים על בעיות רגשיות והתנהגותיות נאספו באמצעות שאלון חוזקות וקשיים (SDQ) בגילאים 14, 16, 19 ו-23. נתוני הדמיית עצבים (N = 949) נרכשו בגילאים 14 ו-23 בעוד התנהגויות אכילה הוערכו בגיל 23 (N = 996) באמצעות שאלון אכילה תלת-גורמי (TFEQ).

ה-TFEQ מדד CR, EE ו-UE ואימת אותם באוכלוסיות אירופיות. תסמיני ED, כולל דיאטה, אכילה מוגזמת וטיהור, דווחו בעצמם באמצעות הערכת הפיתוח והרווחה. בעיות רגשיות והתנהגותיות נותחו לאורך באמצעות תת-סולמות IP ו-EP של SDQ.

נתוני הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ברזולוציה גבוהה עובדו עם בקרת איכות קפדנית, פילוח ונורמליזציה. ניתוחים סטטיסטיים כללו צבירת K-means עבור קבוצות התנהגות אכילה ומודלים של תיווך רב-משתנים להערכת יחסי הגומלין של סיכון גנטי, התבגרות מוחית ופסיכופתולוגיה.

תוצאות המחקר

סך של 996 משתתפים (478 גברים, 518 נשים) עם ציוני TFEQ מלאים בגיל 23 ולפחות מדד SDQ אחד בגילאים 14, 16, 19 ו-23 נכללו בניתוח זה. מקבץ K-means זיהה שלוש קבוצות התנהגות אכילה מובחנות: אוכלים בריאים (HEs, N = 423), אכלנים מגבילים (REs, N = 324) ואוכלים רגשיים/בלתי מבוקרים (E/UEs, N = 249). מבחני יציבות ותקפות אישרו סיווג זה, כאשר קווי הדמיון של ג'קארד נעו בין 0.75 ל-0.83.

ה-HEs קיבלו ציון נמוך בכל תת-סולמות ה-TFEQ. REs הציגו את ציוני ה-CR הגבוהים ביותר, מסומנים על ידי התנהגויות כמו הגבלת צריכת מזון באופן מודע והימנעות ממזונות הקשורים לעלייה במשקל, וגם קיבלו ציון גבוה יותר מ-HEs ב-UE. E/UEs הציגו את ציוני ה-EE וה-UE הגבוהים ביותר, מאופיינים באכילה בתגובה לרגשות כמו בדידות או חרדה ופרקי אכילה תכופים.

E/UEs היו גם בעלי CR גבוה בהשוואה ל-HEs. קבוצות RE ו-E/UE כללו יותר נשים, בעוד ש-HEs היו עם שיעור גבוה יותר של גברים. נצפו הבדלים בציוני BMI פוליגניים (PGS), כאשר REs ו-E/UEs ניקוד גבוה יותר מ-HEs.

ניתוחי אורך של תסמיני ED מגיל 14 עד 23 גילו הבדלים משמעותיים בקבוצה. REs הראו באופן עקבי רמות דיאטה גבוהות יותר מאשר HEs, אך ללא השפעות אינטראקציה הקשורות לגיל. לעומת זאת, E/UEs הפגינו עליות הקשורות לגיל בדיאטה, אכילה מוגזמת וטיהור, בעיקר בין הגילאים 14 ל-23.

בעיות רגשיות והתנהגותיות שנותחו באמצעות מודלים של עקומת צמיחה סמויה (LGCMs) גילו כי REs ו-E/UEs חוו IPs גבוהים יותר לאורך זמן בהשוואה ל-HEs. EPs ירדו בכל הקבוצות, אם כי E/UEs התחילו עם רמות EP גבוהות משמעותית בגיל 14.

ניתוחי התבגרות מוחיים הראו דפוסים ספציפיים לקבוצה בנפח החומר האפור (GMV), עובי קליפת המוח (CT) ועומק גופי (SD). REs הראו הפחתות GMV קטנות יותר במוח הקטן השמאלי, בעוד E/UEs הראו פחות הפחתה על פני מספר אזורי מוח, כולל ה-gyri הקדמי והפרהיפוקמפי.

ניתוחי תיווך העלו שהבדלים בהתבגרות המוחית תיווכו חלקית את הקשר בין פסיכופתולוגיה והתנהגויות אכילה. השפעות גנטיות, במיוחד BMI PGS, היו קשורות להפחתות ממושכות של GMV, והשפיעו עוד יותר על פרופילי התנהגות האכילה.

מסקנות

מחקר זה השתמש במסגרת אורכית, רב-משתנית כדי לחקור את הקשרים המורכבים בין התנהגויות אכילה, גורמים גנטיים, פסיכופתולוגיה והתפתחות המוח במהלך גיל ההתבגרות. מתבגרים עם דפוסי אכילה לא בריאים, כולל אוכלים מגבילים (REs) ואלה שחווים אפיזודות של אכילת יתר או תת אכילה (E/UEs), נמצאו בעלי מדד מסת גוף גבוה יותר (BMI) וציוני BMI פוליגניים (PGS), המעידים על נטייה גנטית ל BMI גבוה יותר.

קבוצות אלו גם הפגינו רמות גבוהות של פסיכופתולוגיות הפנמה והחצנה, נטיות גוברת לדיאטה ואכילה מוגזמת, והתבגרות מוחית איטית יותר, במיוחד במוח הקטן ובקליפת המוח הקדם-מצחית. המחקר גילה כי ירידה קטנה יותר בנפח המוח הקטן תיווכה את הקשר בין BMI PGS גבוה יותר להתנהגויות אכילה מגבילות.

לעומת זאת, אזורי מוח אחרים תיווכו את הקשר בין פסיכופתולוגיה מחצינה לבין אפיזודות של אכילת יתר או אכילת חסר. ממצאים אלה מדגישים את יחסי הגומלין המורכבים של גנטיקה, התפתחות נוירופית ובריאות נפשית בהשפעה על התנהגויות אכילה במהלך גיל ההתבגרות.

דילוג לתוכן